פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אגור בן יקה" - דברי שלמה שאגר את הבינה והקיאה כך פירשוהו חכמי'

"המשא" - נבואה זו אמר על כן

"נאם הגבר לאיתיאל" - אמר הגבר זה שלמה המשא הזה על עצמו בשביל איתיאל על שסמך על חכמתו להרבות זהב וסוסים ונשים שהוזהר מלהרבות וכן אמר איתיאל ואוכל ארבה נשים ולא יסורו את לבבי ארבה זהב ולא אסור ארבה סוסים ולא אשוב את העם מצרימה

"לאיתיאל ואוכל" - בשביל שאמר אתי אל ואוכל לעשות ולא אכשל לאיתיאל על איתיאל כמו ואמר פרעה לבני ישראל על בני ישראל

"כי בער אנכי" - על שסמכתי על חכמתי בדבר שהקב"ה דאג שמא יבוא לידי עבירה

"ולא למדתי חכמה" - ולא דעת קדושים ידעתי שגרעתי או הוספתי על דברי משה

"מי עלה שמים" - כמשה

"מי אסף רוח" - פיח הכבשן

"מי צרר מים" - קפאו תהומות (שמות טו) נצבו כמו נד (שם) בתפלתו של משה

"מי הקים" - את המשכן שבהקמתו נתבססו כל אפסי ארץ כך נדרש בפסיקתא

"מה שמו ומה שם בנו" - אם תאמר כבר היה דוגמתו אמור מה שם בנו איזו משפחה יצאה ממנו ונדע מי הוא

"כי תדע" - אם תדע מי הוא ואיך לא יראת לעבור על דבריו

"כל אמרת אלוה צרופה" - מזוקקה ולא כתב דבר שלא לצורך והיה לי ליזהר

"פן יוכיח בך ונכזבת" - יוכיח על פניך שע"י תוספתך אתה בא לידי עבירה וכ"ש אם תגרע

"שתים שאלתי מאתך" - עכשיו מדבר לפני הקב"ה

"ראש" - דלות

"הטריפני" - ל' מזון וכן טרף נתן ליראיו (תהלים קיא)

"פן אשבע" - מתוך עושר וכחשתי בהקב"ה מרוב גאוה ומהו הכחשה

"ואמרתי מי ה'" - כלומר אין אלהים

"ותפשתי שם אלהי" - להרגיל להשבע בו לשקר

"אל תלשן עבד" - אל תמסור דין על אדם לצעוק עליו להקב"ה ואפי' הוא רשע אשר אביו יקלל וכל התועבות האמורות כאן בו וראיה לדבר מהושע בן בארי כדאיתא בפסחים בפ' האשה שהלשין את ישראל ואמר החליפם באומה אחרת אמר לו הקב"ה קח לך אשת זנונים (הושע א)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דור מה רמו עיניו" - זה גסות הרוח

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דור חרבות שיניו" - החיצונות

"מתלעותיו" - שניו הפנימיות

"ומאכלות" - סכינים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעלוקה" - מנחם פתר לעלוקה כמשמעו למדנו שהוא ערבי והפותרים אומרים שהוא לשון שאול ומורד וכן במדרש תהילים למדנו כן שפותר שתי בנות גן עדן וגיהנם זו אומרת תנו לי צדיקי' וזו אומרת תנו לי רשעי'

"ארבע לא אמרו הון" - הרבה יש לנו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועוצר רחם" - תשמיש

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ליקהת אם" - לקמטים הנקבצים ונקהין בפני אמו לשון יקהת עמים (בראשית מט) קבוצת עמים והיו"ד יסוד כמו יפעת ויעלת חן

"יקרוה" - לשון תנקר נקרת הצור (שמות לג) פוריי"ר בלע"ז יבא העורב שהוא אכזרי על בניו ויקרוה ולא יאכלנה ולא יהנה בה ויבא נשר שהוא רחמני על בניו ויאכלנה ויהנה בה העורב אכזרי הוא כמו שנאמר (תהלים קמז) לבני עורב אשר יקראו והנשר רחמני שנאמר ישאהו על אברתו (דברים לב)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפלאו ממני" - נכסו משחלפו מעיני ואיני יודע להיכן הלכו שממהרין להסתר מן העין

"ומחתה" - כופה פיה למטה כדכתיב כאשר ימחה הצלחת מחה והפך על פניה אכלה לשון נקיה דבר הכתוב

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שממית" - אריני"א/אלגיי"א בלע"ז.

"בידים תתפש" - בידה היא אוחזת ומתדבקת בכותלים.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מטיבי צעד" - הולכים ומצליחים בגבורתם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זרזיר מתנים או תיש" - לא ידעתי מהו ולפי המשמע היא חיה תשושה מתנים

"ומלך אלקום" - לא ידעתי מה הוא לפי פשוטו ומדרש אגדה פותרין חמש פרשיות אלו של ארבע ארבע דברים כנגד ד' מלכיות לפי שנתאמצה ממשלתן על ישראל בעון שעברו על חמשה חומשי תורה הזכירם חמשה פעמים

"שאול ועוצר רחם" - שאול מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר הרחיב בשאול נפשו (חבקוק ב) ועוצר רחם זו היא מדי שבימיהם עצרו רחמים מישראל שנאמר להשמיד להרוג ולאבד (אסתר ג)

"ארץ לא שבעה מים" - זו יון שלא שבעה מלגזור גזרות רעות על ישראל

"ואש לא אמרה הון" - נגד עשו שעשה בחימה בוערת על ישראל שאמרו להשמיד טף ונשים ביום אחד

"וכן דרך הנשר" - זו בבל הנשר הגדול ארץ האבר

"נחש" - זו מדי

"דרך אניה בלב ים" - זו יון שהיא קלה בגזירותי'

"דרך גבר בעלמה" - זו פרס שאמרה לעולם אהיה גברת

"כן דרך אשה מנאפת" - זו הרעה גרמה להם לכנסת ישראל שנאפה בעבודת גלולים וכדי הוא הפורעניות לבוא לה

"ואמרה לא פעלתי און" - כדאמר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי (ע"כ לשון רש"י שבמק"ג)

"רגזה ארץ" - א"י

"תחת עבד" - זה נבוכדנצר שהיה עבד למרודך בלאדן וכותב אגרותיו כדגרסינן בחולין

"ונבל כי ישבע לחם" - זה אחשורוש שעשה משתה מאה ושמונים יום

"שנואה כי תבעל" - כנגד יון

"ושפחה כי תירש גברתה" - זה עשו שהיה לו לעבוד ליעקב ונהפך הדברים

"הנמלים עם לא עז" - זו בכל שנאמר (ישעיהו כג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה

"ויכינו בקיץ לחמם" - נבוכדנצר עשה כבוד אח' להב"ה בימי מרודך בלאדן אשר שלח ספרים לחזקיהו וכתב שם שלם למלכא חזקיהו שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא ונבוכדנצר כותב אגרותיו היה ולא היה שם אותו היום וכשבא וספרו לו מה שעשו א"ל אלהא רבא קריתו ליה וכתביתו ליה בסוף רץ אחר השליח והחזירו בשביל אותו מרוצה זכה למלכות הרי שהכין בקיץ לחמו כדרך הנמלה

"שפנים עם לא עצום" - זה מדי ופרס

"וישימו בסלע ביתם" - שבנו בית המקדש

"שממית בידים תתפש" - זה עשו שנאמר והידים ידי עשו (בראשית כז)

"בהיכלי מלך" - שנכנס להיכל מלך והחריבו

"ליש גבור בבהמה" - זה נבוכדנצר שנאמר (ירמיהו ד') עלה אריה מסובכו

"זרזיר מתנים" - זו מדי ופרס שזרזו מתניהם והרגו לבלשצר ונטלו מלכות בבל

"או תיש" - זה יון שנקרא תיש שנאמר (דנייאל ח) והצפיר השעיר הוא מלך יון

"ומלך אלקום עמו" - זו אומת ארם שאמר אני ואפסי עוד אין נצב לעומתו אלקום אין עומד עמו

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם נבלת בהתנשא" - אם נתנבלת ע"י חבירך שחירפך (ס"א על ידי דבורך שחרפת וגדפת) את עצמך סופך להנשא בדבר

"ואם זמות" - בלבך להתקוטט שים יד על פה ושתוק

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מיץ חלב" - כי כאשר תצא חמאה על ידי מיץ חלב ודם על ידי מיץ החוטם יותר מדי כן יצא ריב על ידי מיץ אפים של כעס מיץ סחיטה (פרימדור"א בלע"ז) כמו (שופטים ו) וימץ טל וגו' ורבותינו פירשו אם נבלת עצמך על דברי תורה לדרוש ולשאול ספיקותיך לרבך ואפי' נראית לו כשוטה בלא לב סופך שתהא מנושא ואם זמות אם שמת זמם על פיך וחסמת אותו ולא שאלת לו הכל סופך כשישאלך דבר הלכה תתן יד לפה ותאלם שלא תדע לענות כלום בו

"כאשר מיץ חלב יוציא חמאה" - כן מיץ אפים שרבך כועס בך שלא הבינות מהר ואתה מתנבל עליה סוף יוציא מפיך אחר זמן הלכות רבות והוראות