קטגוריה:משלי א ל
נוסח המקרא
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי
לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי.
לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י
נָ֝אֲצ֗וּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃
לֹא־אָב֥וּ לַ/עֲצָתִ֑/י נָ֝אֲצ֗וּ כָּל־תּוֹכַחְתִּֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נאצו" - הוא לשון מושאל על הבזיון, וכן (שמואל א ב): "כי נאצו האנשים את מנחת ה'".
מצודת דוד
"לא אבו" - לא רצו לשמוע עצתי.
"נאצו" - בזו התוכחה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
- "לא אבו לעצתי" - הוא נגד "בני אם יפתוך...", שהיא עצה טובה ונכונה.
- "נאצו כל תוכחתי" - הוא נגד "עד מתי פתאים...", שהיא תוכחה.
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: לא אבו (לא רצו) לשמוע עצתי. נאצו (בזו) התוכחה.
תרגום ויקיטקסט: - לא אבו, "לא בא להם" לקבל את העצות שלי (של החכמה); נאצו (ביזו וקיללו) את דברי התוכחה והביקורת שלי -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א ל.
דקויות
בהמשך לפסוק הקודם, גם כאן ניתן לפרש את הפסוק בעולם הרגש:
הביטוי לא אבו מבטא רגש של אי-חשק, "לא בא לי" לקבל עצות, אני מעדיף להישאר עם ההרגלים הישנים והמוכרים שלי; הביטוי נאצו מבטא רגש של בוז וזלזול, הנובע למשל מתוך מחשבה שהמוכיח שייך לדור אחר ואינו רלבנטי לדורנו.
-
פסוקים 29-30 מתארים ארבעה חטאים של הכסילים בתחום הרגש. הגאון מווילנה קישר את ארבעת החטאים הללו לארבעת הנושאים שנזכרו קודם בפרק א: "נגד ארבעה עניינים שאמר מתחילה ועד הנה, והיינו:
- מפסוק 2, "לדעת חכמה", אמר שעניין הספר הוא לדעת ולידע דרך הטוב והחיים, שהיא ידיעת כלל התורה (פסוקים 1-6);
- ומפסוק 7, "יראת ה'", אמר, שיראת ה' ראשית הכל (פסוקים 7-9);
- ומפסוק 10, "בני אם יפתוך", היא עצה טובה ונכונה להיזהר מפיתוי היצר הרע והרשעים... (פסוקים 10-19);
- ואחר-כך, מפסוק 22, "עד מתי פתאים", היא תוכחה (פסוקים 20 והלאה).
וזהו:
- "תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד "לדעת חכמה";
- "ויראת ה'" - הוא נגד מה שכתוב למעלה, ש"יראת ה' ראשית דעת", והיא עיקר הכל, ולהם לא היתה אפילו בחינת בחירה... כי לא די שאינם רודפים אחר זה, שהיא עיקר הכל, אלא אפילו אם היו שניהם לפניהם, "לא בחרו" בזה...
- "לא אבו לעצתי" - הוא נגד "בני אם יפתוך...", שהיא עצה טובה ונכונה.
- "נאצו כל תוכחתי" - הוא נגד "עד מתי פתאים...", שהיא תוכחה." (הגאון מווילנה).
הקבלות
פסוקים 30-31 מקבילים ל(תהלים פא יב): "וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי; וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם", אולם:
- בתהלים התוכחה היא לעם ישראל שאינו שומע בקול ה';
- במשלי התוכחה היא לתלמיד כסיל שאינו שומע בקול החכמה.
ההבדל בין הספרים מתאים להבדל בין התקופות: בתקופת דוד יש דגש רב יותר על "ציונות" ולאומיות, ובתקופת שלמה יש שפע חומרי רב וכתוצאה מכך דגש רב יותר על הפרט - כמו בדורנו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי א ל"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.