חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה מתוך

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004

---

ס״ח תשס״ה, 6; תשע״א, 85, 1170; תשע״ד, 575; תשע״ו, 833; תשע״ז, 332, 592, 667; תשע״ח, 757; תשפ״ג, 23.

---

1.

מטרה

חוק זה מטרתו להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין.

2.

הגדרות [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח]

בחוק זה –

”אשפוז“ – אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 (בחוק זה – חוק טיפול בחולי נפש);

”בית משפט“ – לרבות בית דין צבאי;

”גזר דין“ – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה לפי סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, מתן צו שירות ללא הרשעה לפי סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), או מתן צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;

”הורשע“ – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;

”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;

”מאסר בפועל“ – למעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שהעבריין יישא את כולו בעבודת שירות לפי סימן ב1 בפרק ו׳ לחוק העונשין;

”מוסד לימודים“ – לרבות מוסד להכשרה מקצועית;

”עבודה“ – בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות שירות בכוחות הביטחון ושירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;

”עבירת מין“ –

(1)

עבירה המנויה בסימן ה׳, בפרק י׳ לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור;

(2)

עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי);

”עבריין מין“ – מי שהורשע בביצוע עבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:

(1)

ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;

(2)

ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ונידון למאסר בפועל, או שבית המשפט ציווה על החזקתו במעון נעול לפי סעיף 25(א)(1) או (2) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, או על אשפוזו, ובמועד שחרורו מהמאסר, מהמעון הנעול או מהאשפוז, לפי העניין, מלאו לו 19 שנים;

”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1)

חוק גיל הנישואין, התש״י–1950;

(2)

חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955;

(3)

חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;

(4)

חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;

(5)

חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966;

(6)

חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969;

(7)

חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981;

(8)

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996.

3.

צו המגביל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ח]

(א)

בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין, בצו, מגבלות על מגורים, עבודה או לימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – מגבלות), אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בענין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו; בהחלטה לפי סעיף זה יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין בשל הטלת המגבלות; בלי לגרוע מהאמור, לעניין עבריין מין כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”עבריין מין“ יימנע בית המשפט, ככל האפשר, מפגיעה בצרכים הייחודיים הנוגעים לשיקומו.

(ב)

(1)

בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה לבקשת כל אחד מהמנויים בסעיף קטן זה:

(א)

נפגע העבירה או אדם מטעמו שקיבל הרשאה בכתב מהנפגע (בחוק זה – אדם מטעמו);

(ב)

היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;

(ג)

תובע משטרתי או תובע צבאי, לפי הענין;

(ד)

עובד סוציאלי שמונה לפי חוק.

ואולם בית המשפט רשאי שלא לקיים דיון אף אם התבקש לעשות כן לפי סעיף קטן זה, אם נפגע העבירה או אדם מטעמו ביקש שלא לקיימו.

(2)

על דבר הגשת בקשה לפי פסקה (1), יודיע בית המשפט לגורמים המנויים באותה פסקה בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.

(ג)

(1)

הדיון יתקיים מיד לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון לעונש מאסר בפועל או שבית משפט ציווה על החזקתו במעון נעול או על אשפוזו – לפני שחרורו מהמאסר, מהמעון הנעול או מהאשפוז, או סמוך לאחר השחרור מהמעון הנעול או מהאשפוז.

(2)

בית המשפט רשאי לקיים דיון בבקשה שהוגשה בתוך שלושה חודשים ממועד שחרור עבריין המין ממאסר בפועל, מהחזקה במעון נעול או מאשפוז, לפי הענין, אם מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(3)

הוטלו על עבריין המין מגבלות שיש בהן כדי להשליך על מקום מגוריו או על מקום מגוריו, מקום עבודתו או מוסד הלימודים שבו הוא לומד, בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו, בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006 (בסעיף זה – צו פיקוח), רשאי בית המשפט לקיים דיון בבקשה שהוגשה לפני תום תקופת הפיקוח כאמור בצו או לפני ביטול או שינוי של מגבלות כאמור, ואם מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו – בתוך שלושה חודשים מתום תקופת הפיקוח או מביטול או שינוי המגבלות כאמור; בהחלטה לפי פסקה זו לא יוטלו על עבריין המין מגבלות מחמירות יותר מאלה שהוטלו עליו במסגרת צו הפיקוח.

(ד)

החליט בית המשפט להטיל מגבלות, יקבע את המגבלות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי למנוע נזק נפשי של ממש לנפגע העבירה:

(1)

יקבע את תקופת הזמן שבה ייאסר על עבריין המין להתגורר, לעבוד או ללמוד במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, אם שוכנע כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א);

(2)

יקבע את האזור שבו ייאסר על עבריין המין להתגורר, לעבוד או ללמוד במוסד לימודים, לפי נסיבות הענין; קביעת האזור תיעשה, ככל הניתן, תוך שמירה על סודיות המען של מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו.

4.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט [תיקון: תשע״ד, תשע״ז־2]

(א)

בית המשפט המקיים דיון לפי סעיף 3, רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה; חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה כתוצאה ממגורים, עבודה או לימודים של עבריין המין בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – חוות דעת); בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת עבריין המין.

(ב)

מינה בית המשפט מומחה יחולו הוראות אלה:

(1)

בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; התיר בית המשפט להביא עדות נוספת כאמור, יחולו עליה הוראות פסקה (4), בשינויים המחויבים;

(2)

נפגע עבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה;

(3)

בית המשפט יקבע את שכרו ואת הוצאותיו של המומחה והם ישולמו על ידי אוצר המדינה, ואולם אם שוכנע בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, רשאי הוא לקבוע כי הם ישולמו על ידי בעלי הדין או חלקם, ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.

(4)

חוות הדעת תימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בה; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לעבריין המין את חוות הדעת או חלק ממנה; החליט בית המשפט כאמור – יחולו הוראות אלה:

(א)

בית המשפט יעביר לעבריין המין תמצית מהמידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה;

(ב)

בית המשפט ימסור לסניגור של עבריין המין את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לעבריין המין.

(ג)

על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה.

(ד)

מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(4), או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה.

5.

הסכמה לבדיקה לצורך עריכת חוות דעת [תיקון: תשע״א, תשע״ו]

(א)

בדיקה בידי מומחה לצורך מתן חוות דעת לא תיערך אלא בהסכמת נפגע העבירה.

(ב)

הסכמת נפגע עבירה שהוא אחד מאלה לבדיקה בידי מומחה לצורך מתן חוות דעת אינה טעונה אישור של האפוטרופוס:

(1)

קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים;

(2)

פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו;

(3)

אדם שמונה לו אפוטרופוס המסוגל לתת את הסכמתו.

(ג)

בית המשפט רשאי לאשר עריכת בדיקה בידי מומחה כאמור בסעיף קטן (א) בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, בפסול דין או באדם שמונה לו אפוטרופוס שאינם מסוגלים לתת את הסכמתם לבדיקה כאמור, אף אם האפוטרופוס סירב לעריכת הבדיקה, אם שוכנע כי עריכת הבדיקה היא לטובת הקטין, פסול הדין או האדם כאמור, ולאחר ששמע את האפוטרופוס ואת העובד הסוציאלי שמונה לפי חוק המטפל בענינו של הקטין, פסול הדין או האדם כאמור.

6.

סמכויות וסדרי דין

(א)

צו כאמור בסעיף 3 יכול שיכיל דרישה למתן ערובה כדי להבטיח את קיום המגבלות שנקבעו בו; תנאי הערובה, לרבות חילוטה, יפורטו בצו.

(ב)

הסמכות הענינית לדון לפי חוק זה תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי חוק זה הוא ערב שחרור העבריין ממאסר בפועל או מאשפוז או סמוך לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון בהארכת תקופת המגבלות לפי סעיף 3(ד)(1), ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבמסגרתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.

(ג)

על אף הוראות סעיפים 201 ו־202 לחוק השיפוט הצבאי, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (ב) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי חוק זה לפני שופט צבאי־משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.

7.

עיון חוזר, ערר וערעור [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

עבריין מין שהוגבל במגורים, בעבודה או בלימודים לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו בבקשה לעיון חוזר אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות ממועד מתן הצו.

(ב)

נפגע העבירה או אדם מטעמו, וכן מי שביקש לקיים דיון לפי פסקאות משנה (ב), (ג) או (ד) של סעיף 3(ב)(1) (בסעיף זה – המבקש) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא להטיל מגבלות או לבטל מגבלות שהוטלו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות ממתן ההחלטה.

(ג)

ניתנה החלטה לפי סעיף 3 מיד לאחר גזר הדין והוגש ערעור על פסק הדין ניתן לערער על ההחלטה כעל חלק מפסק הדין.

(ד)

עבריין המין או מי שמנוי בסעיף 3(ב)(1) רשאי להגיש ערר לבית משפט שלערעור, על כל אחת מהחלטות אלה:

(1)

החלטה שניתנה לפי סעיף 3 מיד לאחר גזר הדין ולא הוגש ערעור על פסק הדין;

(2)

החלטה שלא ניתנה מיד לאחר גזר הדין;

(3)

החלטה בעיון חוזר.

(ה)

בערר לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט בשופט יחיד; היה הערר לפני בית הדין הצבאי לערעורים ידון בית הדין בשופט צבאי־משפטאי אחד.

(ו)

שופט הדן בערר רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש שניתוסף מאז הדיון בבית משפט קמא.

8.

ביטול מגבלות עקב זיכוי עבריין המין

(א)

זיכה בית משפט עבריין מין שהוטלו עליו מגבלות בצו לפי סעיף 5, בטלות המגבלות שהוטלו עליו בצו ובית המשפט יורה על ביטולו.

(ב)

בסעיף זה, ”זיכה“ – לרבות מי שבית משפט קבע כי לא הוא ביצע את העבירה.

9.

מינוי סניגור

(א)

בית המשפט רשאי למנות לעבריין מין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי חוק זה, וכי יש חשש ממשי כי בלא ייצוג כאמור ייגרם לו עיוות דין.

(ב)

היה עבריין המין חולה נפש ימנה לו בית המשפט סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי חוק זה.

10.

דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ג]

(א)

שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת בשנה על יישומו של חוק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, את כל אלה:

(1)

מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3, ומספר הצווים שבמסגרתם הטיל בית המשפט מגבלות;

(2)

סוג המגבלות שהוטלו והתקופה שנקבעה להן, לרבות הארכת התקופה;

(3)

אמצעים שננקטו בעקבות הפרת מגבלות שהוטלו לפי סעיף 3;

(4)

נתונים בדבר העלויות לביצוע החוק, ובהם, בין השאר:

(א)

עלויות מינוי מומחה לפי סעיף 4, ככל ששכרו והוצאותיו שולמו על ידי אוצר המדינה;

(ב)

עלויות העסקת סניגורים שמונו לפי סעיף 9.

(ב)

דיווח ראשון יימסר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בתום שנה ממועד תחילתו של חוק זה.

(ג)

סעיף זה יעמוד בתוקפו עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007).

11.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג]

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:

(1)

הדרכים והמועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות, בקשה לערעור, ערר או בקשה לעיון חוזר;

(2)

הדרך והמועד ליידוע הגורמים המנויים בסעיף קטן 3(ב) בדבר הגשת בקשה להטלת מגבלות;

(3)

דרכי פעולתו, שכרו והוצאותיו של מומחה.

פורסמו תקנות מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (דרכים ומועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות ולדיון בה), התשע״ד–2014.

12.

הנוסח שולב בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995.

13.

הנוסח שולב בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, תשס״א–2001.

14.

תחילה והוראות מעבר

(א)

תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) (בחוק זה – יום התחילה).

(ב)

הוראות חוק זה יחולו על מי שביום התחילה מתקיים בו אחד מאלה:

(1)

טרם ניתנה הכרעת דין בענינו;

(2)

הורשע וטרם נגזר דינו;

(3)

נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסרו;

(4)

בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מן האשפוז.

---

התקבל בכנסת ביום כ״ד בחשון התשס״ה (8 בנובמבר 2004).

• אריאל שרון
  ראש הממשלה
• יוסף (טומי) לפיד
  שר המשפטים
• משה קצב
  נשיא המדינה
• ראובן ריבלין
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.