קטגוריה:בראשית יח טו
ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה׀ לֵ/אמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י׀ יָרֵ֑אָה וַ/יֹּ֥אמֶר׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכַדֵּיבַת שָׂרָה לְמֵימַר לָא חַיֵּיכִית אֲרֵי דְּחֵילַת וַאֲמַר לָא בְּרַם חַיֵּיכְתְּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכַּפְרַת שָרָה לְמֵימַר לָא תָּמִהִית אֲרוּם דְחִילַת וְאָמַר מַלְאָכָא לָא תְדַחֲלוּן אֲרוּם בְּקוּשְׁטָא גָחַכְתְּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ראתה שינוי כי היא צחקה באומרה ואדוני זקן, והוא אמר לה שצחקה לאמר ואני זקנתי. והנה הצחוק היה אמת אך לא מטעם זה, והיא לא ידעה שמותר לשנות, על כן אמרה אולי נאמר לו מאתו יתברך ואדוני זקן, והוא משנה עד אודה במציאות הצחוק ואחר כך יריב אתי על שתליתי בו העכוב. על כן הכחישה הצחוק כלומר שהוא מאומד דעתו היה אומר ומעיד הוא יתברך, כי לא מבלתי האמנה בנבואתו כיחשה, רק "כי יראה" פן יתקוטט עמה אם תודה בצחוק באמור לה כי גם הטעם שהוא על כי ואדוני זקן הוא אמת. אז הבין אברהם בחכמתו כי לא על חנם כיחשה כי אם אולי הוא שינה מפני השלום, אך טעמה לא היה רק עליו שהוא זקן. על כן "ויאמר לא כי צחקת", לומר הנה הטעם אפשר היה כאשר אמרתי או הפכו, אולי היה שינוי מפני
השלום, אך הצחוק בלבד בעצמו אמת הוא ואל תכחשי, אז שתקה והודת:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותכחש שרה לאמר. מכאן שהנשים פסולות לעדות; ואילולי שאמר הקב"ה לאברהם שהוא נותן בן משרה – לא היתה יולדת, שלא האמינה. ויאמר לא כי צחקת. מעולם לא נזקק הקב"ה לדבר ולהסיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת, ואף היא על ידי עילה. רבי אבא בר כהנא אמר בשם רבי אורי: כמה כרכורין כרכר כדי להסיח עמה, ויאמר לא כי צחקת. רבי אליעזר אומר, והכתיב: "ותקרא שם ה' הדובר אליה"? על ידי מלאך. והכתיב "ויאמר ה' לה"? רבי חמא אמר: על ידי מלאך. רבי יוסי בן זמרא אמר: על ידי שם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח טו.
לֹא צָחַקְתִּי
המלאך קיבל את מבוקשו: שרה מאשרת שהיא שמעה מפתח אוהלה את דברי המלאך: "לָמָּה זֶהּ צָחֲקָה שָׂרָה" (ביאור:בראשית יח יג).
עכשיו אברהם ושרה יודעים שייוולד להם ילד תוך זמן קצוב, ושבן זוגם גם יודע זאת. משימתו של המלאך הושלמה.
וַתְּכַחֵשׁ
"וַתְּכַחֵשׁ" - לטעון שדבר הוא שגוי, להזים.
שרה אולי לא הרגישה שהיא צחקה בצורה גלויה כי כתוב "ותִַּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ" (ביאור:בראשית יח יב). בקרבה – בתוכה בלבד. בכל אופן, היא צחקה בסתר, ואנחנו לא יודעים מאיזה סיבה: שמחה או לעג ובוז.
אולם אין ספק ששרה זכרה את מחשבותיה הקודמות: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, ואַדֹנִי זָקֵן" (ביאור:בראשית יח י), ושהן למעשה שונות לגמרי מדברי המלאך לאברהם, שטען שרה הגיבה בבוז.
שרה צחקה משמחה כי נודע לה שהיא עומדת לקבל "עֶדְנָה". שרה התתכונה להגיד שהיא לא צחקה בבוז ולא זלזלה באדוני ובכוחו לעשות פלא כזה. אולם כאשר שרה פתחה את דבריה בהצהרה "לֹא צָחַקְתִּי" היא למעשה שיקרה, והמלאך מיהר לקטוע את דבריה לפני שהיא תוסיף הסבר. לאחר דברי המלאך שרה העדיפה לשתוק ולא להמשיך להתווכח לשווא.
שרה סיפרה לאברהם (או ליצחק) מה היא באמת חשבה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, ואַדֹנִי זָקֵן" (ביאור:בראשית יח יב), כי אחרת מחשבותיה לא היו מועלות על הכתב בתורה.
כִּי יָרֵאָה
יראה ממה? אלוהים לא יכול לפגוע בה, הן היא מיועדת להיות אמו של יצחק.
וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ
המלאך שיקר לאברהם. כמובן היו לו סיבות טובות לעשות זאת, למשל למען שלום בית, הרי מטרתו היתה שאברהם יחזור לקיים יחסי מין עם אשתו, ולא לגרום להם לריב על מי משניהם זקן יותר.
שרה למעשה צחקה בלבה, ולא משנה שהיא לא צחקה על אלוהים, הצהרתה "לֹא צָחַקְתִּי" היתה שקר.
המלאך לא היה יכול לשתוק ולא להגיב לדברי שרה שהיא לא צחקה, כי אז הוא היה מתגלה כמלאך כוזב, מה שאומר שכל ההבטחה להולדת הבן היא גם כוזבת. זו הסיבה שהוא היה חייב לענות לה ולהאשים אותה בדבר שולי.
לאברהם זה בכלל לא היה חשוב, הן הוא עצמו צחק בגלוי והטיל ספק בדברי אדוני, ככתוב: "ויִַּצְחָק; ויַֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (ביאור:בראשית יז יז). לפחות שרה היתה מספיק חכמה לא לענות, ולתת למלאך לומר את המילה האחרונה ברגעי שמחתה העצומה. אבל בצורה זו אברהם הבין שהיא שמעה את דברי המלאך, והבין ששרה יודעת שהוא יודע, שהיא יודעת.
אלוהים מדגים לשרה את יכולתו
שרה צחקה, והמלאך ענה לה בכעס: "צָחָקְתְּ", "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (ביאור:בראשית יח יד). שרה לא האמינה שאדוני יכול לעצור רחם, ולרפא רחם עצורה, ולכן אלוהים שלח את שרה לגרר להראות לה את יכולתו, ככתוב: "וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו, וַיֵּלֵדוּ. כִּי עָצֹר עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ" (ביאור:בראשית כ יח). וכך, כאשר אברהם התפלל לרפואה לבית אבימלך, גם שרה נרפאה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יח טו"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.