<< · מ"ג משלי · ג · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ
  יְרָ֥א אֶת־יְ֝הֹוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תהי חכם בעיניך" - להיות מואס בדברי מוכיחך

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תהי חכם בעיניך" ותתרשל מפני זה מלחקור עוד בעניני החכמה, כי זה ימנע ממך הרבה מהשלימות אשר אפשר לך לקנותו, אך תמיד חשוב היותך חסר בחכמה, ותהיה מפני זה חוקר בה תמיד, ותוסיף על שלימותך שלימות.

"ירא את ה'" תמיד מעבור על מצותיו, "וסור מרע" במדות ובעיון, ג"כ מצד היותך ירא את ה', זה ימנע מלהשתבש בהשגה בחכמה, וזה שאם תשים השורש והעקר, שהשם יתברך הוא נמצא באופן שתישיר אל זה התורה ושהוא משגיח באישי האדם לפקוד אותם כל מעשיהם כמו שהתבאר זה בתורה, הנה אז יסור ממך הטעות בהרבה מהפנות הגדולות בחכמה האלהית.

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל תהי חכם בעיניך" - להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור, בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר, אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תיכשל.

"וסור מרע" - הרחק מאד ועשה גדר.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תהי חכם בעיניך", אולם נמצאים בני אדם שהם חכמים בעיניהם, שיען שחקי החכמה בלתי נודעים במופת והם מתנגדים לטבע יצר הלב, ידמה לו שהדרך אשר יבחר הוא לעצמו הוא דרך החכמה, ושכל מה שהוא עושה הוא חכמה שזה גדר החכם בעיניו, והוא החולק על חקי החכמה האמתיים המקובלים מה' שהם מתנגדים אל תאות לבו ודעתו ויצרי מעלליו, רק "ירא את ה'" שהוא גבל חקי החכמה לפי חכמתו העליונה, "וסר מרע", שע"י יראת ה' תסור מרע ותלך בדרכי החכמה, כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' וכמש"ש, שע"י יראת ה' יכנע לחקי החכמה אשר צוה עליהם ה', ולא יסמוך על דעתו וחכמתו:

ביאור המילות

"חכם בעיניך". גדר החכם בעיניו הוא מי שנדמה לו שהחכמה נטועה בטבע כחות נפשו, ושאינו צריך לקבלה מן החוץ, ואם תתעורר בו מדה רעה למשל גאוה אכזריות קנאה נקמה וכדומה, ידמה לו שהמדות האלה יעשו בחכמה, ולא יאמין שדרכי החכמה הן הפך מדרכי יצר הלב ושצריך לכבוש היצר ולהגביל תאותו, ושחקי החכמה הם מאלהים למשול בם על כחות נפשו הרעים כי אין יראת ה' נגד עיניו, וית' עוד (לקמן כ"ו ה', י"ב ט"ז, כ"ח א'):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע — כי אפילו השם יישר אורחותיך והעשירך, לא תהיה חכם בעיניך לומר: חכמתי העשרתני, אלא תלה בטחונך בשם יתברך, ואז תהיה ירא השם יתברך לעשות מצות עשה, וסור מרע, להשמר ממצות לא תעשה.

דבר אחר, שהחכמים בעיניהם אומרים: למה נכתב דבר זה בתורה, ומה טעם נצטווינו מצוה זו? ואלו הם הנקראים אפיקורסים. על כן הזהירנו הכתוב מלהעלות על לב דבר זה, אלא ירא את ה' המנחילנו תורתו, שעיקרה היראה, כמה דאת אמר: "אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים על הספר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך" (דברים לב מו) ולדעת כי לא דבר רק הוא, ואם הוא רק, מכם הוא (ירושלמי פאה א א). וסור מרע, כי אין מדה רעה גדולה מאד מזאת, לפרוק תורה מעל צוארו.

דבר אחר: אל תהי חכם בעיניך, לומר: אתחבר לרשע ולא יוכל להטעות אותי, כי כבר למדתי חכמה; לא כן, אלא ירא את ה' וסור מרע.

<< · מ"ג משלי · ג · ז · >>