פתיחת התפריט הראשי

ספר השרשים לרד"ק

  • "ולא אָכַל יתום ממנה" (איוב לא יז), "וְאָכַלְתָּ ושׂבעת" (דברים יא טו), ועל דרך משל, "אָ‎ ֽכְלָה ומחתה פיה" (משלי ל כ).
  • ובענין אכילת האש וביעורו, "אשׁ אוֹכְלָה הוא" (דברים ד כד).
  • ובענין השחחה וכליון, "וְאָכַלְתָּ את כל העמים" (דברים ז טז), "על כן אלה אָ‎ ֽכְלָה ארץ" (ישעיהו כד ו), "ארץ אֹכֶלֶת יושׁביה" (במדבר יג לב), "כי יוֹכְלוּ אתיקים מהנה" (יחזקאל מב ה), רצונו לאמר שיתפסו הזויות מהם, וכן תרגם יונתן "ארי נסיבן זויין מנהון", וכן בלשון הזה בדברי רבותינו ז"ל (בבא בתרא דף יד.) "כמה לוחות אוכלות בארון ששה".
  • ובענין כריתת החרב "וְאָ‎ ֽכְלָה חרב" (ירמיהו מו י), "הלנצח תֹּאכַל חרב" (שמואל ב ב כו), ותי"ו "תאכל" כנגד החרב, כלומר אם חרבך תאכל לנצח, כמו "וחרבי תֹּאכַל בשׂר" (דברים לב מב), או פירושם אכילה ממש דרך משל, כמו שאמר "אשׂכיר חצי מדם" (שם), וכן אמר "חרב לי"י מלאה דם הדשׁנה מחלב(ישעיה לד, ו).
    • ושלא נזכר פועלו מהדגוש "חרב תְּאֻכְּלוּ" (ישעיהו א כ), פירוש: בחרב תאכלו, כלומר אם תשמעו "טוב הארץ תאכלו. ואם תמאנו" (שם) לא תהיו אוכלים, כי אם אכולים לחרב.
    • ונקרא גם כן הסכין מאכלת, על שם שהוא אוכל ומכלה, "ויקח את הַמַּאֲכֶלֶת" (בראשית כב ו), ולרבים "וּמַאֲכָלוֹת מתלעותיו" (משלי ל יד).
וכלם שהם משרש אכל ענין אחד הם, כי אכילת הלחם וכל מאכל, כליון וביעור והשחתה הוא. וכתב אדוני אבי ז"ל משרש זה וענין זה "לְהָכִיל למען ברק" (יחזקאל כא לג), ומשפטו להאכיל.

מחברת מנחם

ערכי מצודת ציון

מקורות נוספים

הערות שוליים

  1. ^ לפנינו הוא חסר.