חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן
חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן מתוך 
חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע״ב–2012
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה ופרשנות
מטרה
מטרתו של חוק זה הטלת סנקציות על גורמים המסייעים לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק להשמדה המונית וקביעת מגבלות על תאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן, לטובתה או בשטחה, והכל כחלק מהמאבק הבין־לאומי בתכנית הגרעין של איראן.
הגדרות [תיקון: תשע״ח]
בחוק זה –
”איראן“ – הרפובליקה האסלאמית של איראן;
”בעל עניין“, ”נושא משרה“, ”ניירות ערך“, ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך;
”גורם זר“ – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לגבי יחיד – הוא אינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל;
(2)
לגבי חבר בני אדם – מרכז פעילותו אינו בישראל, ואם הוא תאגיד – מתקיימים בו גם שניים אלה:
(א)
הוא אינו רשום בישראל;
(ב)
השליטה בו אינה בידי תושב ישראל;
”השקעה“ – החזקה של ניירות ערך או של זכויות אחרות בתאגיד, או מתן הלוואה לתאגיד ובלבד שסכום ההלוואה לא יפחת מחמישה אחוזים מההון העצמי של התאגיד;
”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 24;
”ועדת השרים“ – ועדת השרים שהוקמה לפי סעיף 22;
”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
”חוק איסור מימון טרור“ – (נמחקה);
”חוק חובת המכרזים“ – חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992;
”חוק מאבק בארגוני פשיעה“ – חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”מדינה זרה“ – לרבות איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות;
”מטה הסנקציות“ – המטה שהוקם לפי סעיף 26;
”מידע חסוי“ – כמשמעותו בסעיף 19(א);
”משרד ממשלתי“ – לרבות יחידת סמך של משרד ממשלתי;
”סיוע לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק כאמור“ – ביצוע פעולה שיש בה כדי לקדם את תכנית הגרעין של איראן או כדי לקדם פיתוח או ייצור של נשק להשמדה המונית באיראן או אמצעי נשיאה לנשק כאמור, ובכלל זה מכירה או העברה של טובין, של טכנולוגיה או של מידע, או מתן שירותים, לרבות שירותים פיננסיים או שירותים לוגיסטיים;
”פעילות כלכלית“ – כל פעילות שיש לה ערך כלכלי, בין שנעשית בתמורה ובין שנעשית שלא בתמורה, ובכלל זה סחר, מתן או קבלה של הלוואה, מתן או קבלה של שירות לרבות שירות פיננסי, הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, או מתן זכות כלכלית לפי דין;
”פקודת המסחר עם האויב“ – פקודת המסחר עם האויב, 1939;
”קשר עסקי מהותי עם איראן“ – כל אחד מאלה:
(1)
פעילות כלכלית שתוצאתה פיתוח של פרויקט באיראן הקשור למשאבי נפט או גז, לרבות פיתוח של מיתקן הקשור להפקתם, לזיקוקם או לשינועם של נפט או של גז או להפקת מוצרים נלווים להם, ובלבד שהפעילות היא בסכום העולה על שלושה מיליון שקלים חדשים, בין בפעולה בודדת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של 12 חודשים;
(2)
פעילות כלכלית בתחום הפטרוכימיה באיראן או פעילות כלכלית שתוצאתה פיתוח של פרויקט בתחום הפטרוכימיה באיראן, ובלבד שהפעילות היא בסכום העולה על 750,000 שקלים חדשים, בין בפעולה בודדת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של 12 חודשים;
(3)
מכירה או אספקה של תזקיקי נפט המיועדים להגיע לאיראן, בסכום העולה על 15 מיליון שקלים חדשים, בין בפעולה בודדת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של 12 חודשים;
(4)
מתן שירותי ספנות או תובלה בקשר לפעילות כאמור בפסקאות (1) עד (3), באופן מתמשך ועקבי, במהלך 24 חודשים;
(5)
מתן שירותי ערבות, מימון, ביטוח, ביטוח משנה או תיווך בקשר לפעילות כאמור בפסקאות (1) עד (3), באופן מתמשך ועקבי, במהלך 24 חודשים;
(6)
כל פעילות בתחום, בענף או מסוג ובהיקף, שקבע שר האוצר, בצו, על פי המלצת ועדת השרים ובהתייעצות עם ראש הממשלה;
”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
”רכוש הקשור לעבירה“ – רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
נעברה בו עבירה, שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או שיועד לביצוע עבירה;
(2)
הוא הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין;
”רשות ביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
שירות הביטחון הכללי;
(2)
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(3)
צבא הגנה לישראל;
(4)
משטרת ישראל;
(5)
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
(6)
שירות בתי הסוהר;
(7)
הרשות להגנה על עדים;
”תושב ישראל“ – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל.
פרק ב׳: הכרזות ועדת השרים
סימן א׳: הכרזה על גורם זר מסייע
הכרזה על גורם זר מסייע [תיקון: תשע״ח]
(א)
ועדת השרים תקבע בהכרזה (להלן – תכריז), בהתאם להוראות סימן ג׳, כי גורם זר נותן סיוע לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק כאמור (בחוק זה – גורם זר מסייע), אם נוכחה, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, כי הגורם הזר נותן סיוע כאמור.
(ב)
הכריזה ועדת השרים על תאגיד כגורם זר מסייע, רשאית היא, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להכריז גם על גורם זר ששולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם כגורם זר מסייע, אף אם לא מתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת השרים, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להכריז על גורם זר כגורם זר מסייע, אף אם מתקיים לגביו האמור באותו סעיף קטן, אם מצאה לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, כי קיים אינטרס ציבורי שלא לעשות כן.
(ד)
רשימת הגורמים שהוכרזו כגורמים זרים מסייעים לפי סעיף זה תפורסם, בסמוך לאחר מועד ההכרזה, באתר האינטרנט של מטה הסנקציות, בעברית, בערבית ובאנגלית, ויפורטו בה, לגבי כל אחד מהגורמים הנכללים בה, פרטי זהותו והמועד שבו ניתנה לגביו ההכרזה.
(ה)
ועדת השרים, באמצעות מטה הסנקציות, תמסור הודעה על הכרזה לפי סעיף זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל, לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ליושב ראש רשות ניירות ערך, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וליושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
איסור קיום פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע והפסקת פעילות כלכלית קיימת
(א)
לא יקיים אדם פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע, אלא אם כן התירה ועדת השרים, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, קיום פעילות כלכלית עם אותו גורם זר מסייע, ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
היתר לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי או לסוגים של פעילויות כלכליות או לפעילות כלכלית מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
(ג)
ועדת השרים לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
(ד)
הכריזה ועדת השרים על גורם זר כגורם זר מסייע ובמועד ההכרזה קיים אדם פעילות כלכלית עם אותו גורם זר, יודיע על כך למטה הסנקציות ויפסיק את הפעילות הכלכלית שלו עם הגורם הזר בתוך 90 ימים ממועד ההכרזה; הוראה זו לא תחול על פעילות כלכלית שהיא הלוואה שניתנה לגורם הזר לפני שהוכרז כגורם זר מסייע.
(ה)
ועדת השרים רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להפסקת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע, כאמור בסעיף קטן (ד), בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת.
הגבלות על גורמים הקשורים לתאגיד שהוכרז כגורם זר מסייע
(א)
הכריזה ועדת השרים על תאגיד כגורם זר מסייע, יחולו לגבי מי ששולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם וכן לגבי מי שהוא בעל עניין בתאגיד או שהתאגיד הוא בעל עניין בו (בסעיף זה – גורמים הקשורים לתאגיד הזר המסייע), הוראות אלה:
(1)
לא תתבצע עמם התקשרות לפי חוק חובת המכרזים ולא יוארך תוקפה של התקשרות כאמור;
(2)
לא תינתן להם זכות כלכלית הניתנת לפי כל דין, לרבות רישיון או זיכיון, ולא תחודש לגביהם זכות כאמור;
(3)
הם לא יהיו זכאים לסיוע ממשלתי שהיו זכאים לו לפי כל דין או נוהל.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ועדת השרים רשאית, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להתיר ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן לגבי גורם מהגורמים הקשורים לתאגיד הזר המסייע, אם מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
(ג)
היתר לפי סעיף קטן (ב) יכול שיהיה כללי או לסוגים של פעולות או לפעולה מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
חובת דיווח למשטרת ישראל על קיום פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע
(א)
התבקש אדם לקיים פעילות כלכלית במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, והיה לאותו אדם חשד סביר כי הפעילות הכלכלית היא עם גורם זר מסייע, או קיים אדם פעילות כלכלית והיה לו במועד קיום הפעילות הכלכלית או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל.
(ב)
דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן.
(ג)
דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב) ו־7(ה) לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים באותם סעיפים לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים.
(ד)
דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי הוראות כל דין.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על פעילות כלכלית אשר לעשייתה ניתן היתר לפי סעיף 4(א) אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.
פטור מאחריות והגבלות על גילוי דיווח
(א)
אי־עשיית פעילות כלכלית, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי סעיף 29(א), וכן דיווח או גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות סימן זה, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובת סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשייה כאמור לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות סעיף 24(ב) ו־(ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה.
(ב)
סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות סימן זה, בשינויים המחויבים.
תחולת הוראות חוק איסור הלבנת הון
(א)
הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון, כאמור בסעיף 7 לחוק האמור, יהיו נתונות להם גם לשם אכיפת הוראות סימן זה וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור בסעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעילות כלכלית אל מול פרטי הזיהוי של גורמים זרים מסייעים.
(ב)
(1)
דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי סעיף זה או לצורך אכיפת הוראות סימן זה ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון.
(2)
אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה (1), תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון או לפי צו בית משפט; מי שגילה מידע שהגיע אליו או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות פסקה (1), דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות פסקה (1), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק איסור הלבנת הון, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג)
אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף 8 לחוק האמור, יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.
(ד)
המפקחים שמונו לפי סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי וכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק האמור, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות לפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד׳2 לחוק האמור.
(ה)
הוראות סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון, יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה׳ לחוק האמור.
(ו)
הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 29(ב) בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי.
(ז)
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה גם הפרה של צו לפי חוק איסור הלבנת הון.
סימן ב׳: הכרזה על גורם זר שהוא תאגיד כמקיים קשר עסקי עם איראן
הכרזה על תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן [תיקון: תשע״ח]
(א)
ועדת השרים תקבע בהכרזה (להלן – תכריז), בהתאם להוראות סימן ג׳, כי גורם זר שהוא תאגיד מקיים קשר עסקי עם איראן (בחוק זה – תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן), אם נוכחה, לאחר שהובאה בפניה עמדת מטה הסנקציות, כי הגורם הזר מקיים קשר עסקי מהותי עם איראן.
(ב)
(בוטל).
(ג)
הכריזה ועדת השרים על תאגיד כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, רשאית היא, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להכריז גם על גורם זר שהוא תאגיד השולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, אף אם לא מתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א).
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת השרים, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להכריז על גורם זר שהוא תאגיד כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, אף אם מתקיים לגביו האמור באותו סעיף קטן, אם מצאה, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, כי קיים אינטרס ציבורי שלא לעשות כן.
(ה)
רשימת הגורמים שהוכרזו כתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן תפורסם, בסמוך לאחר מועד ההכרזה, באתר האינטרנט של מטה הסנקציות, בעברית, בערבית ובאנגלית, ויפורטו בה, לגבי כל אחד מהגורמים הנכללים בה, פרטי זהותו והמועד שבו ניתנה לגביו ההכרזה.
(ו)
ועדת השרים, באמצעות מטה הסנקציות, תמסור הודעה על הכרזה לפי סעיף זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל, לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ליושב ראש רשות ניירות ערך, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וליושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
איסור השקעה בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן והפסקת השקעה קיימת
(א)
מוסד פיננסי לא ישקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, אלא אם כן התירה ועדת השרים לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, השקעה באותו תאגיד, ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
אדם שאינו מוסד פיננסי לא ישקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שישה חודשים, אלא אם כן התירה ועדת השרים, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, השקעה באותו תאגיד, ובהתאם לתנאי ההיתר; ואולם לא יראו אדם כאמור המחזיק בניירות ערך או בזכויות אחרות בתאגיד שרכש טרם ההכרזה עליו כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, או מי שנתן הלוואה לתאגיד כאמור טרם ההכרזה עליו כמי שהשקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן.
(ג)
היתר לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יכול שיהיה כללי או לסוגים של השקעות או להשקעה מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
(ד)
ועדת השרים לא תיתן היתר לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), אלא אם כן מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
(ה)
הכריזה ועדת השרים על גורם זר כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן ובמועד ההכרזה החזיק מוסד פיננסי ניירות ערך או זכויות אחרות באותו תאגיד, יודיע על כך למטה הסנקציות וימכור את החזקותיו כאמור בתאגיד הזר בתוך 90 ימים ממועד ההכרזה.
(ו)
ועדת השרים רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למכירת ההחזקות בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, כאמור בסעיף קטן (ה), בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת.
(ז)
בסעיף זה, ”מוסד פיננסי“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
(2)
תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
(3)
מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994.
הגבלות על תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן ועל גורמים הקשורים לתאגיד
(א)
הכריזה ועדת השרים על גורם זר כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן יחולו לגבי התאגיד, וכן לגבי מי ששולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם וכן לגבי מי שהוא בעל עניין בתאגיד או שהתאגיד הוא בעל עניין בו (בסעיף זה – גורמים הקשורים לתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן), הוראות אלה:
(1)
לא תתבצע עמם התקשרות לפי חוק חובת המכרזים ולא יוארך תוקפה של התקשרות כאמור;
(2)
לא תינתן להם זכות כלכלית הניתנת על פי כל דין, לרבות רישיון או זיכיון, ולא תחודש לגביהם זכות כאמור;
(3)
הם לא יהיו זכאים לסיוע ממשלתי שהיו זכאים לו לפי כל דין או נוהל.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ועדת השרים, רשאית לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להתיר ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן לגבי תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן או לגבי גורם מהגורמים הקשורים לתאגיד כאמור, אם מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
(ג)
היתר לפי סעיף קטן (ב) יכול שיהיה כללי או לסוגים של פעולות או לפעולה מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
סימן ג׳: הוראות כלליות לעניין הכרזות לפי סעיפים 3 ו־9
הודעה על כוונה להכריז
מצאה ועדת השרים, לאחר שהועברה אליה עמדת מטה הסנקציות, כי מתקיימים התנאים להכרזה על גורם זר כגורם זר מסייע לפי סעיף 3 או להכרזה על גורם זר שהוא תאגיד כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן לפי סעיף 9, ובכוונת ועדת השרים להכריז עליו לפי אחד מהסעיפים האמורים, תמסור לגורם הזר הודעה על הכוונה להכריז כאמור ותפרסם באתר האינטרנט של מטה הסנקציות הודעה בעברית, בערבית ובאנגלית על הכוונה כאמור (בסימן זה – הודעה על כוונה להכריז).
ראו הליך הכרזה על גורם זר באתר משרד האוצר.
בקשה שלא להכריז
(א)
הרואה את עצמו נפגע מכוונה להכריז על גורם זר כאמור בסעיף 12, רשאי להגיש לוועדה המייעצת באמצעות מטה הסנקציות, בכתב, בקשה שלא להכריז כאמור, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה על כוונה להכריז (בסימן זה – בקשה שלא להכריז); בבקשה שלא להכריז יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה המייעצת רשאית להאריך את התקופה להגשת בקשה שלא להכריז, ובלבד שהוגשה לה באמצעות מטה הסנקציות, בקשה מנומקת לכך ומתקיים אחד מאלה:
(1)
הוועדה המייעצת שוכנעה כי העיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על הכוונה להכריז מטעמים שאינם תלויים בו, והבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום שהכוונה להכריז הובאה לידיעת המבקש;
(2)
הוועדה המייעצת מצאה כי הדבר מוצדק מטעמים אחרים שיירשמו.
ראו נהלים לביטול הכרזה שנתקבלה בישראל באתר משרד האוצר.
דיוני הוועדה המייעצת בבקשה שלא להכריז
(א)
הוועדה המייעצת תיתן למבקש בקשה שלא להכריז הזדמנות לטעון את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בכתב או בעל פה, והיא רשאית לשם דיון בבקשה להזמין עדים ולדרוש שיומצאו לה מסמכים; הוועדה המייעצת רשאית להורות למבקש כי יסכם את טענותיו בכתב או בעל פה.
(ב)
הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקולים של דיוניה בבקשה שלא להכריז.
(ג)
הדיונים של הוועדה המייעצת בבקשה שלא להכריז הם סודיים; הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת והחלטותיה בבקשה כאמור הם חסויים, למעט חלקים בהם שאינם כוללים מידע חסוי.
המלצת הוועדה המייעצת בבקשה שלא להכריז
(א)
הוועדה המייעצת תמסור לוועדת השרים את המלצתה המנומקת בבקשה שלא להכריז, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור וכל חומר נוסף הנמצא בידה והנוגע לעניין; המלצה כאמור תימסר לוועדת השרים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד הגשת הבקשה; ואולם רשאית הוועדה המייעצת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן ההמלצה כאמור ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה.
(ב)
החלקים בהמלצת הוועדה המייעצת שאינם כוללים מידע חסוי יישלחו למבקש, לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההמלצה.
החלטת ועדת השרים בבקשה שלא להכריז
ועדת השרים תיתן את החלטתה בבקשה שלא להכריז בתוך 30 ימים מיום שנמסרה המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 15(א), ורשאית היא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן ההחלטה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; החלטת ועדת השרים לפי סעיף זה תינתן בכתב ותהיה מנומקת; העתק מהחלטת ועדת השרים ונימוקיה יומצא למבקש ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת ועדת השרים הכוללים מידע חסוי.
בקשה לביטול הכרזה
(א)
הרואה את עצמו נפגע מהכרזה לפי סעיפים 3 או 9, רשאי להגיש לוועדה המייעצת, באמצעות מטה הסנקציות, בכתב, בקשה לביטול ההכרזה (בסימן זה – בקשה לביטול הכרזה); בבקשה לביטול הכרזה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.
(ב)
הוראות סעיפים 14 עד 16 יחולו לגבי בקשה לביטול הכרזה, בשינויים המחויבים.
ביטול הכרזה [תיקון: תשע״ח]
(א)
ועדת השרים תבטל את ההכרזה שניתנה לפי סעיפים 3 או 9, לפי העניין, אם מצאה, מיוזמתה, לאחר שעיינה בבקשה לביטול ההכרזה ובהמלצת הוועדה המייעצת באותה בקשה או לאחר שעיינה בהמלצת מטה הסנקציות כאמור בסעיף 21, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים להכרזה לפי הסעיפים האמורים, לפי העניין, או כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים זאת.
(ב)
החליטה ועדת השרים על ביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א), תעודכן הרשימה לפי סעיפים 3(ד) או 9(ה), לפי העניין, בסמוך לאחר החלטת הוועדה, ותינתן הודעה על ההחלטה כאמור לבעלי התפקידים המנויים בסעיף 3(ה).
זכות עיון לצורך הגשת בקשה שלא להכריז או בקשה לביטול הכרזה
(א)
הזכאי להגיש בקשה שלא להכריז או בקשה לביטול הכרזה רשאי, לצורך הגשת הבקשה כאמור, לעיין במידע הנוגע להכרזה אשר הועבר לוועדת השרים על ידי מטה הסנקציות או אשר הועבר לוועדה המייעצת, ואולם לא יהיה רשאי לעיין במידע שלגביו קבע הגורם שהוא מקור המידע (בסימן זה – מקור המידע), בתיאום עם מטה הסנקציות, כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בשלום הציבור או בביטחונו, או לפגוע בעניין ציבורי חשוב אחר, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסימן זה – מידע חסוי); בהעדר הסכמה בין מקור המידע למטה הסנקציות לעניין היותו של המידע מידע חסוי, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.
(ב)
הכריע ראש הממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (א) כי מידע אינו מידע חסוי, רשאי מקור המידע בתיאום עם מטה הסנקציות, לבקש מהוועדה המייעצת או מוועדת השרים כי המידע האמור לא יובא בחשבון בגיבוש המלצה של הוועדה המייעצת או קבלת החלטה של ועדת השרים, לפי העניין, לפי פרק זה; ביקש מקור המידע בתיאום עם מטה הסנקציות כאמור, לא יתחשבו הוועדה המייעצת וועדת השרים במידע האמור, והמידע לא יועבר למבקש.
עיון במידע חסוי
(א)
הוועדה המייעצת רשאית לעיין במידע חסוי לשם גיבוש המלצתה לפי סעיפים 15 ו־17(ב), ולבסס את המלצתה על מידע כאמור.
(ב)
ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (א) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למבקש על כוונתה לעשות כן, ורשאית היא להעביר לו, בתיאום עם מקור המידע ועם מטה הסנקציות, תמצית של המידע החסוי, ככל שאפשר לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע כי הוא מידע חסוי.
(ג)
ביקורת תקופתית
פרק ג׳: ועדת השרים, הוועדה המייעצת ומטה הסנקציות
סימן א׳: ועדת השרים
הקמת ועדת השרים ותפקידיה
תוקם ועדת שרים, שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה, ואלה חבריה:
(1)
שר האוצר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
שר החוץ;
(3)
שר האנרגיה והמים;
(4)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
(5)
שר המשפטים;
(6)
שר הביטחון.
סדרי עבודת ועדת השרים
(א)
יושב ראש ועדת השרים יכנס את ועדת השרים לישיבות כל אימת שיראה צורך בכך או לפי המלצת מטה הסנקציות.
(ב)
הדיונים של ועדת השרים הם סודיים; הפרוטוקולים של ועדת השרים והחלטותיה הם חסויים, למעט חלקים בהם שאינם כוללים מידע חסוי.
סימן ב׳: הוועדה המייעצת
מינוי הוועדה המייעצת
שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת, בת שלושה חברים, שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה, ואלה חבריה:
(1)
שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית משפט מחוזי, שימונה על פי המלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש;
(2)
משפטן הכשיר לשמש שופט של בית משפט מחוזי, שימונה על פי המלצת נשיא בית המשפט העליון;
(3)
חבר בעל רקע מדיני או ביטחוני וידע בתחום האיראני, שימונה בידי ראש הממשלה.
איסור ניגוד עניינים
(א)
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן בה כחבר, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אחר או תפקיד אחר שלו.
(ב)
חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת ובין עניין אישי שלו או בין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת.
(ג)
בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית.
סימן ג׳: מטה הסנקציות
הקמת מטה הסנקציות ותפקידיו
לשם קידום מטרותיו של חוק זה יוקם במשרד האוצר מטה סנקציות שתפקידיו יהיו כמפורט בחוק זה.
מבנה מטה הסנקציות
(א)
מטה הסנקציות יורכב מוועדת היגוי, וכן מעובדי המטה שיבצעו את עבודת המטה השוטפת, ובהם ראש המטה שימנה שר האוצר בהתייעצות עם ראש הממשלה.
(ב)
ועדת ההיגוי תכוון את פעילותו של מטה הסנקציות ותהיה אחראית לגבש את עמדת מטה הסנקציות לעניין הכרזות על גורמים זרים לפי סעיפים 3 או 9 ולעניין מתן היתרים לפי סעיפים 4(א), 5(ב), 10(א) או (ב) או 11(ב), ולהביאה לפני ועדת השרים; עמדה זו תגובש לאחר שהובאו לפני ועדת ההיגוי עמדות משרדי הממשלה ורשויות הביטחון הנוגעים בדבר.
(ג)
חברי ועדת ההיגוי של מטה הסנקציות יהיו עובדי המדינה, כמפורט להלן:
(1)
נציג משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה, והוא יהיה יושב הראש;
(2)
נציג משרד האוצר שימנה שר האוצר;
(3)
נציג משרד החוץ שימנה שר החוץ;
(4)
נציג משרד המשפטים שימנה שר המשפטים;
(5)
נציג משרד האנרגיה והמים שימנה שר האנרגיה והמים;
(6)
נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
(7)
נציג בנק ישראל שימנה נגיד בנק ישראל;
(8)
נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון;
(9)
נציג המטה לביטחון לאומי שימנה ראש המטה לביטחון לאומי;
(10)
נציג משטרת ישראל שימנה השר לביטחון הפנים.
סמכות לקבלת מידע ושמירתו
(א)
לשם מילוי תפקידי מטה הסנקציות לפי חוק זה, רשאי עובד מטה הסנקציות ששר האוצר הסמיך לכך –
(1)
לדרוש מכל הנוגע בדבר למסור כל מידע שיש בו כדי לסייע למטה הסנקציות במילוי תפקידיו לפי חוק זה;
(2)
לפנות למשרד ממשלתי או לרשות ביטחון בבקשה לקבל מידע שיש בו כדי לסייע למטה הסנקציות למילוי תפקידיו לפי חוק זה.
(ב)
נמסר למטה הסנקציות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) והודיע מוסר המידע, עם מסירתו, כי גילוי המידע, כולו או חלקו, עלול לחשוף סוד מסחרי, יישמר המידע באופן שיבטיח את שמירת סודיותו, כפי שיורה ראש מטה הסנקציות.
(ג)
מידע כאמור בסעיף קטן (א)(2) יימסר למטה הסנקציות ויישמר בו בהתאם לכללי אבטחת מידע שייקבעו בהסכמת הקצין המוסמך כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, או בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לגבי צבא הגנה לישראל – מי שהסמיך ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, לעניין זה, בפקודות הצבא;
(2)
לגבי שירות בתי הסוהר – מי שהסמיך נציב שירות בתי הסוהר, לעניין זה, בפקודות הנציבות;
(3)
לגבי הרשות להגנה על עדים – ראש הרשות או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לעניין זה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), משרד ממשלתי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, או רשות ביטחון רשאים שלא למסור מידע שנדרשו למסור לפי סעיף קטן (א), מטעמי סודיות או ביטחון המדינה.
(ה)
ראה עובד משרד ממשלתי או עובד רשות ביטחון או משרת בה, כי קיים ברשותו מידע שהוא סבור שיש בו כדי לסייע למטה הסנקציות למילוי תפקידיו לפי חוק זה, רשאי הוא להעביר את המידע לעובד מטה הסנקציות שהוסמך לפי סעיף קטן (א)(2), בכפוף לנהלים שייקבעו בעניין בכל משרד ממשלתי או רשות ביטחון.
(ו)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, עובד מטה הסנקציות, בעבר או בהווה, לא ימסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו למי שאינו מוסמך לקבלו, אלא אם כן נדרש לכך כדין.
פרק ד׳: עונשין וסמכויות אכיפה
עונשין
(א)
המקיים עם גורם זר מסייע פעילות כלכלית שלא ניתן היתר לגביה או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 4(א) או (ד), דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
(ב)
מי שלא מסר דיווח לפי הוראות סעיף 6, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג)
המשקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, בלי שניתן היתר לכך או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 10(א), (ב) או (ה), דינו – מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
אחריות נושא משרה בתאגיד
(א)
נושא משרה בתאגיד יפקח ויעשה כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 29, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – כפל קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 29 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
חילוט לאחר הרשעה
(א)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 29(א) או (ג), יצווה בית המשפט, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש כמפורט להלן:
(1)
רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון;
(2)
רכוש של הנידון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה ”רכוש הקשור לעבירה“.
(ב)
הוראות סעיפים 6, 9 עד 13, 18 עד 20 ו־28 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, יחולו לעניין חילוט לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
חילוט שלא בעקבות הרשעה
(א)
בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירה לפי סעיף 29(א) או (ג), ובין אם לאו, אם נוכח כי הרכוש הוא רכוש הקשור לעבירה כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה ”רכוש הקשור לעבירה“.
(ב)
הוראות סעיפים 15, 18 עד 20 ו־28 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, יחולו על חילוט לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
סמכויות חיפוש ותפיסה
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, יחולו, בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי פרק זה.
פרק ה׳: הוראות שונות
תחולת הוראות על המדינה
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, ובכלל זה פקודת המסחר עם האויב.
[תיקון: תשע״ח]
(בוטל).
ביצוע ותקנות
(א)
שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
(1)
הדרכים והמועדים למתן הודעות לפי סימן ג׳ בפרק ב׳;
(2)
סדרי העבודה של מטה הסנקציות;
(3)
סדרי הדיונים של הוועדה המייעצת, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
(ב)
שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בעניין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי לפי הוראות פרק ד׳, וכן בעניין הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, עיון חוזר וערעור, והדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
פורסמו תקנות המאבק בתכנית הגרעין של איראן (מתן הודעות וסדרי עבודה), התשע״ד–2014 (ק״ת תשע״ד, 1016).
ביטול חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן
חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן, התשס״ח–2008 – בטל.
הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.
הנוסח שולב בפקודת המסחר עם האויב, 1939.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
תחילה
[תיקון: תשע״ח]
תוספת (נמחקה)
התקבל בכנסת ביום ו׳ באב התשע״ב (25 ביולי 2012).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - יובל שטייניץ
שר האוצר - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.