משנה יבמות ג ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ג · משנה ח | >>
וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק, הרי אלו צרות חולצות ולא מתיבמות.
כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין, ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק קדושין כה. ספק גרושין? כו כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גרושין.
משנה מנוקדת
וְכֻלָּן שֶׁהָיוּ בָּהֶן קִדּוּשִׁין אוֹ גֵּרוּשִׁין בְּסָפֵק,
- הֲרֵי אֵלּוּ צָרוֹת חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת.
- כֵּיצַד סְפֵק קִדּוּשִׁין?
- זָרַק לָהּ קִדּוּשִׁין,
- סָפֵק קָרוֹב לוֹ סָפֵק קָרוֹב לָהּ,
- זֶהוּ סְפֵק קִדּוּשִׁין.
- סְפֵק גֵּרוּשִׁין:
- כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים,
- יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן,
- יֵשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד,
- זֶהוּ סְפֵק גֵּרוּשִׁין:
נוסח הרמב"ם
וכולם -
- שהיו להן קידושין, או גירושין - בספק,
- הרי אלו - חולצות, ולא מתייבמות.
- כיצד, ספק קידושין?
- זרק לה קידושיה,
- ספק - קרוב לה,
- ספק - קרוב לו,
- זה הוא - ספק קידושין.
- כיצד, ספק גירושין?
- כתב בכתב ידו - ואין עליו עדים,
- יש עליו עדים - ואין בו זמן,
- יש בו זמן - ואין בו אלא עד אחד,
- הרי הוא - ספק גירושין.
- שהיו להן קידושין, או גירושין - בספק,
פירוש הרמב"ם
אמרו וכולם - רוצה לומר כל העריות שהיו להן קדושין או גרושין בספק, צרותיהן חולצות ולא מתייבמות.
וכל זמן שקדש אחיו אשה בספק ומת, מייבם ממה נפשך. ואם גירש אחיו אשה בספק ומת, היא כמו כן חולצת ולא מתייבמת.
ומכללי ספק גירושין שיזרוק לה גט ספק קרוב לה ספק קרוב לו, והוא שיהיו שניהם בחצר שאינה שלהן כמו שנבאר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
וכולן - ט"ו עריות, שהיו בהן לאחיו קדושי ספק או גירושי ספק, דהויא ספק צרת ערוה:
חולצת - ולא מפטרה בלא כלום, דדילמא לאו צרת ערוה היא:
ספק קרוב לו - שהיו ח' אמות מצומצמות ביניהן ברשות הרבים, כד וד' אמות של אדם קונות לו שם, וזרקו ספק בארבע אמותיו ספק בארבע אמותיה:
פירוש תוספות יום טוב
ספק קרוב לו ספק קרוב לה. פירש הר"ב שהיו ח' אמות מצומצמות ביניהן ברה'"ר וכו' ובמשנה ב' פרק ח' דגיטין מפרש בענין אחר ותנן התם במשנה ג' וכן לענין קדושין ושם אפרש בסייעתא דשמיא. ומה שכתב הר"ב דד' אמות של אדם קונות לו ברה"ר למאי דפירש הר"ב במשנה ד' פרק קמא דבבא מציעא דארבע אמות ברשות הרבים לא תקינו הא דקאמר הכא ברשות הרבים לאו דוקא אלא בסמטא או בצידי רשות הרבים קאמר כמו שמפרש שם כן כתבו תוספות פרק ח' דגיטין דף ע"ח ומסיים הר"ן ואמאי קרי לי' רשות הרבים לפי שאינן רשות היחיד כדמפרקינן בעלמא ע"כ וכלומר בריש מסכת שבת [דף ו']. גם בפ"ה דב"ב ריש דף פ"ה לענין מקח וממכר. אבל למאי דפירש הר"ב במשנה ג' פ"ד דפיאה דדוקא כי נפל על המציאה דגלי דעתיה [דבנפילה ניחא ליה דלקני הוא] דלא קנה. כי לא נפל קונות ד"א אפילו ברה"ר:
זהו ספק קדושין. גמרא זהו למעוטי זמן דליכא בקדושין דלמ"ד רפ"ב דגיטין משום פירי ארוסה לית ליה פירי ולמ"ד משום שמא יחפה על בת אחותו. בגירושין מהניא תקנתא דזמן לפי שהיא יראה למחוק דסברה שהגט יפסול בכך אבל בקדושין מחקה לי' לזמן דאם יפסל שטר הקדושין כ"ש דלא הוי אשת איש מעולם. ומספקא לר"י כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אי מהני בקדושין או לא. דכיון דאין צריך זמן מה לנו אם אין עליו עדים. תוספות:
ספק גירושין כתב בכתב ידו וכו'. הני גיטין פסולין הם ואם נשאת הולד כשר כדתנן במשנה ד' פרק ט' דגיטין והיינו טעמא דחולצת צרתה דכיון דגיטא הוא דאם נשאת הולד כשר. ולא מתיבמת כיון דלאו גיטא מעליא הוא דקרו להו פסולין לכתחלה הלכך אי שרית לה אמרי אינשי צרת ערוה מתיבמת. וכתב נמוקי יוסף דספק גירושין דקתני לאו דוקא דודאי כשר מדאורייתא ופסול ודאי מדרבנן אלא קרי להו ספק משום דכשרין מדאורייתא:
זהו ספק גירושין. [מפרשינן] בגמרא דלאו דוקא דלא אתי למעוטי מידי דכל שיש בקדושין יש בגרושין וכדתנן בגיטין פרק ח'. אלא משום דתנא זהו בקדושין תנא נמי זהו בגרושין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כד) (על הברטנורא) למאי דפירש הר"ב במ"ד פ"א דב"מ דד' אמות ברה"ר (ועיין פ"ד דפאה מ"ג בהר"ב) לא תקינו הא דקאמר הכא ברה"ר לאו דוקא אלא בסימטא או בצדי רה"ר וקרו ליה רה"ר לפי שאינו רה"י. הר"נ:
(כה) (על המשנה) זהו כו'. למעוטי זמן דליכא בקדושין כמבואר בגמרא ומספקא לר"י כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אי מהני בקדושין או לא דכיון דאין צריך זמן מה לנו אם אין עליו עדים. תוספ':
(כו) (על המשנה) גירושין כו'. הני גיטין פסולים הם ואם נשאת הולד כשר כדתנן במאן דאמר פרק ט' דגיטין והיינו טעמא דחולצת צרתה כיון דגיטא הוא דאם נשאת הולד כשר ולא מתייבמת כיון דלאו גיטא מעליא הוא הלכך אי שרית ליה אמרי אינשי צרת ערוה מתיבמת וספק גירושין דקתני לאו דוקא דהא ודאי כשר מדאורייתא ופסול ודאי מדרבנן. נ"י. וזהו דגירושין לאו דוקא דלא אתי למעוטי מידי דכל שיש בקדושין יש בגירושין אלא אגב קדושין נקט. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
וכולן שהיו בהן קדושין וכו': פ' המגרש (גיטין דף פ"ו.) וביד שם פ' ששי סי' כ"ב ובטור א"ה סימן קע"ג:
הרי אלו חולצות ולא מתיבמות: גרסי' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכן הוא בהרי"ף והרא"ש ז"ל ומ"מ ראיתי מי שהגיה בהרי"ף ז"ל מלת צרות בגרסת הלשון: כיצד ספק קדושין וכי' כגון שמנה אמות מצומצמות אי נמי בשתי כיתי עדים כת אחת אומרת קרוב לו וכת אחת אומרת קרוב לה דהויא ספיקא דרבנן מידי דהוה אנכסי דבר שטיא וכו' נמוקי יוסף. ובגמ' ואילו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני מאי טעמא אמר רבה אשה זו וכו' ואסיקנא אלא אמר אביי יגיד עליו רעו תנא בקדושין ספק קרוב לו וכו' והוא הדין בגירושין ותנא בגירושין כתב בכתב ידו וכו' וה"ה לקדושין א"ל רבא אי יגיד עליו רעו מאי זהו דקתני אלא אמר רבא כל ספק שיש בקדושין יש בגירושין ויש בגירושין ספק מה שאין בקדושין וזהו דגירושין לאו דוקא אלא משום דתנא זהו בקדושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקדושין למעוטי זמן דליכא בקדושין כגון המקדש בשטר דלא תקנו זמן: וכתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל בפ' האומר דקדושין דף תרנ"ב דמדלא מפיק הכא בגמ' אלא זמן ש"מ דכתב ידו בלא עדים כי היכי דאיתיה בגירושין איתיה בקדושין ודוקא קדושי כסף וביאה הוא דלא מהני בלא סהדי אבל קדשה בשטר שהוא כתב ידו אע"פ שאין עליו עדים מהני דכשהיא מוציאתו כאילו יש עדים בדבר דמי כגט שכתבו בכתב ידו ואין עליו עדים שהוא אחד משלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר וה"נ אם קדשה בשטר כזה מקודשת ע"כ: ואיתא בירושלמי פ' המגרש ועיין במ"ש שם סי' ט': וכתוב עוד שם בנמוקי יוסף בשם המפרשים ז"ל דהא דמהני כתב ידו בגט טעמא דמילתא דכיון דכתיב וכתב לה הרי כתב כעדים גמורים ואתיא אפי' לר"מ דבעי עדי חתימה ע"כ:
ואין בו אלא עד א': ואינו כתב ידו של בעל ועיין בפי' ר"ע ז"ל בפ' בתרא דגיטין גם במה שכתבתי אני שם:
תפארת ישראל
יכין
וכולן: כל ט"ו העריות:
שהיו בהן: מאח שמת:
הרי אלו: צרותיהן *):
צרות חולצות ולא מתיבמות: ונקט תנא הך בבא הכא והפסיק בין הבבות של הג' אחין. היינו משום דהנך בבות דלעיל בנשאו אחיות מיירי וקמ"ל דגם בכה"ג בהי' בהאח שנשא האחות תחלה וחי, רק ספק קידושין וכנס נשוי נכרית האחות ואח"כ מת גם הוא, הרי גם נכרית ספק צרת ערוה וחולצת ולא מתיבמת. ולא אמרי' אין ספק קידושין של חי מוציא מידי וודאי זיקה של אח שמת, דא"כ אחות גופה תשתרי מה"ט:
ספק קרוב לה: שזרק לה קדושין או גט, במקום ששניהן יכולין לשמרו או שלא לשמרו, או שהיה ספק אם מונח בד' אמות שלו או שלה, בצידי ר"ה או בסימטא, דבר"ה לא קנו ד"א [(שו"ע חו"מ, רסח)]:
זהו ספק קידושין: וה"ה בגירושין, וזהו, למעוטי זמן דבסיפא דלא תקנוהו בקידושין:
זהו ספק גרושין: לאו דוקא, דהרי וודאי פסול מדרבנן וכל הנהו פסולים רק מדרבנן דקיימא לן עדי מסירה כרתי, ומדאורייתא אפילו ליכא כל הנהו, כשר [עי' בפתיחה לגיטין] ואפ"ה נקרא ספק גירושין, וכ"ש בשזרק לה גט ספק קרוב וכו' [כפרק ח' דגיטין מ"ב], אע"ג דספק ממש הוא לא אמרינן נוקי אחזקה ולא תחשב כמגורשת:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת