אורות התחיה פרק לד
ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל. (שמואל ב ח יג): "ויעש דוד שם", ו(שמואל ב ח טו): "דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו", (שמואל ב ח טז): "ויואב בן צרויה על הצבא".
ולא נענש אבנר אלא מפני (ירושלמי פאה פרק א הלכה א): "שעשה דמן של נערים שחוק". אבל שיצחקו הנערים לחזק כחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה, עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליתה ע"י שירות ותשבחות, שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים; אלא שע"י הכוונות העליונות עולה הנשמה הפנימית, וע"י המעשים המאמצים את גוף היחידים לשם הכלל עולה הרוחניות החיצונית. ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות כולם, בהבלטת אפיה של האומה בפרשה הקטנה שכל גופי תורה תלוים בה: (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".
ואל יפלא אם יש חסרונות במהלך החיים של העוסקים באימוץ הגופני ובכל החיזוקים הארציים שבישראל, כי אפילו הופעת רוח הקודש צריכה בירור מתערובות ציחצוחי טומאה שמתערבים בה, והיא הולכת ומיטהרת, מתקדשת ומתבררת, פודה את עצמה מגלותה, עד שבאה לכלל דרך צדיקים ו(משלי ד יח): "כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום".
הערות
עריכה- קטע זה צוטט באחד הכרוזים שפרסמו מתנגדיו של הרב קוק בירושלים, שקראו להחרים אותו ואת הספר "אורות".
- ישנה טענה המופיעה בספרו של ד"ר יהושע בארי "אוהב ישראל בקדושה" (מובא גם ב"אוצרות הראי"ה", עמ' 205) שה'התעמלות' עליה דיבר הרב היא מילת צופן לאימונים גופניים שעשו הבחורים כדי להתכונן לשמור על נפשות היהודים מפני הערבים הפורעים. עם זאת, אין בכך לשלול את המשמעות הפשוטה, ורואים זאת בכתבים רבים של הרב (מתוך ויקיפדיה).
- הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו הקרוב של הראי"ה קוק, כתב את חוברת "טובים מאורות" כתשובה לקושיות שהועלו על פסקה זו. דבריו הינם תשובה לשאלת הרב אייזיק בן טובים.