קטגוריה:בראשית ח ה
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הַ/מַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְ/חָס֔וֹר עַ֖ד הַ/חֹ֣דֶשׁ הָֽ/עֲשִׂירִ֑י בָּֽ/עֲשִׂירִי֙ בְּ/אֶחָ֣ד לַ/חֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽ/הָרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַיָּא הֲווֹ אָזְלִין וְחָסְרִין עַד יַרְחָא עֲסִירָאָה בַּעֲסִירָאָה בְּחַד לְיַרְחָא אִתַּחְזִיאוּ רֵישֵׁי טוּרַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַיָא הֲווֹ אָזְלִין וְחַסְרִין עַד יָרַח עֲשִירִיִי יֶרַח תַּמוּז בְּתַמוּז בְּחַד לְיַרְחָא אִתְחֲמִיאוּ רֵישֵׁי טוּרַיָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה) "והמים". ומאז היו יכולים למדוד בכל יום מדת חסרון המים ע"י התיבה שעמדה עשר אמות משוקעת במים שהוא שליש קומתה כמ"ש חז"ל וראו בכל יום כמה ירדו המים מן התיבה. וראו שהוא הולך וחסר. עד שבחודש העשירי שהוא חודש תמוז נראו ראשי ההרים היינו הרי אררט:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח ה.
בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר
"בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" (ביאור:בראשית ז יא) התחיל המבול, "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" (ביאור:בראשית ח ד) אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך הקלדרה. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.
עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו "עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי".
"עַד" - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).
נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.
בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים
כתוב: "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים" (ביאור:בראשית ז כ), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 5 מטר) קצות ההרים הזדקרו ובקעו מן המים, ואפשר היה לראות אותם. לפי רש"י המים ירדו בקצב של ד' אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.
רָאשֵׁי הֶהָרִים
מקובל ש'ראש ההר' זאת הנקודה המקומית הגבוהה ביותר בהר, הפיסגה. אם זה היה הפרוש כאן אז מדובר שאבן אחת, האבן הגבוה ביותר, בצבצה מהמים ורק היא נראתה. אולם כאן מדובר בהרים (ברבים) ולא בהר יחיד או פיסגה ראשית של כל קבוצת ההרים. לכן היו לפחות מספר סלעים שנראו מעל פני המים, חלקם גבוהים וחלקם נמוכים יותר.
כאשר מדובר על 'ראש האדם', לא מתכוונים רק לקצה העליון, לכיפה, אלא הראש הוא כל החלק הגוף שמעל הצואר, כולל הפנים. כאשר מסתכלים על הצוקים המקיפים את הכלדרה רואים את התופעות הבאות:
- הר געש נוצר מלבה שהתרוממה ונשפכה מפנים כדור הארץ החוצה. בהרבה מקרים ההר נראה כחרוט.
- הלבה נזלה בצנורות והגזים בחמים יצרו בועות בתוך האבן.
- כאשר הלבה מתקררת נשארת אבן מלאת חורים שאינה חזקה, ורשת מנהרות של תעלות זרימה. במקרים רבים קצה חרוט ההר קורס כלפי מטה, ונוצרת שרשרת הרים סביב השקע העגול, שנקרא כלדרה.
- שרשרת ההרים סביב לקלדרה נראת כצוק אנכי, מצוק.
- גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (ב'אגם המכתש' שבאורגון, קירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.)
- בגלל זעזועים ורעידות וולקניות עקב תנועת גזים ולבה בתוך הר הגעש, גשמים ורוחות, סלעים נשמטים מהקיר האנכי ומצטברים בתחתית המצוק ויוצרים מדרון של שברי סלעים לכל היקף הכלדרה, מהמצוק כלפי מרכז הכלדרה.
סביר ש"רָאשֵׁי הֶהָרִים" מתכוון לכל האזור האנכי של ההר, הפנים, מעל התחלת המדרון.
קיימת אפשרות שהקלדרה הזאת היתה צעירה ולא היה הרבה בלאי על מצוקי קירות הקלדרה, והמדרון היה נמוך, וכך 'ראשי ההרים' היה רוב הגובה, ונשאר למטה רק שליש או רבע מההר, וזאת כדי להסביר מדוע עברו רק מספר ימים בחודש העשירי עד שהמים הפסיקו לרדת במהירות לאחר החודש העשירי, ואחרי זמן קצר של ארבעים יום התיבה הגיעה לתחתית הקלדרה, נחה מאוזנת על הקרקע, ונח פתח את חלון התיבה.
נִרְאוּ
העורך מספר לנו שראשי ההרים "נִרְאוּ". לא נאמר למי.
רק "מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה" (ביאור:בראשית ח ו), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.
כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית ח ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.