משנה יבמות ג ג

היתה אחת מהן וכו'. בגמרא הא תו למה לי היינו הך. מה לי לחד מה לי לתרי. צריכא דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח. אבל הכא דליכא שני דקמוכח. שהרי שתיהן מתייבמות. ואתי למשרי אחות זקוקה בעלמא. ואימא לא לייבמן קמ"ל. ואי אשמועינן הכא אדרבה תרווייהו מוכחי אהדדי. שזה לא יוכל לישא את אחרת. וכן זה. מוכח מילתא שזו אסורה ע"ז וזו ע"ז. לפיכך ליכא אחות זקוקתו אבל אידך לא. צריכא:

וזו היא שאמרו אחותה כו'. גמרא זו היא למעוטי מאי למעוטי איסור מצוה לזה. ואיסור מצוה לזה. וצריכא דמהו דתימא כי לא אמר אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה להתייבם אחותה היכא דאין איסור מצוה אלא באחת. ולשני שתיהן זקוקות דאיכא למגזר משום שני. אבל היכא דליכא למיגזר משום שני. אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה. וכן להאי. ולייבמו קמ"ל. ואתי נמי שפיר דלא תני וזו היא שאמרו במתני' דלעיל. דא"כ לא אתי למעוטי מידי. כיון דאיסור מצוה וכו' בהדיא קתני לה התם.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על המשנה) אחת. בגמרא הא תו למ"ל היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי. צריכא. דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח אבל הכא דליכא שני דקמוכח שהרי שתיהן מתייבמות ואתו למשרי אחות זקוקה ואימא לא ליבמן קמ"ל ואי אשמועינן הכא אדרבא תרוייהו מוכחי אהדדי שזה לא יוכל לישא את האחרת. וכן זה. מוכח מלתא שזו אסורה ע"ז וזו ע"ז לפיכך ליכא אחות זקוקה אבל אידך לא צריכא:

(ח) (על המשנה) וזו כו'. גמרא זו למעוטי איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה. וצריכא דמ"ד כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה להתיבם אחותה היכא דאין איסור מצוה אלא באחת ולשני שתיהן זקוקות דאיכא למגזר משום שני אבל היכא דליכא למיגזר משום שני אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה וכן להאי יליבמו קמ"ל. ואתי נמי שפיר דלא תני וזו כו' במתניתין דלעיל דא"כ לא אתי למעוטי מידי דאיסור מצוה בהדיא קתני לה התם. תוי"מ: