מלבי"ם על משלי כט כה
"חרדת אדם יתן מוקש" - הגם שאמר למעלה (משלי כח יד): "אשרי אדם מפחד תמיד", בכל זאת, "החרדה", שמורה הבהלה הפתאומית, זה "ייתן מוקש", וזה מורה שאינו בוטח בה'.
אבל "הבוטח בה' ישוגב" ולא יחרד, כמו שאמר הלל (ברכות ס א): "מובטח אני שאינו מאנשי ביתי", שנאמר (תהלים קיב ז): "משמועה רעה לא יירא, נכון ליבו בטוח בה'".
<< · מלבי"ם על משלי · כט · כה · >>