קטגוריה:בראשית מח ט
ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרְכֵֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔י/ו בָּנַ֣/י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥/י אֱלֹהִ֖ים בָּ/זֶ֑ה וַ/יֹּאמַ֕ר קָֽחֶ/ם־נָ֥א אֵלַ֖/י וַ/אֲבָרֲכֵֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲבוּהִי בְּנַי אִנּוּן דִּיהַב לִי יְיָ הָכָא וַאֲמַר קָרֵיבִנּוּן כְּעַן לְוָתִי וַאֲבָרֵיכִנּוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּי בְּנַיי הִינוּן דִיהַב לִי מֵימְרָא דַיְיָ כְּדֵין כְּתָבָא דְעָלֵיהּ נְסֵיבִית יַת אָסְנַת בְּרַת דִינָה בְּרַתָּךְ לְאִינְתּוּ וַאֲמַר קָרֵבִינוֹן כְּדוֹן לְוָתִי וְאֵיבָרִיכִינוּן: |
רש"י (כל הפרק)
"בזה" - הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקודש
"ויאמר קחם נא אלי ואברכם" - זהו שאמר הכתוב (הושע יא) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו תרגלתי רוחי ביעקב בשביל אפרים עד שלקחן על זרועותיורשב"ם (כל הפרק)
בזה: במלכות הזאת:
רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
"בני הם אשר נתן לי אלהים בזה". נקט בזה לפי ששאלו מי אלה שאינן ראוין לברכה, כי אמר מבטן מי יצאו אלה, ר"ל שיאמרו אלה אלהיך על העגל שעשה ירבעם, והשיב יוסף בני הם מ"מ הם בני ומצדי הם ראוין לברכה, ומה שיצאו מהם אחאב וירבעם לפי שנתן לי אלהים אותם בזם פה במצרים ואמם מצרית בת פוטיפרע כהן און דהיינו כהן לע"ג, ע"כ יצאו ממנה לעתיד בנים כאלו עובדי ע"ג, אבל מצדי ראוים הם לברכה דאל"כ למה ברך ה' את יצחק, והלא יצאו ממנו עשו ויעקב מצד שהיתה רבקה בת בתואל הארמי, אלא ודאי שאין הקדוש ברוך הוא חושש אל זרע המקולקל וברכו בעבור הזרע הקדוש הראוי לברכה, כך תברכם גם אתה שהרי מצדי ראוים הם לברכה כי באשר הוא שם, כולם זרע ברך ה'.
ויאמר קחם נא אלי. נקט לשון אלי להורות שראוי ללמוד ממני שהרי בעבורי נתברך אבי ולא חש הקב"ה אל עשו, ר"ל יהיו המתברכים כמוני לפיכך קחם אלי, ובמלת נא הורה על הזמן ההוה כמו הנה נא ידעתי (בראשית יב.יא) שפירושו לשון עתה ור"ל הנני מברכם כפי הזמן של עכשיו, שהרי עכשיו כולם צדיקים ולא אחוש אל העתיד, ויברכם ביום ההוא לאמר. כפי מה שהיו ביום ההוא, ולא היה חושש אל העתיד מה שיבא מזרעם, כי אין דנין את האדם כ"א לפי מעשיו של עכשיו, ד"א נקט אלי לומר הרי מתייחסים אלי כי משפחת האב עיקר אבל משפחת האם אינה קרויה משפחה.אור החיים (כל הפרק)
אשר נתן לי וגו'. דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה' כי הוא הנותן, כאומרו (ל"ג ה') הילדים אשר חנן אלהים וגו':
ואומרו בזה כפי הפשט כי אפילו בימי גלותו בארץ נכריה חננו ה'. גם רמז למאמרם ז"ל (סוטה לו ב) כי עתיד היה יוסף להוליד י"ב שבטים ועל ידי מעשה אשת פוטיפר נרזבו מבין צפורני ידיו י' טיפות ולא נשארו אלא ב', והוא שרמז באומרו בזה זה בגימטריא י"ב במקום י"ב נתן לו אלהים ב'. ודקדק לומר אלהים שיורה על המשפט:בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח ט.
אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
יוסף מסביר מי הם הילדים האלה:
- "נָתַן לִי אֱלֹהִים" – הילדים הם מתנה מאלוהים, וזכאים לזכויות שלי לברכת אלוהים.
- "בָּזֶה" - עד עכשו, במקום הזה, בזכות עמלי, בזכות בית אבי - כפי שיוסף אמר: "אֶת כָּל עֲמָלִי, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי ... בְּאֶרֶץ עָנְיִי" (ביאור:בראשית מא נב).
- "בָּנַי הֵם" – יוסף מכיר בבניו ומצהיר שהם בניו "אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה" - כלומר אלו הם כל בניו, כי 'בזה' כולל את כל התקופה בארץ מצרים. יוסף טוען שאין לו ילדים נוספים אחרים: מאשתו, או מנשים אחרות במקום אחר. ואפילו אם היו ליוסף ילדים נוספים ברגע זה הם מנושלים מלהיות ילדיו.
- למרות שאלו "אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת, בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (ביאור:בראשית מא נ), "הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים", ולכן הם כשרים בעיניו להתחלק בברכת אדוני לאברהם, יצחק ויעקב.
יעקב מבין למה יוסף הביא את ילדיו, והוא כבר קיבל אותם כילדיו כאשר הוא אמר: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה). עכשו שיעקב ראה אותם הוא מוכן לברך אותם אישית.
קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם
"קָחֶם" - למה יעקב לא אמר: 'הביאם', 'תנם', 'הגישם', 'קרבם', או כמו שאלוהים אמר לאברהם "וְהַעֲלֵהוּ" לי (ביאור:בראשית כב ב)?
לקחת לרוב פונה לפעולה שאדם לוקח לעצמו, ההפך מלתת ולהפרד.
כלומר יעקב מבקש לקרבם אליו, אבל הם נשארים של יוסף, ויביאו את ברכתם חזרה ליוסף אביהם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מח ט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.