פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות ג ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומת -- הראשונה יט יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.

שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, מת הנשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת, הראשונה כא יוציאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, נכרית חולצת ולא מתיבמת.

נוסח הרמב"ם

שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נוכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס הנשוי נוכרית את אשתו ומת השניה יוצאה משום אחות אישה והראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נוכרית חולצת ולא מתייבמת.

שלשה אחים שנים מהן נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נוכרית מת הנשוי נוכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצא משום אחות אישה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נוכרית חולצת ולא מתייבמת.


פירוש הרמב"ם

שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות כו': זה מבואר היטב ואמנם הביא זאת המשנה ואף על פי שהיא מבוארת לפי שהיא מוקדמת במשא ומתן ואחרונה בחבור ור"ל באמרו נכרית בכל אלו המשניות הבאות בזה הענין נכרית שאין לה קורבה עם האחרות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נכרית. שאינה קרובה לא לזו ולא לזו:

נכרית חולצת ולא מתיבמת - הוא דין אע"ג דלא עשה בה מאמר, ומת, נכרית מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה, דהויא לה צרת אחות אשה בזיקה. והאי דקתני מאמר, לאפוקי מדבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור ואפילו חליצה נמי לא תיבעי, קמ"ל דצריכה חליצה כ:

פירוש תוספות יום טוב

הראשונה לנפילה. רש"י:

עשה בה מאמר כו'. כתב הר"ב ה"ה אע"ג דלא עשה בה מאמר וכו' הכי אמר רב אשי בגמרא אמתני' דלקמן וברפ"ב תנן נמי עשה בה מאמר וכו' ואמרינן עלה בגמרא דה"ה לא עשה בה מאמר וכו' אלא לאפוקי מבית שמאי וכו'. ותמהו התוספות דמה צריך למתני בב' מקומות לאפוקי מב"ש. וי"ל דאי לאו משנה יתירה הוי דייקינן מתניתין כפשטא דמשמע דוקא עשה בה מאמר. ע"כ:

הראשונה. לנשואין. רש"י. והתוספות כתבו דהכא גרסינן השנייה:

ושניה משום צרתה. בגמרא בעי למה לי הך מתני' השתא ומה משנה ראשונה דאחות אשה קא הוי' צרה לנכרית אמרת נכרית אסירא הכא דאחות אשה עיקר נשואה היא לא כ"ש דאוסרת נכרית שהיא טפלה. ומשני דאחרונה נשנית ראשונה מפני שהיה סבור דראשונה שריא והדר סברא לאיסורא וכתבה תחלה משום דחביבה ליה דחידוש הוא ומשנה זו אחרונה משום שכבר היתה שגורה בפי התלמידים לא זזה ממקומה וכתבו התוספות לפי שבבא שלימה דלא צריכה היא לא משני כמו בשאר מקומות דזו ואצ"ל זו קתני:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על המשנה) הראשונה. לנפילה. רש"י:

(כ) (על הברטנורא) ותמהו התוספ' דהרי כבר תני לאפוקי מב"ש וי"ל דאי לאו משנה יתירה הוה דייקינן מתניתין כפשטא דמשמע דוקא עשה בה מאמר:

(כא) (על המשנה) הראשונה. לנשואין. רש"י והתוספ' גרסו השנייה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שלשה אחין וכו':    תוס' פ' כיצד אשת אחיו (יבמות דף י"ח) וכתבו תוס' ז"ל בהך רישא גרסי' הראשונה יוצאה משום אחות אשה הראשונה לנפילה קאמר דומיא דההיא דפ' שני ובבבא בתרא ה"ג הראשונה יוצאה וכו' עכ"ל תוס' ז"ל: אבל רש"י ז"ל משמע שהוא גורס בשתיהן הראשונה יוצאה וכו' ומפר' ברישא ראשונה לנפילה ובסיפא ראשונה לנשואין: והרי"ף והרא"ש ז"ל נראה דגרסי ברישא השניה יוצאה ופי' נמוקי יוסף השניה לכניסה יוצאה וגבי סיפא נראה דגרסי הראשונה יוצאה:

מת הנשוי נכרית:    ביד שם פ"ז סי' ז' ובטור אה"ע סי' קע"ה:


פירושים נוספים