פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מד ט

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵתעריכה

לפי חוקי חמורבי מספר 6 - אשר גנב מארמון יומת, וכל המשתתפים או הקונים ממנו יומתו. והנה, כלי מסוים, המוכר כרכוש השליט, נעלם. האדם שהכלי ימצא ברשותו ושותפיו יומתו.

האחים רק חוזרים על החוק הידוע, אבל משנים שרק הגונב יומת. הם מפקירים את הגונב וטוענים שלאחרים אין יד ורגל, ולכן הם לא שותפים לפשע.
אולם האחים כל כך בטוחים שלא תמצא הגנבה: והם מוכנים להסכים להרוג את האח, ולהשתעבד כעבדים, ולא למות כשותפים. קשה להבין איך העבדים מתחייבים להיות עבדים לשליט ולא לשוב עם האוכל למשפחתם.

האחים אפילו וויתרו על החובה של 'המוציא מחברו עליו הראיה להוכיח את הפשע', ומספיק שהכלי ימצא, זאת תהיה הוכחה של גנבה.

האחים הסכימו לחיפוש, אבל עדיין האחים יכולים, בשלב מאוחר, להלחם ולהרוג את המשרת ולברוח.

יהודה לא חשד שבנימין מסוגל לגנוב ולהסתיר את גנבתו, לכן הוא לא נזהר בדבריו והסכים לאחיו. יהודה למרות הנסיון הקודם, שכספם הושב, לא חשב לבדוק את השקים לפני שעזבו את ביתו של השליט המשונה הזה.

רחל והתרפיםעריכה

האחים חוזרים על השגיאה שעשה יעקב כאשר הוא אמר: "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה" (ביאור:בראשית לא לב), וכך הכריח את רחל לשקר לאביה ולהסתיר את התרפים. בסוף החיפוש לבן למעשה ידע איפה התרפים, אבל הוא לא רצה לגרום למותה של בתו. קיימת אפשרות שהאחים לא ידעו שרחל גנבה את התרפים, חשבו שלבן שיקר, וחשבו שזו הדרך הנכונה להראות יושר.