מ"ג בראשית לט ו


<< · מ"ג בראשית · לט · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּשְׁבַק כָּל דְּלֵיהּ בִּידָא דְּיוֹסֵף וְלָא יְדַע עִמֵּיהּ מִדָּעַם אֱלָהֵין לַחְמָא דְּהוּא אָכֵיל וַהֲוָה יוֹסֵף שַׁפִּיר בְּרֵיוָא וְיָאֵי בְּחֶזְוָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁבַק כָּל דְאִית לֵיהּ בִּידָא דְיוֹסֵף וְלָא יְדַע עִמֵיהּ מִדַעַם אֱלָהֵן אִנְתְּתֵיהּ דִשְׁכִיב גַבָּהּ וַהֲוָה יוֹסֵף שַׁפִּיר בְּרֵיוָא וְיָאִי בְּחֶזְוָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא ידע אתו מאומה" - לא היה נותן לבו לכלום

"כי אם הלחם" - היא אשתו אלא שדבר בלשון נקיה

"ויהי יוסף יפה תואר" - כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו (ב"ר) אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב מיד 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה – לֹא הָיָה נוֹתֵן לִבּוֹ לִכְלוּם.
כִּי אִם הַלֶּחֶם – הִיא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה (ב"ר פו,ו).
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר – כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְֹעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְֹעָרְךָ? אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב! מִיָּד: וַתִּשָא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו...

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(ו). 'ולא ידע אתו מאומה בבית כי אם הלחם אשר הוא אוכל: לא היה מעיין ומביט כלל בכל צורכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השולחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם כדכתיב עבד לחם רב, וכן, כי לפני לחמי אנחתי תבא מאכלי:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם — יש אומרים שהוא כינוי לשכיבת אשתו. וזה רחוק; ועוד, כי אדוני יוסף סריס היה. והנכון בעיני, שכל אשר לו היה בידו, חוץ מן הלחם שלא היה אפילו נוגע בו, בעבור היותו עברי. כי הנה מפורש: "כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם" (בראשית מג, לב); כי פוטיפר ידע שיוסף עברי הוא, וכן אשתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי" (בראשית לט, יד). ויהי יוסף יפה תאר — כאמו[1]:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אם הלחם אשר הוא אוכל" - לשון נקיה כדברי רבותינו (ב"ר פו ו) ורבי אברהם אמר כי כל אשר לו היה ביד יוסף חוץ מן הלחם אשר הוא אוכל שלא היה אפילו נוגע בו בעבור היותו עברי כי כן היה משפט המצרים את העברים שלא יגעו במאכלם כי תועבה היא למצרים ואפשר שהוא כן או יהיה פירוש הכתוב כי לא ידע אדוניו את יוסף מאומה שיקח מכל אשר לו רק את הלחם לבדו אשר יאכל יוסף לא לשאר הנאות כאשר יעשו הבחורים ולא לאסוף לו עושר ונכסים כענין שנאמר (שמואל א כט ג) ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה ו"לא ידע אתי מה בבית" (פסוק ח) ענין אחר שלא ישגיח לדעת מה אתו בבית כי "לא ידע אתו מאומה" לשון שולל ו"מה בבית" יקיים "ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה" - הזכיר זה בכאן לומר כי בעבור יפיו נשאה אשת אדוניו אליו את עיניה ורש"י כתב כי בעבור שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו וכו'

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולא ידע אתו מאומה. לא היה יוסף נמלך עמו כי אם במטעמי סעודתו, שנאמר כי אם הלחם אשר הוא אוכל. ועוד יכלול הלחם ההיא כנוי על אשתו, כענין שכתוב (שמות ב) קראן לו ויאכל לחם. וכתיב (משלי ל) אכלה ומחתה פיה. וכן באר בסמוך כי אם אותך באשר את אשתו. ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. גלה לנו הכתוב על יופיו אשר בעבורו תבעתו גבירתו. ואמר.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעזב כל אשר לו" בלי שיצטרך לכוין חשבון: " ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה" אחר שהפקיד אותו באופן זה על הפך שהיה מתחלה שהיה עובד בעבודה קשה כאמרו הסירותי מסבל שכמו כו':

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ו) "ויעזב". כי עד עתה היה חושב אחריו, אבל אח"כ עזב הכל ביד יוסף, "עד שלא ידע אתו מאומה רק הלחם," שלא היה ת"י כי לא יוכלון המצריים לאכול את העברים לחם כמ"ש הראב"ע." ויהי יוסף יפה תאר", הוא הקדמה אל הספור הבא, שעי"כ נשאה עיניה אליו:  

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אם הלחם אשר הוא אוכל". פירש רש"י היא אשתו, כמ"ש ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו, וקרא לאשתו בכנוי לחם כי כמו שהלחם משביע לכל חי יותר מן כל דבר הזן, כך בעילות של היתר משביעים אותו אבר, לאפוקי בעילות של איסור אינן משביעים, כמרז"ל (סוכה נב:) אבר קטן משביעו רעב וארז"ל (סנהדרין עה.) שניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, כי אין יצרו תוקפו כי אם בדבר איסור, ולכך אמרו רז"ל (סוטה ד:) כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא שנאמר (משלי ו.כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, וענשו מדה כנגד מדה לפי שעזב את אשתו שנקרא לחם ודבק בזונה שאינה לחמו על כן יחסר לחמו. ויש אומרים, לחם זה הוא לחם ממש, כי תועבה למצרים לאכול לחם את העברים, ולפי זה נוכל לפרש מה שנאמר ולא ידע אתו מאומה שקאי על יוסף כי אע"פ שעזב כל אשר לו ביד יוסף והיה יוסף יכול לאכול מכל מיני מעדנים ומי ימחה בו שהרי הכל היה בידו, מ"מ לא ידע יוסף אתו מאומה שלא נהנה מכל פת בג אדוניו כ"א הלחם אשר הוא אוכל, פת במלח לבד אכל כדרכה של תורה, ואע"פ כן ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה כבראשונה וזיו אפוהי לא אשתני, כמו שקרה לדניאל וחביריו, ובזה מתורץ מה שמקשים וכי עכשיו נעשה יפה תואר ומראה והלא כבר היה לעולמים כן, אלא שלרבותא נקט כאן שלא נשתנה מחמת שלא רצה להתגאל בפת בג אדוניו.

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי אם הלחם אשר הוא אוכל. לשון נקיה.

ויהי יוסף יפה תאר וגו', זרוק חוטרא לאוירא על עיקריה קאי; לפי שכתוב: "ורחל היתה יפת תאר", לפיכך ויהי יוסף יפה תאר:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי אם הלחם אשר הוא אוכל. בגימטריא היא אשתו:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הלחם אשר היא אוכל היא אשתו וכו' קשה מנא לו י"ל שכן מצינו במקום אחר דנקט תשמיש בלשון אכילה שנא' אכלה ומחתה פיה דלעיל מיניה כתי' כן דרך אשה מנאפת. ועו' שכתו' אח"כ ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו. וכו':

<< · מ"ג בראשית · לט · ו · >>


  1. ^ ראו לעיל כט, יז.