המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אבות יאכלו בוסר" - פרי עד שלא נתבשל ביירגו"ץ בלע"ז
"ושני הבנים תקהינה" - אגאצירונ"ט בלע"ז כך דרכו של הקב"ה האבות חוטאים והבנים לוקים שהרי כמה שנים חטאו מלכי ישראל קודם שגלו ואף אנו לא נדאג ללקות בעונינו
"ושני הבנים תקהינה" - עם כי לא אכלו הבוסר ור"ל היתכן אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם
"אבות" - וזהו המשל שאמרו הנה האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השינים ועכ"ז לא קהו שיניהם
"מה לכם" - ר"ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראל
מצודת ציון
"מושלים" - מלשון משל
"בוסר" - כן יקרא פרי שלא נגמר בישולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו יח)
"תקהינה" - ענין חלישת השיניים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י)ור"ל שנחלש הברזל לכרות העץ
"מה לכם", כבר אמרו חז"ל מכות (דף כ"ד) ד' גזרות גזר משה על ישראל ובאו ד' נביאים ובטלום, משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל ובטלה הנפש החוטאת היא תמות, ר"ל כי כבר הקשו מ"ש פוקד עון אבות על בנים, והכתיב בנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו, וחז"ל בברכות (דף ז') פירשו, שרק כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם אז פוקד עון אבות על בנים, אולם דבר הסתום במקומו מפורש במק"א, כי בעשרת הדברות באר שזה רק בחטא ע"ז, כמ"ש לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פוקד עון אבות על בנים לשונאי, וכבר באר במו"נ שלא תמצא חרון אף וחמה וקנאה ושנאה רק בעון ע"ז, ובחטא ע"ז יקנא יכלה השורש עם הענפים, לא ביתר עבירות, ונודע כי בימי יחזקאל נבטל יצרא דע"ז שאנשי כה"ג בטלוהו כמ"ש חז"ל, וממילא בטל אז מ"ש פוקד עון אבות על בנים, שבשאר עבירות לא יפקוד עון אבות רק על בנים שאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, והנה עד ימי יחזקאל שהיה ביניהם יצרא דע"ז "היו מושלים המשל הזה שהאבות יאכל בסר", שזה משל על עבודתם לצבא השמים שהוא כפרי שלא נגמרה ומקהה שיני האוכלה, "ושיני בנים תקהינה", כמ"ש בגלל מנשה בן חזקיה, ועז"א.
