פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ
  וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואמר עוד ממשל על מי שיכנס שוא וכזב בעיונו:

"תחת ג'". כי תחת שלש חרדה, ותחת ד' לא תוכל לסבול:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


דרך הפשוט

(כא-כג) "תחת", המשל השני נשאו על המלך והמלכה ביחד, שתחת שלש רגזה ארץ, "תחת עבד כי ימלוך" שהיה עבד ומלך תחת אדוניו, והיה תחלה נבל ועתה ישבע לחם. כי הנדיב בשבעו לחם ישפיע מטובו לעניים, והנבל נבלה עמו ויוסף ברעתו. ועל אשתו אמרו תחת "שנואה כי תבעל", כי היתה שנואה ע"י נאופיה ומעשיה הרעים, והיא תבעל והיתה אהובת המלך בבעילת זנות, והרע מכולם שפחה כי תירש גבירתה, מה שהיא עתה היורשת את המלכות:

דרך המושכל

(כא - כב) "עפ"ז" באר לו משל אחר שתחת שלש תרגז הארץ ועמודי בית הנפש יתפלצון, והרביעי קשה מכולם, והוא תחת עבד כי ימלוך, והוא על עת שהדמיון ימלוך בבתי הנפש תחת השכל, כי הדמיון נוצר להיות עבד אל השכל ולהכנע למשמעתו, ועת יגבר הוא בבתי הנפש והלחשים תרגז הארץ, כי יוליך את האמת שולל ויבדה כזבים ודברים שאין להם מציאות, והוא המטיל תמיד ספיקות בכל דבר נאמן וקיים, או יפתה הלבבות להאמין בכל דברי סכלות, והוא מדרגת האויל או הפתי שהתבאר ענינם בס' הזה, והשני הוא נבל כי ישבע לחם שמי שהוא נבל ולא אסף חקי החכמה אל נפשו הנדיבה, רק אסף דברי נבלה וסכלות ונדמה לו שהוא שבע לחם החכמה, והוא מדרגת החכם בעיניו שהתבאר ענינו כ"פ שנדמה לו שכל מעשיו הם בחכמה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת" - בעבור שלשה דברים ירגזו יושבי הארץ, ובעבור הרביעי לא יוכלו לסבול הרוגז והחרדה כי רב הוא.

מצודת ציון

"רגזה" - חרדה.

"שאת" - מלשון משא וסבל.

<< · מ"ג משלי · ל · כא · >>