פתיחת התפריט הראשי

משלי ל ז: "שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:"

תרגום מצודות: עתה ידבר מול המקום ברוך-הוא, ואמר: שני דברים אני שואל ממך, ואל תמנעם ממני בטרם אמות (כל ימי חיי לא יהיו מנועים ממני).

תרגום ויקיטקסט: אני כבר זקן, ויש לי רק שתי משאלות שאני שואל (מבקש) ממך, שני דברים שאני מאד רוצה לקבל לפני שאני מת:


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל ז.


דקויותעריכה

שתיים שאלתי מאיתך - ממי?עריכה

לפי רוב המפרשים, הבקשה בפסוק זה מופנית אל ה': "עתה ידבר מול המקום ברוך הוא" (מצודות, רש"י). שאל = ביקש; שתים שאלתי מאיתך = שתי בקשות אני מבקש ממך. שתי הבקשות מפורטות בפסוק הבא - בקשה אחת היא להינצל משווא ודבר-כזב, ובקשה שניה היא לא לקבל עוני ועושר אלא להתפרנס בכבוד*.

אולם לפני שהוא מפרט את הבקשות, הוא מוסיף עוד משפט: אל תמנע ממני בטרם אמות. מה משמעות התיאור "בטרם אמות"? כמה פירושים:

1. תיאור זמן מתמשך: "כל ימי חיי, לא יהיו מנועים ממני" (מצודות)

- אולם, לפי זה היה ראוי להשתמש במילת יחס אחרת - "אל תמנע ממני עד יום מותי". המילה בטרם לא מתאימה לפירוש זה.

2. תיאור תכלית: "בטרם אמות מיתת הנפש, על-ידי שאטעה מדרך האמונה" (מלבי"ם).

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "אל תמנע ממני פן אמות".

3. לענ"ד אפשר לפרש את הביטוי כתיאור זמן: "ברגע האחרון, לפני שאני מת, תן לי לחיות בלי עושר ובלי עוני". תיאור זה מתאים לפירוש שהדובר בפסוק הוא שלמה המלך: במשך רוב ימיו היה עשיר מופלג, והעושר העבירו על דעתו; בסוף ימיו (לפי אגדת חז"ל) נזרק מכיסא מלכותו ע"י אשמדאי, והיה עני מופלג, והעוני העבירו על דעתו; רגע לפני מותו הוא מבקש מה', שייתן לו לטעום רק פעם אחת את טעמם של החיים הפשוטים והרגועים - חיים של בן מעמד הביניים, שאינו סובל מעושר או מעוני (ע"פ רמ"ד ואלי).

כששלמה היה צעיר, ה' נתן לו אפשרות לבקש משאלה, (מלכים א ג ה): "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ". אז הוא ביקש חכמה; עכשיו, כשהוא זקן, הוא מבקש שלווה.

4. אפשר לפרש את הפסוק בכיוון אחר לגמרי, על-פי שני סיפורים נוספים שבהם מופיע הביטוי בטרם אמות; בשניהם הדובר הוא אב זקן, הפונה אל בנו ומבקש ממנו שיאפשר לו לעשות עוד דבר אחד חשוב לפני שימות. אם כך, ייתכן שגם בפסוק שלנו, הדובר הוא אב זקן הפונה אל בנו, ולא אל ה'! הפרק מתחיל בפניה אל איתיאל. בשום מקום בהמשך הקטע אין פניה אל ה', ולפי זה מסתבר שגם בפסוק שלנו הדובר פונה אל איתיאל. ראו "הקבלות".

הקבלותעריכה

1. יצחק אבינו הרגיש שהוא זקן, וביקש מבנו שיעשה לו טובה אחת קטנה לפני שהוא מת, (בראשית כז ד): "וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִי וְאֹכֵלָה, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת".

גם יעקב אבינו הרגיש שהוא זקן, וביקש מבניו שיעשו לו טובה אחת קטנה לפני שהוא מת, (בראשית מה כח): "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל 'רַב! עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי! אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת!'".

גם אגור בן יקה, מחבר הפרק, מרגיש שהוא זקן, ופונה אל בנו איתיאל, (משלי ל א): "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל"*, ואומר לו באותה לשון: "אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת".

אגור בן יקה כבר לא מסוגל לעבוד, הוא תלוי בבנו. הוא מבקש מבנו שלא ייתן לו להיות עני, אך גם לא ירעיף עליו עושר, אלא רק ידאג לצרכיו הבסיסיים - הטריפני לחם חוקי. הבקשה בפסוק שלנו משקפת את רצונו הטבעי של כל אב זקן - כבר אין לו צורך בעושר ומותרות, וכל שאיפתו היא להזדקן בכבוד.

2. בהמשך פרק ל ישנם פסוקים נוספים העוסקים ביחסי הורים וילדים:

  • (משלי ל יא): "דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ".
  • (משלי ל טו): "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן".
  • (משלי ל יז): "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר".

אם איתיאל הוא אכן בנו של אגור בן יקה, הרי שיש הקבלה בין פרק ל לבין פרק לא - בתחילת פרק ל יש נאום של אב אל בנו, כמו שבתחילת פרק לא יש נאום של אם אל בנה, (משלי לא א): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/30-07