ביאור:בראשית ח כ

בראשית ח כ: "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח כ.

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה

נח עבר חוויה מפחידה: בנית התיבה, מבול ענקי, מוות לכל החיים מחוץ לתיבה, פחד מאנשים שיתקיפו וישברו את התיבה. פחד שהתיבה תתגלגל בשטפון, תטבע במים, תרד על הר ותתקע בצוקים, תשבר ותתגלגל. פחד שלא יהיה מספיק אוכל, שהחיות ישתוללו ויתקיפו אחד את השני. פחד שנותרו אנשים אחרי המבול והם יתקיפו את התיבה. פחד שהוא יגיע למקום זר ולא ידוע. פחד שלא יהיה מה לאכול מהאדמה, הן אלוהים לא אמר לו לקחת זרעים.

והנה הכל עבר בהצלחה! בעזרת השם!

"מִזְבֵּחַ" - כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות (מילוג)

נח מודה לאלוהים, ובונה מזבח כדי לתת לאלוהים כבוד ותודה.

כך גם עשה אברם כאשר הוא הגיע לכנען בצלחה (ביאור:בראשית יב ז), חזר ממצרים בהצלחה ואלוהים חזר על הבטחתו (ביאור:בראשית יג יח).
כך גם עשה יצחק כאשר אלוהים עזר לו בבורחו מגרר (ביאור:בראשית כו כה).
כך גם עשה יעקב כאשר שב לכנען בצלחה (ביאור:בראשית לג כ), וכאשר הוא שב בהצלחה לבת-אל (ביאור:בראשית לה ז).

וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה

נח לקח מהבהמות והעופות הטהורות כדי להקריב קורבן תודה לאלוהים.

"מִכֹּל" - השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, ספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

כידוע אלוהים אמר לנח לקחת: "מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ" (ביאור:בראשית ו כ), "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית ז ב).

עכשו נאמר על נח: "וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה".

נשאלת השאלה: כמה חיות העלה נח קורבן?

אפשרות אחת: מכל שבעה זוגות של חיות טהורות מסוג אחד, נח לקח לפחות זכר אחד לקורבן. מכיון שהוא יכול להרביע בזכר אחד מספר נקבות, אין כאן הפסד גדול, ובנוסף זה סיפק בשר לנח ולחיות הטורפות. אם כך עשה נח, אז כיוון שהיו מאות של סוגי חיות טהורות: פרות לכל הסוגים, כבשים לכל הסוגים, עזים, אילות, צביים, אילים, ועוד - אז נח עשה בית מטבחים, משחטה של מאות חיות, במשך חודשים רבים. משחטה שכזאת לא היתה לכבודו של אלוהים, אלא שימוש בחיות לבשר, ושרפת השיירים כדי למנוע זוהמה, סרחון ומחלות. לא סביר שזה מה שנח עשה על המזבח לאלוהים.
אפשרות שניה: מכל הבהמות הטהורות ביחד, נח לקח זכר אחד בלבד כרצונו, שור גדול ומכובד, ומכל העופות הטהורות ביחד הוא לקח זכר אחד, תרנגול גדול אחד, וזה היה הקורבן לאלוהים. כך גם אלוהים פקד על אברם: "קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר, וְגוֹזָל" (בראשית טו ט), ולא דרש מאות של חיות.

ההוכחה שנח לקח רק זכר אחד מהבהמות ומהעופות, זה חוסר המילה "לְמִינָהּ" (ביאור:בראשית ו כ), במשפט שלנו: "וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה". כאשר אלוהים רצה שיקחו את כל סוגי החיות הוא הוסיף את המילה, ואז אין ספק שלא לוקחים רק זוג אחד מכל הבהמות, אלא חייבים לקחת זוג מכל בהמה למינה, לפי סוגי החיות השונות בקבוצה.

בספר הזוהר (ראה נח-כללי בראשית ב תלז) הבינו שמדובר בבהמה אחת, תמימה ובלי מומין, ולא בריבוי בהמות, כי חסרה הו' במילה 'עלת' (ביחיד), ולא נכתב 'עולות' (ברבים) (הניקוד נוסף שנים רבות לאחר שספר בראשית נכתב, והפרוש של המנקד הפך את המילה לרבים).

וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ

קורבן עֹלֹה - קורבן על חטא. בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנתנים לכהנים או לבעלי הקורבן, למאכל.
קורבן העולה, גם הוא מראה שנח עשה את האפשרות השניה, כי אסור היה לו להשתמש בחלק מהבשר לעצמו ולטורפים.

אז מה חטא נח?

חז"ל אמרו שגם על מחשבה בלב צריך להביא קורבן עולה. ייתכן שנח לא האמין שאלוהים יצליח בעניין המבול, ושהוא ישרוד.
ייתכן שהוא העלה קורבן עולה למען דור המבול שמתו, כדי לכפר על חטאם.

}