קטגוריה:משלי ג כד

מה הקשר בין החכמה והתבונה, הנזכרות בפסוקים הקודמים, לבין השֵׁנָה הערֵבָה, הנזכרת בפסוקנו?

1. אדם שתיכנן את כל מעשיו בחכמה ותבונה, אינו צריך לפחד מהפתעות וצרות, ויכול לישון בשקט; כמו ב(משלי א לג): "וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה"*.

2. כשאדם לומד דברי-חכמה לפני השינה, הנפש נרגעת והחלומות מתוקים.

יעקב אבינו ברח מפני עשו אחיו לבד ובחוסר-כל. אולם בבריחתו הוא לקח איתו את החכמה האלהית שלמד מהוריו. ולכן הוא הלך לבטח אל חרן ורגלו לא נגפה בדרך; הוא שכב לישון באמצע שום-מקום ולא פחד מאויביו הרודפים אותו, ואף זכה לחזון נבואי ערֵב ומתוק: "אז תלך לבטח (פסוק 23) - זה יעקב, דכתיב (בראשית כח) ויצא יעקב. אם תשכב לא תפחד - מעשו ומלבן. ושכבת וערבה שנתך - וישכב במקום ההוא" (רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא, בראשית רבה סח א), "והנה ה' נצב עליו".