פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות ג ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

היתה אחת ד מהן אסורה על האחד איסור ערוה, אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן. ה איסור מצוה ו ואיסור קדושה, חולצת ולא מתיבמת.

נוסח הרמב"ם

הייתה אחת מהן אסורה לאחד איסור ערווה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתייבמות.

פירוש הרמב"ם

היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה כו': זה כולו מבואר לפי שכשאחת מהן ערוה אין זיקה נופלת על הערוה ואינה ראויה לו ולפיכך ייבם אחותה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

איסור ערוה - כגון חמותו ואם חמותו:

ומותר באחותה - דלאו אחות זקוקתו היא, דערוה לא רמיא קמיה ליבומי:

איסור מצוה - רמיא קמיה מדאורייתא, הילכך אסור באחותה, דאחות זקוקתו היא:

פירוש תוספות יום טוב

הייתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה וכו'. בגמרא הא תני חדא זימנא במ"ג פ"ב אחותה שהיא יבמתה וכו' ומשני צריכא. דאי מהתם משום דליכא למגזר משום שני דהתם ליכא אלא חד אחא. אבל הכא דאיכא למגזר דילמא שני אתא לייבומי כאחיו אימא לגזור קמ"ל. ואי מהכא משום דאיכא שני ולא מיבם קא מוכח דאחות זקיקתו אסירא ולא אתא למשרי בעלמא אלא ידעינן מדהאי מיבם והאי לא מיבם דטעמא משום דערוה לא רמיא קמיה אבל היכא דליכא אלא חד אח אימא לגזור דילמא אתי למשרי אחות זקוקתו בעלמא צריכא:

איסור ערוה. פי' הר"ב כגון חמותו ואם חמותו. עמ"ש במ"ג פ' שני:

והשני אסור בשתיהן. מוקי בגמרא כגון דנפלה הך דאינה חמות ברישא. דכי נפלה החמות ברישא ואזל חתן ויבם הך דאינה חמות הויא חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה דתחזור להיתירה הראשון וכמ"ש לעיל להא דר' יוחנן. והב"י שכתב על דברי הטור בזה שסיים הרמב"ם ז"ל ואם קדמו וכנסו כל אחד אחת מן האחיות מוציאין אותן מהן ע"כ. ונראה מדבריו שסובר שנשמטו מהטור שלא במתכוין. ולי נראה שבדין ובמתכוין השמיטן לפי שהוא אינו סובר כן אלא דיקיימו וסמך בזה אמה שיכתוב כן אח"כ בסמוך בהעתיקו משנה דלעיל ופוסק בה דיקיימו:

איסור מצוה וכו'. בגמרא הא תנינא חדא זימנא במ"ג פ"ב איסור מצוה וכו'. [התם איסור מצוה לחודה הכא איסור מצוה ואחותה] סד"א משום מצוה עבוד רבנן שתתקיים מצות יבום. ולא העמידו איסור זיקה דמדבריהם לאסור את אחותה. [היכא דהיה עליו איסור מצוה] קמ"ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) אחת כו'. בגמרא, הא תני חדא זימנא, במ"ג פ"ב אחותה שהיא יבמתה כו', ומשני צריכא דאי מהתם משום דליכא למיגזר משום שני דהתם ליכא אלא חד אחא אבל הכא דאיכא למיגזר דילמא שני אתי לייבומי כאחיו אימא לגזור, קמ"ל. ואי מהכא משום דאיכא שני ולא מיבם קא מוכח דאחות זקוקתו אסורה ולא אתי למשרי בעלמא אלא ידעינן מדהאי מיבם והאי לא מיבם דטעמא משום דערוה לא רמיא קמיה אבל היכא דליכא אלא חד אחא אימא לגזור דלמא אתי למשרי אחות זקוקתו בעלמא. צריכא:

(ה) (על המשנה) אסור בשתיהן. מוקי בגמרא כגון דנפלה הך דאינה חמות ברישא דכי נפלה החמות ברישא ואזל חתן ויבם הך דאינה חמות הויא חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה דחחזור להתירה הראשון ועתוי"ט:

(ו) (על המשנה) איסור מצוה. בגמרא הא תנינא חדא זימנא במ"ג פ"ב איסור מצוה כו'. ומשני התם איסור מצוה לחודא הכא איסור מצוה ואהותה סד"א משום מצוה עבוד רבנן שתתקיים מצות יבום ולא העמידו איסור זיקה דמדבריהם לאסור את אחותה היכא דהויא עליו איסור מצוה קמ"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

והשני אסור בשתיהן:    משום אחות זקוקה הלכך אפי' לאחר שיבם אחיו אותה שאינה חמות דהשתא פקעא זיקה מאידך לא יכול ליבומי אידך האחרת החמות לפי שכיון שעמדה לפניו שעה אחת באיסור הרי היא לו כאשת אח שיש לה בנים ומיהו חליץ לה נמוקי יוסף. ועיין בגמ' דקודם הפסקא דר' אליעזר אומר בש"א יקיימו:

איסור מצוה:    בטור א"ה סימן קע"ה:


פירושים נוספים