מ"ג משלי ל יט

מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר ׀ בַּשָּׁמַיִם֮
  דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י־צ֥וּר
דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם
  וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


והראשון הוא "דרך הנשר באויר", שלא יוכר באויר רושם מהדרך ההוא, ודרכו לטרוף טרף; והשני הוא "דרך נחש עלי צור", ולא יוכר בסלע ההוא דרכו אשר דרך בה, אך תכלית דרכו להשחית ולהזיק כמנהג הנחש; והשלישי הוא "דרך אניה בלב ים", שלא יודע אי זה דרך עברה האניה שטבעה בים; והרביעי הוא "דרך גבר בעלמה" שהיא בעולה, שלא יוכר בה, אך הוא הפחית מעלת הדרך ההוא בזה המשגל המגונה עד שתשוב זאת העלמה מגונה בעיניו אשר היתה חביבה ויקרה בעיניו; וכן הענין במי שדרך בחקירותיו בדברי התורה זה מנהג החסר, כי הוא ימצא בהם בזה האופן המגונה דברים מגונים, תשוב להיות אצלו מגונה תחת אשר היתה יקרה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


דרך המושכל

(יח - כ) "שלשה המה", מראה להם טעותם, כי מי שם טבע ההולדה בכל הבע"ח, שע"י זווגם יולידו כצלמם וכתבניתם וע"י טבע זו נשמרים המינים בכל הבריאה, והלא אין השכל משיג זאת איך יתהוה זה ע"י הזווג, שכפי הנראה היה ראוי שלא ישאר ממנו רושם כלל, ובאר שכמו שבכל היסודות ימצאו פעולות שלא ישאר אחריהם שום רושם, כמו עפיפת הנשר ביסוד האויר, והליכת הנחש על צור העפר, והאניה במים, כן ראוי שיהיה דרך גבר בעלמה, שהוא ע"י חמימות יסוד האש, שלא יתהוה על ידו שום רושם, והלא ראינו שכן דרך אשה מנאפת שאכלה ומחתה פיה ולא ישאר ממנו זיוג ותולדה עד שתוכל להכחיש גוף המעשה ולומר לא פעלתי און, מזה מבואר שהוא דבר אלהים שיסד כן בכלל הבריאה כי זה אינו בטבע החומר ההיולי והתמזגות היסודות, רק ע"י בורא כל בחפצו שצוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, שעי"ז ישמרו המינים במציאות:}}


ביאור המילות

"בעלמה". היא בעולה (כמ"ש ישעיה ט'), כי בבתולה נעשה רושם בבתולים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דרך הנשר" - הדרך שהלך בו הנשר, כאשר פרח לצד אויר השמים, אין לדעת אותו, כי פרח באויר ואין הדרך ניכר.

"דרך נחש" - הדרך שהלך בו הנחש על הסלע, אין לדעת אותו, כי אין מדרך הרגל ניכר על הסלע, אף כי הנחש הולך על גחון ועקבותיו לא נודעו.

"דרך אניה" - הדרך שהלכה בו הספינה בתוך חוזק עומק הים, אין לדעת אותו, כי מיד כשתלך ממקום מהלכה ישובו המים לאיתנו ולא יוכר.

"ודרך גבר" - וישוה להם דבר הרביעי, והוא דרך נאוף גבר בעלמה, ר"ל בבעולה, שלאחר המעשה לא יוכר הדבר גם בשניהם בנואף ונואפת (מה שאין כן בבתולה, כי יוכר בה בהשרת בתולים).

מצודת ציון

"בלב ים" - חוזק הדבר נקרא לב, וכן (דברים ד): "לב השמים", והוא מושאל מלב בעל חי שהוא חזקו.

"ודרך" - הבעילה תקרא בשם דרך, כן אמרו רז"ל (קדושין ב א).

"בעלמה" - הרכה בשנים תקרא עלמה ואם היא בעולה, כמו (ישעיהו ז): "הנה העלמה הרה".

<< · מ"ג משלי · ל · יט · >>