משנה כלים ח רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) תנור שחצצו בנסרים, או ביריעות -

ונמצא השרץ במקום אחד - הכל טמא.
כוורת פחותה ופקוקה בקש, ומשולשלת לאוויר התנור -
השרץ בתוכה - התנור טמא,
השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טמאין.
ורבי אליעזר - מטהר.
אמר רבי אליעזר:
אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל?
אמרו לו:
אם הצילה במת החמור, שכן חולקין אוהלים,
תציל בכלי חרס הקל, שאין חולקין כלי חרס?.


(ב) היתה שלמה, וכן הקופה, וכן החמת -

השרץ בתוכה - התנור טהור,
השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טהורין.
ניקבו -
העשוי לאוכלין - שעורו בזיתים.
העשוי למשקין - שעורו במשקין.
העשוי לכך ולכך - מטילין אותו לחומרו בכונס משקה.


(ג) סרידה, שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו, ואין לה גפיים -

השרץ בתוכה - התנור טמא,
השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טמאין,
שאין מצילין מיד כלי חרס - אלא כלים.
חבית, שהיא מלאה משקין טהורין, ונתונה למטה מנחושתו של תנור -
שרץ בתנור - החבית והמשקין טהורין.
היתה כפויה ופיה לאוויר התנור -
השרץ בתנור - משקה טופח שבשולי החבית טהור.


(ד) קדירה שהיא נתונה בתנור -

השרץ בתנור - הקדירה טהורה,
שאין כלי חרס מטמא כלים.
היה בה משקה טופח - נטמא וטימאה,
הרי זה אומר: מטמאיך לא טימאוני - ואתה טימאתני.


(ה) תרנגול שבלע את השרץ -

ונפל לאוויר התנור - התנור טהור,
ואם מת - טמא.
השרץ שנמצא בתנור - הפת שבתוכו שניה,
שהתנור תחילה.


(ו) בית שאור מוקף צמיד פתיל, ונתון לתוך התנור -

השאור והשרץ בתוכו, והקרץ בינתיים - התנור טמא, והשאור טהור.
אם היה כזית מן המת - התנור והבית טמא, והשאור טהור.
אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.


(ז) השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח -

מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.
אם היה באוויר אפילו כזית מן המת - טהור.
אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.


(ח) נמצא מקום הנחת העצים -

רבי יהודה אומר:
מן השפה החיצונה ולפנים - טמא.
וחכמים אומרין:
מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.
רבי יוסי אומר:
מכנגד שפיתת הקדירה ולפנים - טמא,
מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ - טהור.
נמצא מקום ישיבת הבלן,
מקום ישיבת הצבע,
מקום ישיבת של שולקי זיתים - טהור.
אין טמא - אלא מן הסתומה ולפנים.


(ט) כור -

שיש בו בית שפיתה - טמא.
של עושי זכוכית -
אם יש בו בית שפיתה - טמא.
כבשן של סיידין,
ושל זגגין, ושל יוצרין - טהורה.
הפורנה -
אם יש לה לזביז - טמאה.
רבי יהודה אומר: אם יש לה אסטגיות.
רבן גמליאל אומר: אם יש לה שפיות.


(י) מגע טמא מת, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו -

הכניס ראשו לאוויר תנור טהור - טימאהו.
וטהור, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו -
והכניס ראשו לאוויר תנור טמא - נטמאו.
היה אוכל דבלה בידים מסואבות,
והכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור -
רבי מאיר - מטמא.
ורבי יהודה - מטהר.
רבי יוסי אומר:
אם הפך - טמא,
אם לא הפך - טהור.
היה פונדיון לתוך פיו -
רבי יוסי אומר: אם לצמאו - טמא.


(יא) האשה שנטף חלב מדדיה -

ונפל לאוויר התנור - טמא,
שהמשקה מטמא לרצון, ושלא לרצון.
היתה גורפתו -
והכה הקוץ, ויצא ממנה דם,
או שנכוות, ונתנה אצבעה לתוך פיה - נטמאת.


הדף הראשי של משנה כלים ח