קטגוריה:משלי ג ו
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בְּכׇל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ
וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בְּ/כָל־דְּרָכֶ֥י/ךָ דָעֵ֑/הוּ וְ֝/ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
בכל דרכיך ומעשיך השתדל לדעת השם יתברך, והמשל שכאשר תאכל תדע במאכל הש"י בהתבוננך עוצם חכמתו בבריאת זה המזון ובשומו בחי כח להשיב אותו אל עצם הנזון, וכשתשגל תתבונן במה ששם השם ית' מהכח הנפלא בזרע לצייר כמו זאת היצירה הנפלאה, ובזה תדבק תמיד בשם יתברך גם בעשותך הפעולות הגופיות, וזה יהיה סבה שיישר הש"י אורחותיך מצד השגחתו הדבקה בך:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בכל דרכיך" - בכל עניניך דע את ה', ר"ל: תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה', ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"בכל דרכיך דעהו", הדרכים הם הגדולים והארחות הם הקטנים המתפשטים מן הדרכים הגדולים, ויען שארחות החכמה הם רבים אין קץ, כי החכמה תתפשט על כל הפרטים שהם רבים מאד, וא"א שידע כל הפרטים הבאים לפניו איך יתנהג בהם כפי דרך התורה והחכמה, משיב שאתה תדע את ה' בכל דרכיך הכוללים כמו דרך הרחמים, דרך הנדיבות, דרך הענוה, תלך בו כפי ציוי ה' שהכל נסמך על מ"ש והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו', "והוא יישר ארחותיך", שעל ידי סיוע אלהית יהיו גם ארחותיך הפרטים ישרים, כמו למשל בפרטי המעשים בדרך הנדיבות, לדעת כמה תתנדב, ולמי תתנדב, ומתי, ואיך, וכדומה:
ביאור המילות
"דרכיך, ארחתיך". הבדלם למעלה (ב' י"ג):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך — כעניין שאמרו רז"ל (משנה אבות ב יב): "וכל מעשיך יהיו לשום שמים". ובפרק הרואה דרש בר קפרא: אי זהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויות בה? הוי אומר: בכל דרכיך דעהו וגו'. אמר רבא: אפילו לדבר עבירה. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: גנבא אפום מחתרתא רחמניא קרי. וטעם "אפילו לדבר עבירה", כמו יעל עם סיסרא, ואליהו בהר הכרמל.
ויש מפרשים בכל דרכיך דעהו, כעניין "חייב אדם לברך על הרעה כעניין [שמברך] על הטובה" (ברכות נד א). והוא יישר אורחותיך, כי אם תודה לפניו – ירצך, ואם יזעף לבך עליו – יהדפך.
ור"י ז"ל פירש: בכל דרכיך דעהו – בכל פעם אשר תבקש לעשות, דעהו וזוכרהו, והשיג אל לבך כי אין כח ויכולת בפעל ההוא בידך, רק ביד השם; ותלה בו תקותך, והוא יישר אורחותיך.
ונוכל לפרש בכל דרכיך דעהו, כעניין שאמר אליהו לרב יהודה: כשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך, כדאיתא בפרק תפילת השחר.
תרגום מצודות: בכל דרכיך (עניניך) דע את ה' - תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה', ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה.
תרגום ויקיטקסט: - בכל דרכיך (מעשיך) דע את ה' - שמור על קשר קרוב עם ה' ובקש ממנו שיעזור לך לקבל החלטות נכונות, והוא יכוון אותך באורחות מישוריות וללא מכשולים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ו.
דקויות
מילת המפתח בפסוק היא דָעֵהוּ - דע את ה', היה מוּדָע למציאות ה' ונוכחותו והשגחתו, שמור על קשר קרוב עמו (ראו "הקבלות").
הפסוק מדגיש שיש לדעת את ה' בכל הדרכים, ולדגש זה ישנן מספר משמעויות מעשיות.
1. בכל דרך שאנו הולכים בה, נהיה מודעים למציאות ה' נוכחותו והשגחתו, נתפלל אליו ונבקש ממנו עצה והדרכה, והוא יישר את אורחותינו כך שנגיע בשלום ובמישור למחוז חפצנו.
2. בכל מעשה שאנו עושים, נזכור את מצוות ה' ונשמור את חוקיו. לא רק מצוות שבין אדם למקום, אלא גם במסחר וביחסים בין אדם לחברו. כי "יש הרבה אנשים שמאמינים בקב"ה, ואפילו מתפללים כל יום ומניחים תפילין ושומרים שבת, אבל כשהם עסוקים בענייני החול, בעבודה או במסחר או בדברים אחרים - אינם משייכים את זה לשמירת התורה, נראה להם שהתורה היא משהו קדוש ועליון שהמפגש איתו הוא רק בבית הכנסת או בבית המדרש ובעניינים דתיים בלבד, ואילו חייהם היום יומיים אינם קשורים לדת ועבודת ה', וזו היא טעות חמורה מאד!!... אצלנו, כל חיי החול, וכל המעשים שנראים לכאורה פשוטים ולא שייכים לקודש - אצלנו הכל קשור ומשתלב יחד לדבר אחד גדול ועצום - לחיות עם בורא עולם. תורתנו היא תורת חיים! היא דרך שאנחנו צועדים בה רגע רגע, בכל מצב! בכל שניה! בכל נשימה ונשימה!!... לפני כל מעשה שאתה עושה עליך לחשוב: האם תהיה מזה תועלת בעבודת ה' או לא?... מה שיקדם אותנו בעבודת ה' - נעשה, ומה שמפריע לעבודת ה' - נתרחק ממנו. כך יהודי חי - הוא מכניס את בורא עולם בכל פעולה ופעולה" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ט סיון ה'תשס"ט).
3. בכל דרך שאנו הולכים בה, נזכור את חסדי ה' ורחמיו, גם אם זו דרך של עבירה! כך "דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך. אמר רבא: אפילו לדבר עבירה" (בבלי ברכות סג.): אפילו כשאדם עובר עבירה, הוא צריך להישאר בקשר קרוב עם ה', לבקש ממנו הדרכה איך להיחלץ מהעבירה, ולבטוח בו שיעזור לו לחזור בתשובה שלמה.
4. בכל מעשה שאנו עושים, נהיה מרוכזים וממוקדים, ונדע שה' נמצא איתנו ומתגלה אלינו באותו מעשה, ואז ה' יישר אורחותינו ונצליח במעשינו: "צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם: כשהוא עוסק בתפלה, אז יבקש את הקב"ה בהבנת עניני תפילתו וכוונה רצויה באמונת הלב באותם הענינים של תפלתו, ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בענינים אחרים (כגון קריאת עלוני שבת), כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו, הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דוקא, ובה ימצאנה ולא במקום אחר. וכשהוא עוסק בתורה, יידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו ולזכור ולשנן היטיב, ובה הוא יודע אותו ית' בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו. וכן בהיותו עסוק בגמילות חסד להיטיב לחברו, אז יבקש את הקב"ה רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת. וכן בכל הדברים שעושה (כולל ענייני "חול"), הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו ית', על-כן כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו ית', כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות, ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים. והאות ב היא ב של "בתוך", שבעצמותם של הדרכים הוא יודע את הקב"ה. על-כן הוא "פרשה קטנה", שאין הצווי בה גדלות והרחבה של חכמות ומחשבות, אדרבא, צמצום בדבר זה שהוא עסוק לבדו; ומכל מקום, "כל גופי תורה תלויים בה", כי בזה יעשה הכל כשורה, ומזה ימצא כבודו של הקב"ה בתכלית" (הראי"ה קוק, מוסר אביך ב ב).
הקבלות
המושג דעת ה' נזכר בפסוקים רבים. ר' יונה גירונדי (בפירושו על משלי ב5) סיווג פסוקים אלה לחמש מעלות, זו למעלה מזו:
1. מוּדעוּת למציאות ה', כמו ב(דברים ד לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד", (תהלים ק ג): "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא[וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ".
מוּדעוּת זו קודמת לעבודת ה', כמו ב(דברי הימים א כח ט): "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין...", (תהלים עט ו): "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ", (ישעיהו א ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן".
2. עבודת ה', הזהירות במצוותיו והיראה מעבור על דבריו, כמו ב(ירמיהו כב טז): "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב, הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'". והדבר נקרא "ידיעת ה'", כי בזה ייוודע, בנגלה מפעולות האדם, כי הוא מאמין בה' ומקבל עליו עול מלכותו.
3. ידיעת דרכי ה' וגבורת חסדיו ונפלאותיו, כמו ב(שמות לג יג): "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאֶתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה", (תהלים קג ז): "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו; רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד", (איוב כג ג): "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ", (במדבר כד טז): "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם".
4. הפנמה נפשית של האמונה בה' (השורש ידע בלשון המקרא מציין קשר קרוב ופנימי). ידיעה זו מביאה ליראת ה' ברמה גבוהה, יראת הרוממות. זו המדרגה הנזכרת ב(משלי ב ה): "אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא", והוזכרה אחרי היראה כי היא שלמוּת היראה. וזו המדרגה הנזכרת בב(משלי ג ו): "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". וכן בדברי חכמי התלמוד"כשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם מתפללים" (ברכות כח:), "דע מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" (אבות ב א).
וכן מצאנו, כי שלמות ידיעת ה' במדרגה הזאת, שנאמר (הושע ו ג): "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ": כמו השחר - היא ידיעה מאירה וזכה - כן נכון מוצאו בלי שום עביות. ויבוא כגשם לנו - תיישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את ה' ולדבקה בו, כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחה.
"יודע ה' הוא בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה!" לא ידיעה מחשבתית בלבד, אלא ידיעה המשפיעה על הנפש.
5. המעלה החמישית לא נמצאה במהדורה זו (מהדורת הרב גלוסקינוס), והיא מחכה לפרשן שיבוא וישלים את החסר.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ג ו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.