פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת
  וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תחת כי שנאו דעת". ולא בחרו ביראת ה' אשר היא הצעה והישרה לקנין הדעת:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תחת כי שנאו דעת", שזה מדרגת הכסילים כמו שכתוב וכסילים ישנאו דעת, שעל ידי תאותם אינם רוצים בדעת כלל, וכבר בארנו (בפסוק ב') שהגם שאין על חקי החכמה מופת הדעת, בכ"ז אפשר לבא בם לכלל דעת על ידי מוסר ויראת ה', שע"י יראת ה' יקבעו חקי החכמה בלבו וישובו להיות ברורים אצלו כדבר שראה בחוש או שהשיג ע"י מושכלות ראשונות, אבל הם "יראת ה' לא בחרו", שע"י שהולכים אחר תאותם לא יחפצו ביראת ה' שתביא אותם לכלל דעת, כמ"ש תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע, ועי"כ.


 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד ארבעה עניינים שאמר מתחילה ועד הנה. והיינו:

  • מ(משלי א ב): "לדעת חכמה", אמר שעניין הספר הוא לדעת ולידע דרך הטוב והחיים, שהיא ידיעת כלל התורה;
  • ומ(משלי א ז): "יראת ה'" אמר, שיראת ה' ראשית הכל;
  • ומ(משלי א י): "בני אם יפתוך" היא עצה טובה ונכונה להיזהר מפיתוי היצר הרע והרשעים. ומבאר דרכם שלא טוב ורוצים לצוד אותו, והתורה לא כן, אלא היפך זה.
  • ואחר-כך, מ(משלי א כב): "עד מתי פתאים", היא תוכחה.

וזהו:

  • "תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד "לדעת חכמה";
  • "ויראת ה'" - הוא נגד מה שכתוב למעלה, ש"יראת ה' ראשית דעת", והיא עיקר הכל, ולהם לא היתה אפילו בחינת בחירה, כעניין (וידוי): "סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו", כי לא די שאינם רודפים אחר זה, שהיא עיקר הכל, אלא אפילו אם היו שניהם לפניהם, "לא בחרו" בזה, (כי מילת בחירה היא אם יש שני דברים לפניו, כמו שנאמר (דברים יא כו): "ראה אנוכי...", (דברים ל יט): "ובחרת בחיים...", וזהו "לא בחרו".
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת" - בעבור אשר שנאו דעת.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יען" (פסוק כד). וחזרה החכמה לומר טעם אחר: תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו.

<< · מ"ג משלי · א · כט · >>