פתיחת התפריט הראשי

ברטנורא על יבמות ג

(א)

ארבעה אחין - חולצות ולא מתיבמות. דכיון דתרווייהו זקוקין להאי ולהאי, קמא דמיבם פגע באחות זקוקתו דהויא כאשתו :

ב"ש אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו - בגמרא מפכינן לה, בש"א יוציאו ובה"א יקיימו. דבכל מקום ב"ש לחומרא וב"ה לקולא חוץ מהמקומות הידועים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, והכי אמרינן בעלמא, ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, כלומר, כל היכא דאשכחן במשנה בית שמאי מקילין, וב"ה הוא שדרכן להקל ונמצאו עתה בית שמאי עומדים במקום בית הלל, אינה משנה ומשבשתא היא וצריך להפכה, אלא אם כן היא מהמשניות הידועות שהם מקולי בית שמאי ומחומרי בית הל, ל. ובמסכת עדיות מני לה בשם רבי אליעזר מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל:

(ב)

איסור ערוה - כגון חמותו ואם חמותו:

ומותר באחותה - דלאו אחות זקוקתו היא, דערוה לא רמיא קמיה ליבומי:

איסור מצוה - רמיא קמיה מדאורייתא, הילכך אסור באחותה, דאחות זקוקתו היא:

(ג)

אחותה כשהיא יבמתה - אחותה של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה, כשנופלת עמה ליבום:

או חולצת או מתיבמת - דלאו אחות זקוקתו, היא דערוה לא רמיא קמיה:

(ד)

ור"ש פוטר - טעמא דר"ש, דכתיב (ויקרא יח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, בשעה שנעשו צרות זו לזו, כגון הכא ששתיהן זקוקות לו ליבום, לא יהא לך לקוחין לא בזו ולא בזו. ואין הלכה כרבי שמעון ה ואחד מופנה. בלא אשה :

(ה)

אשתו עמו - דקסברי בית שמאי בעלת מאמר היא חשובה ככנוסה, וכשנפלה אחותה לאחר כן לא מתסרה משום אחות זקוקה:

והלה תצא - אף מן החליצה. משום אחות אשה:

מוציא אשתו בגט - דלא אלים מאמר לשויה ככנוסה, וזו אוסרתה משום אחות זקוקה. וצריכה גט מפני המאמר דהוי קדושין במקצת ולא פקעי קדושין בלא גט, וצריכה חליצה דהואיל ולא הוי מאמר קדושין גמורין עדיין זקוקתו היא וצריכה חליצה לזיקתה. וברישא יהיב לה גיטא, והדר חליץ לה. וכן הלכה:

(ו)

נכרית. שאינה קרובה לא לזו ולא לזו:

נכרית חולצת ולא מתיבמת - הוא דין אע"ג דלא עשה בה מאמר, ומת, נכרית מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה, דהויא לה צרת אחות אשה בזיקה. והאי דקתני מאמר, לאפוקי מדבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור ואפילו חליצה נמי לא תיבעי, קמ"ל דצריכה חליצה :

(ז)

שעה אחת - בנפילה ראשונה כשנפלה מאחיו הראשון, שאז היתה אשתו קיימת והיתה זאת אסורה עליו כאשת אח שיש לו בנים. וצרתה הנכרית לא אתפרש דינה, ומסתברא דחולצת ולא מתיבמת :

(ח)

וכולן - ט"ו עריות, שהיו בהן לאחיו קדושי ספק או גירושי ספק, דהויא ספק צרת ערוה:

חולצת - ולא מפטרה בלא כלום, דדילמא לאו צרת ערוה היא:

ספק קרוב לו - שהיו ח' אמות מצומצמות ביניהן ברשות הרבים, וד' אמות של אדם קונות לו שם, וזרקו ספק בארבע אמותיו ספק בארבע אמותיה:

(ט)

זיקת שני יבמין - דכל זמן שלא כנסה זה עדיין זיקת ראשון עליו, ונתוספה עליו זיקת שני בשביל המאמר, וכשמת נותרו עליה זיקת שני יבמין:

ר"ש אומר וכו' - דקסבר מספקא לן אי מאמר קונה לגמרי או לא קני כלל, לכך מיבם לאיזו שירצה, דאי מאמר קני לא הוי עלה אלא זיקת שני, ואי מאמר לא קני לא הוי עלה אלא זיקת הראשון:

וחולץ לשניה - דחדא לא מפטרה בביאת אידך, דדלמא מאמר לא קני והוו שתי יבמות הבאות מב' בתים. ויבומי תרווייהו לא, דדילמא מאמר קני והוו ב' יבמות הבאות מבית אחד. ואין הלכה כרבי שמעון. ואע"ג דאמרינן במתניתין דזיקת שני יבמין דאורייתא מקרא דיבמה יבא עליה, בגמרא מוכח דזיקת שני יבמין דרבנן היא, גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות :

(י)

היו אחין - אף משום אשת אח וכו'. אע"ג דקיי"ל אין איסור חל על איסור, אית ליה להאי תנא דבאיסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת כי הכא, איסור חל על איסור, וחייב להביא קרבן על כל איסור ואיסור:

ומפרישין אותן - שלא לחזור לבעליהן:

שמא מעוברות הן - והולדות ממזרים, ובעינן הבחנה בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:

ואם היו כהנות - בנות כהנים :

נפסלו מתרומה - מלאכול בתרומת בית אביה אפילו אחר מיתת בעלה, ואע"פ שנאנסה: