פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכׇל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ
  וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


בכל דרכיך ומעשיך השתדל לדעת השם יתברך, והמשל שכאשר תאכל תדע במאכל הש"י בהתבוננך עוצם חכמתו בבריאת זה המזון ובשומו בחי כח להשיב אותו אל עצם הנזון, וכשתשגל תתבונן במה ששם השם ית' מהכח הנפלא בזרע לצייר כמו זאת היצירה הנפלאה, ובזה תדבק תמיד בשם יתברך גם בעשותך הפעולות הגופיות, וזה יהיה סבה שיישר הש"י אורחותיך מצד השגחתו הדבקה בך:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בכל דרכיך דעהו", הדרכים הם הגדולים והארחות הם הקטנים המתפשטים מן הדרכים הגדולים, ויען שארחות החכמה הם רבים אין קץ, כי החכמה תתפשט על כל הפרטים שהם רבים מאד, וא"א שידע כל הפרטים הבאים לפניו איך יתנהג בהם כפי דרך התורה והחכמה, משיב שאתה תדע את ה' בכל דרכיך הכוללים כמו דרך הרחמים, דרך הנדיבות, דרך הענוה, תלך בו כפי ציוי ה' שהכל נסמך על מ"ש והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו', "והוא יישר ארחותיך", שעל ידי סיוע אלהית יהיו גם ארחותיך הפרטים ישרים, כמו למשל בפרטי המעשים בדרך הנדיבות, לדעת כמה תתנדב, ולמי תתנדב, ומתי, ואיך, וכדומה:

ביאור המילות

"דרכיך, ארחתיך". הבדלם למעלה (ב' י"ג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל דרכיך" - בכל עניניך דע את ה', ר"ל: תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה', ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך — כעניין שאמרו רז"ל (משנה אבות ב יב): "וכל מעשיך יהיו לשום שמים". ובפרק הרואה דרש בר קפרא: אי זהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויות בה? הוי אומר: בכל דרכיך דעהו וגו'. אמר רבא: אפילו לדבר עבירה. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: גנבא אפום מחתרתא רחמניא קרי. וטעם "אפילו לדבר עבירה", כמו יעל עם סיסרא, ואליהו בהר הכרמל.

ויש מפרשים בכל דרכיך דעהו, כעניין "חייב אדם לברך על הרעה כעניין [שמברך] על הטובה" (ברכות נד א). והוא יישר אורחותיך, כי אם תודה לפניו – ירצך, ואם יזעף לבך עליו – יהדפך.

ור"י ז"ל פירש: בכל דרכיך דעהו – בכל פעם אשר תבקש לעשות, דעהו וזוכרהו, והשיג אל לבך כי אין כח ויכולת בפעל ההוא בידך, רק ביד השם; ותלה בו תקותך, והוא יישר אורחותיך.

ונוכל לפרש בכל דרכיך דעהו, כעניין שאמר אליהו לרב יהודה: כשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך, כדאיתא בפרק תפילת השחר.

<< · מ"ג משלי · ג · ו · >>