ביאור:בראשית ז כ
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז כ.
|
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים. |
| -- בראשית ז, כ |
וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים
עריכההֶהָרִים
עריכהההרים מופעים ברבים "הֶהָרִים", אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה". המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: "וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם" (בראשית ז יט). הפסוק "אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם" מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.
מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה בקלדרה, לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה" מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה
עריכההתיבה היתה "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (בראשית ו טו), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.
נאמר "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז יב) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.
גובה המים היה קבוע, "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה" במשך כל הזמן ש"וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם" (ביאור:בראשית ז כד), וזה מראה שהמים נשפכו החוצה, מעל קירות הקלדרה, ובחוץ לא היה מבול. אם היה מבול גם מחוץ לקלדרה, אז פני המים היו עולים עוד ועוד ולא שומרים על גובה קבוע של 15 אמה, וגם לאחר תום הגשם לא היה למים בתוך הקלדרה לאיפה להתנקז ולרדת, והרי כתוב: "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר" (ביאור:בראשית ח ה).
מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים?
עריכהמטרת אלוהים היתה להרוג את כל האנשים שהוא יצר, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו.
כדי לבצע זאת אלוהים הביא מבול של גשם שמילא את הקלדרה במים, והמשיך את השטפון כמעט שנה כדי שכל האנשים ימותו מטביעה או מרעב, במידה והם מצאו עץ לצוף עליו. סביר שאנשים מצאו מחסה ביחד על עצים גדולים, ומרעב הם תקפו אחד את השני, עד שהאחרונים מתו מרעב.
- האנשים שצפו על עצים או שחו הגיעו לקירות הקלדרה וניסו לטפס על הסלעים ולברוח מהקלדרה וממות. כדי למנוע זאת אלוהים הביא כמות אדירה של גשם, והיה מפל מים מעל הרי הקלדרה שנשפך החוצה. מי שניסה לטפס על הסלעים נשטף החוצה והתרסק על הסלעים בצד החיצוני, נפצע אנושות ומת.
- אלוהים לא הורה לנח לבנות מיכלים של מים ולאגור מים להפלגה. נח וכל באי התיבה היו מיועדים לשתות מים מהאגם בקלדרה. והנה, בגלל רבבות הגְּוִיּוֹת של החיות והאנשים שמתו, וצפו ונרקבו במים, המים נעשו מזוהמים, מטונפים ומסריחים. מים כאלה אינם ראויים לשתיה. כדי לפתור את הבעיה אלוהים הוסיף גשם רב ורוח, המים עלו מעל הרי הקלדרה ונשפכו החוצה. הגויות הצפות נדחפו הצידה ונשטפו החוצה מעל ההרים. כך, מי האגם בקלדרה נשארו צחים וראויים לשתיה.