מ"ג משלי כט כד


<< · מ"ג משלי · כט · כד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֭נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשׁ֑וֹ
  אָלָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע וְלֹ֣א יַגִּֽיד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלה ישמע" - שמשביעין אותו אם ראית פלוני שגנב לי כך וכך ומתוך שהוא חולק עמו אינו מגיד

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חולק". מי שהוא חולק עם גנב הוא שונא נפשו ואע"פ שיש לו בזה התנצלו' מה כי הוא אינו גונב והוא מקבל בזה מתנ' מהגנב הנה יביאהו זה לחטא עצום שכבר ישמע אלה שיקלל ומי שיודע זה אם לא יגיד והוא יודע ולסבת הבושת העצום שיקרה לו מזה אם יגיד דבר הגנבה ימנע מהגיד ויקרה לו בזה חטא ועונש עצום:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אלה" - שבועה, כמו (ויקרא ה): "ושמעה קול אלה". 

מצודת דוד

"אלה ישמע" - ר"ל לזאת שונא נפשו, כי הלא ישמע שמשביעין שיבואו היודעים ויעידו על הגניבה, ועל כי חלק עמו - לא יגיד, וישא עונו ומאבד נפשו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד", הגם שלא גנב בעצמו, "רק שחולק עמו", ע"י שיודע מן הגנבה ואינו מגיד, ג"כ "שונא נפשו", כי בעת "ישמע אלה" שמשביעין ומחרימין את מי שיודע מן הגניבה אז חל עליו האלה להגיד "וכשאינו מגיד" תחול בו האלה:

 

<< · מ"ג משלי · כט · כד · >>