ביאור:בראשית לא כט

בראשית לא כט: "יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא כט.

יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע

לבן לן בלילה בהר ולא התקיף את יעקב. הוא רצה לראות עם ליעקב יש מצפון לא נקי ויעקב יברח בשנית. לבן כבר הצהיר "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ, ותִַּגְנֹב אֹתִי" (ביאור:בראשית לא כז) - ברחת, יצאת בלי רשות, גנבת את רכושי, גנבת את בנותי, גנבת את אלוהי - עונשך מוות, וכל מי שיעזור לך גם עונשו מוות (חוקי חמורבי מספר 6). אין ספק שעבדיו של יעקב לא היו מעיזים להגן על יעקב נגד לבן הטוען שיעקב הוא פושע נמלט.

לבן בא עם בניו, אחיו וחיליו. הוא יכול להרוג את יעקב העומד לפניו חסר הגנה.

לבן מדבר לכל המחנה, כדבריו ברבים: "לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע" – לנכדיו, בנותיו וכל העבדים והשפחות. לפי החוק כל מי שעזר לפושע גם הוא חייב בעונש מוות כמו הפושע.

יֶשׁ לְאֵל יָדִי

לבן יודע שהוא ירגיע את יעקב שאלוהים אסר עליו לפגוע בו, אבל לפני שהוא מספר זאת ליעקב ולבניו, לבן מודיע שיש לו זכות לפגוע ביעקב בגלל כוחו הצבאי ובגלל החוק העומד לטובתו.

וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם

לבן מדבר על "ואֵלֹהֵי אֲבִיכֶם" ולא 'אלוהי אביך'. כלומר הוא מדבר לנכדיו ובנותיו, ובעקיפין ליעקב. לבן מודה בזה שבני יעקב שיכיים ליעקב, ועליהם לקיים את אלוהי אביהם: אברהם, יצחק ויעקב. לבן שם את אלוהי יעקב מעל אלוהיו.

הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע

מה היה לבן צריך להגיד את זה ליעקב?
אלוהים פקד עליו, והוא יעשה כדברי אלוהים, והכל יהיה בסדר. לא צריך להודיע ליעקב שאין באפשרותו לפגוע ביעקב.
לבן לא אמר את זה רק ליעקב. לבן אמר את זה לבניו, לבנותיו ולגונב התרפים.

לבן הזהיר את בניו שאסור להם לפגוע ביעקב, פן אלוהים יעניש אותם ואותו. בני לבן כבר צריכים היו לדעת שהאלוהים הזה הוא חזק מאוד כי יעקב התעשר מהר מאוד, כדבריהם (ביאור:בראשית לא א), וגם אביהם התעשר בזכות יעקב, והם עצמם נולדו בזכות יעקב (ביאור:בראשית ל כז). בניו של לבן שמעו שלבן לא יוכל לפגוע ביעקב ושאין סיכויים שיעקב ימצא אשם בגנבת הצאן, והם יוכלו להרוג את יעקב ולקחת את צאנו. אבל לבן מיד ממשיך ומאשים את יעקב בגנבת התרפים, וכך הבנים קיבלו תקווה חדשה שהם יוכלו להרוג את יעקב ולקחת את הצאן.
לבן הודיע לרחל שלא תפחד, כי הוא לא מתכוון להעניש אף אחד במחנה, במיוחד שהוא כבר ציין את אהבתו לבנותיו (ביאור:בראשית לא כו-כז).
לבן היה מודע שאחת מבנותיו השאילה את התרופים. הוא הבין שהבת לא מאמינה באלוהי יעקב, ולכן הוא מודיע לה שהיא טועה, ושאלוהי יעקב חזק מאלוהיו והיא חייבת לשוב לאלוהי יעקב, אפילו אם היא לא תסגיר את התרפים.
לבן הודיע ליעקב שלמרות המילים הקשות שהוא עומד להגיד, ולמרות החוק המתיר לו עונש מוות ליעקב ומשפחתו, הוא לא מתכוון לפגוע ביעקב הסכל, ושמעכשו והלאה יעקב יעבד יחד איתו בחוכמה כדי למנוע אסון

אפשרי שאלוהים לא דיבר עם לבן

מלבן דברי לבן אין הוכחה שאלוהים באמת דיבר איתו. לבן נהג להשתמש בשם אלוהים כאשר הוא אמר לעבד אברהם: "מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" (ביאור:בראשית כד נ), וגם אז המשפט מאוד דומה לדברי לבן ליעקב. לבן השתמש בשם אלוהים כדי להכריח את אביו להסכים לנשואי רבקה, וכאן כדי להכריח את בניו לוותר על הנסיון לפגוע ביעקב ולהשיב את הרכוש לחרן. לבן טען שאלוהים אסר עליו לדבר מטוב עד רע, אבל בכל זאת לבן דיבר עם יעקב האשים אותו בגנבה, הזהיר את יעקב בעניין בנותיו, ועשה הסכם הפרדה.