משנה יבמות ג ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ג · משנה ג | >>

היתה אחת ז מהן אסורה על זה איסור ערוה, והשניה אסורה על זה איסור ערוה, האסורה לזה מותרת לזה, והאסורה לזה מותרת לזה.

וזו ח היא שאמרו, אחותה כשהיא יבמתה, או חולצת או מתיבמת.

משנה מנוקדת

הָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל זֶה אִסּוּר עֶרְוָה,

וְהַשְּׁנִיָּה אֲסוּרָה עַל זֶה אִסּוּר עֶרְוָה,
הָאֲסוּרָה לָזֶה מֻתֶּרֶת לָזֶה,
וְהָאֲסוּרָה לָזֶה מֻתֶּרֶת לָזֶה.
וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ:
אֲחוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת:

נוסח הרמב"ם

היתה אחת מהן, אסורה על זה - איסור ערווה,

והשניה, אסורה על זה - איסור ערווה,
האסור לזה - מותר לזה,
והאסור לזה - מותר לזה.
זו היא שאמרו -
אחותה - כשהיא יבמתה,
או חולצת, או מתייבמת.

פירוש הרמב"ם

זאת היא המשנה אשר רמז אליה בפרק הקודם לזה (הלכה ג):


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אחותה כשהיא יבמתה - אחותה של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה, כשנופלת עמה ליבום:

או חולצת או מתיבמת - דלאו אחות זקוקתו, היא דערוה לא רמיא קמיה:

פירוש תוספות יום טוב

היתה אחת מהן וכו'. בגמרא הא תו למה לי היינו הך. מה לי לחד מה לי לתרי. צריכא דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח. אבל הכא דליכא שני דקמוכח. שהרי שתיהן מתייבמות. ואתי למשרי אחות זקוקה בעלמא. ואימא לא לייבמן קמ"ל. ואי אשמועינן הכא אדרבה תרווייהו מוכחי אהדדי. שזה לא יוכל לישא את אחרת. וכן זה. מוכח מילתא שזו אסורה ע"ז וזו ע"ז. לפיכך ליכא אחות זקוקתו אבל אידך לא. צריכא:

וזו היא שאמרו אחותה כו'. גמרא זו היא למעוטי מאי למעוטי איסור מצוה לזה. ואיסור מצוה לזה. וצריכא דמהו דתימא כי לא אמר אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה להתייבם אחותה היכא דאין איסור מצוה אלא באחת. ולשני שתיהן זקוקות דאיכא למגזר משום שני. אבל היכא דליכא למיגזר משום שני. אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה. וכן להאי. ולייבמו קמ"ל. ואתי נמי שפיר דלא תני וזו היא שאמרו במתני' דלעיל. דא"כ לא אתי למעוטי מידי. כיון דאיסור מצוה וכו' בהדיא קתני לה התם.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) אחת. בגמרא הא תו למ"ל היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי. צריכא. דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח אבל הכא דליכא שני דקמוכח שהרי שתיהן מתייבמות ואתו למשרי אחות זקוקה ואימא לא ליבמן קמ"ל ואי אשמועינן הכא אדרבא תרוייהו מוכחי אהדדי שזה לא יוכל לישא את האחרת. וכן זה. מוכח מלתא שזו אסורה ע"ז וזו ע"ז לפיכך ליכא אחות זקוקה אבל אידך לא צריכא:

(ח) (על המשנה) וזו כו'. גמרא זו למעוטי איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה. וצריכא דמ"ד כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה להתיבם אחותה היכא דאין איסור מצוה אלא באחת ולשני שתיהן זקוקות דאיכא למגזר משום שני אבל היכא דליכא למיגזר משום שני אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה וכן להאי יליבמו קמ"ל. ואתי נמי שפיר דלא תני וזו כו' במתניתין דלעיל דא"כ לא אתי למעוטי מידי דאיסור מצוה בהדיא קתני לה התם. תוי"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

היתה אחת מהן אסורה על זה וכו':    בטור א"ה סימן קע"ג:

תפארת ישראל

יכין

וזו היא שאמרו:    לעיל פ"ב מ"ג:

אחותה:    של ערוה:

או חולצת או מתיבמת:    דלאו אחות זקוקתו קנסיב:

בועז

פירושים נוספים