פתיחת התפריט הראשי

משלי ל א: "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא: נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל:"

תרגום מצודות: אלה הם דברי שלמה, אשר אגר (אסף) את הבינה, ובעבור מרבית הבינה הקיא את המשא (הנבואה), כי נטלה ממנו.

על כי נאום דברי הגבר (הוא שלמה) היה לומר 'בעבור איתי-אל', וחוזר ומפרש לומר שאמר 'בעבור איתי-אל ואוכל', ר"ל "ה' עמדי, והוא נתן לי חכמה מפיו, ולזה אוכל לעשות מה שלבי חפץ להרבות נשים וכסף וזהב, כי עם-כל-זה לא אסור לבבי מה', כי אין חכם כמותי צריך גדר ושימור". אם-כן, על כי סמך על אסיפת רב הבינה אמר "ארבה נשים וגו' ולא אסור וגו'", ולבסוף נאמר בו "נשיו הטו את לבבו", ואחר זה נאמר "ויתאנף וגו' כי נטה לבבו וגו' הנראה אליו פעמיים", וכאומר: מה שנראה אליו פעמים - כבר נראה, אבל מעתה לא הוסיף להראות לו עוד, בעוון כי נטה לבבו מה'. אם-כן, מרבית אסיפת הבינה היתה סיבה לסלוק הנבואה.

תרגום ויקיטקסט: דברי אגור בן יקה המשאי (מבני ישמעאל) הם המשא (נאום התוכחה) הזה:

נאום הגבר אל בנו איתיאל, ואל כל אדם החושב "איתי אל ‎(אני באותה רמת חכמה של האל) ואוכל (אני יכול לעשות הכל בתבונתי)":


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל א.


דקויותעריכה

מיהו אגור בן יקה?עריכה

1. אגור בן יקה הוא שמו של החכם שחיבר את הקטע הזה: "אנשי כנסת הגדולה סידרו בכל ספר כל מה שנעשה ברוח הקודש בעניינו... ופרשה זו חיבר אגור בן יקה, שכך שמו ושם אביו, ברוח הקודש..." (הגאון מווילנה, וכן מלבי"ם); ראו משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים.

2. ויש מפרשים שזה כינוי לשלמה (רש"י ע"פ חז"ל), וכמו ששלמה נקרא קהלת, כך הוא גם נקרא אגור (אגר = אסף = קהל).

בכל מקרה, שמו הוא סמלי:

א. יקה מלשון הקאה, כמו ב(משלי כג ח): "פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה"*. אגור בן הוא אדם "שאגר את הבינה והקיאה" (רש"י, מצודות). הוא צבר הרבה מאד תבונה, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה שכל תבונתו לא יכולה לעזור לו לפתור את השאלות הקיומיות של העולם, התאכזב מהתבונה והקיא אותה.

ב. יקה מלשון יקהה, משמעת וציות, כמו ב(משלי ל יז): "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר"*. גם באכדית ישנו שורש דומה, שמשמעו הקשבה ותשומת-לב (שמעתי מפרופ' יעקב קליין).

מיהם איתיאל ואוכל?עריכה

1. איתיאל ואוכל הם שמותיהם של החכמים שעבורם נכתב הקטע הזה: "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקה... שהשיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחת השיב לחכם ששמו איתיאל ופעם השיב לאיתיאל ואוכל, ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו והשיב להם" (מלבי"ם, וכן הגאון מווילנה). וייתכן שהם בניו של אגור (ראו בפסוק 7).

2. ויש אומרים שגם אלה כינויים של שלמה: "אמר הגבר, זה שלמה, המשא הזה על עצמו..." (רש"י).

בכל מקרה, השמות הם סמליים: "אמר: אִתִּי אֵל, ואוּכָל לעשות, ולא אכשל" (רש"י); אלה הם אנשים הבוטחים בתבונתם, חושבים שהם באותה רמה של ה', חושבים שהם יכולים להציע תיקונים ושיפורים במצוות ה' או באופן הנהגת העולם.

מה זה משא?עריכה

1. לפי רוב המפרשים, מַשָּׁא הוא נאום רציני ו'כבד', נאום תוכחה.

- אולם לפי זה, היה ראוי לכתוב את המילה "משא" בתחילת הפסוק, כמו למשל ב(ישעיהו יג א): "מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ", ולכתוב "משא אגור בן יקה".

2. לכן יש מפרשים (ראו דעת מקרא), שבפסוק זה משא הוא שמו של אחד מבני ישמעאל, שנזכר ב(בראשית כה יד): "וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא... וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה", ו"אגור בן יקה המשא" הוא "אגור בן יקה מבני משא". שלמה היה בקשר עם חכמים רבים מעמים אחרים, וביניהם גם עם חכמי ישמעאל, ואחד מאותם חכמים היה אגור בן יקה המשאי. ניתן לפרש באותו אופן גם את הכותרת לפרק הבא, (משלי לא א): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא".

- אמנם, בשום מקום אחר בתנ"ך, מחוץ לספר משלי, לא מצאנו ראיה לכך שבני משא הפכו לשבט עצמאי עם מלך עצמאי, ולא מצאנו אף אדם אחר שנקרא בשם זה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/30-01