ביאור:בראשית לא מו
בראשית לא מו: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא מו.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים עריכה
לְאֶחָיו עריכה
רש"י אומר: 'הם בניו [של יעקב] שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה'.
נאמר: "ויַֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב. ויִַּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ ויִַּרְדֹּף אַחֲרָיו" ([[ביאור:בראשית לא כג]) ולא ברור אם אלו אחיו של לבן, או בניו של לבן שהיו אחיו של נשות יעקב, כלומר גיסיו.
יעקב אמר: "כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי, מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ, שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ; וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינו"ּ (ביאור:בראשית לא לז). ואין ספק שליעקב וללבן לא היו אחים במפגש הזה, אלא מדובר בבניו של יעקב ולבן או בנכבדים במחנות של יעקב ולבן. וכך בהמשך נאמר: "ויִַּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, ויִַּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם; ויַֹּאכְלו לֶּחֶם ויַָּלִינו בָּּהָר" (ביאור:בראשית לא נד) וברור שיעקב הזמין את לבן ובניו, "אֶחָיו" וגיסיו, ולא אכל רק עם ילדיו שלו בלי בני-לבן.
לִקְטוּ אֲבָנִים עריכה
יעקב הרים אבן אחת "ויִַּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן ויְַרִימֶהָ מַצֵבָה" במקום ההוא. לאחיו הוא אמר ללקט, שזה ביטוי המתאים יותר לאבנים קטנות ורבות. לא יכול להיות "לְאֶחָיו" זה רק בניו של יעקב, כי אז לבן ומשפחתו לא משתתפים בבנית הגל ואינם מראים רצון להיות שותפים. האחים האלה הם בני-לבן (גיסים) של יעקב, והם לא ענו ולא סרבו. הם קיבלו את פקודת יעקב לעזור בהקמת הגל, וקיבלו את פקודת אביהם שרכוש מיעקב לא ילקח.
יעקב רצה שבני לבן ובניו, ונכבדי המחנות ישתתפו בעשיית הגל כסימן שהם מקבלים עליהם את ההסכם.
וַיַּעֲשׂוּ גָל עריכה
למצבה דרושה אבן אחת. כדי ליצור גל דרושים מספר של אבנים, לדוגמא: "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחו מִּן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ, בַּגִּלְגָּל" (יהושע ד כ). ניתן להבין שגיסיו של יעקב הביאו מספר אבנים כל אחד, ושהיו ללבן יותר מבן אחד, כי מדובר ברבים.
וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל הַגָּל עריכה
נאמר שאכלו "עַל הַגָּל". הכתוב נראה כאילו שהשתמשו בגל כשולחן, והמשטח העליון של הגל היה שטוח להניח עליו את האוכל. הרמב"ן מסביר "אכלו שם מעט לזכרון או שהוא דרך הבאים בברית לאכול שניהם מלחם אחד לאהבה ולחברה".
הטקס עצמו ודברי הנשבעים היה אחר כך ליד הגל, וכך נאמר "ויִַּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, ויִַּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם; ויַֹּאכְלו לֶּחֶם ויַָּלִינוּ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד), כלומר הזבח היה בהר ולא על הגל עצמו. ייתכן שאחרי בנית הגל, הם עשו טקס קטן של הכתרת הגל כעד, אכלו וברכו את הגל, נתנו לו שם ונשבעו, ואחר כך אכלו וישנו בהר ששם חיכה יעקב ללבן "וְיַעֲקֹב, תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא כה).