ביאור:בראשית ח ג

בראשית ח ג: "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב; וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח ג.


וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִםעריכה

וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץעריכה

"וַיָּשֻׁבוּ" - חזרו למקומם. לא נראה שהמים חזרו לשמים, אלא שהמים חזרו למעינות תהום, ונחלים, והלכו, זרמו, שבו לים, ככתוב: "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (קהלת א ז).

הָלוֹךְ וָשׁוֹבעריכה

אולם התוספת "הָלוֹךְ וָשׁוֹב" מעלה בעיה:
האם מדובר שהמים:

  • הלכו ושבו לים? אולם אז זה מיותר כי זה כבר נאמר בהתחלת הפסוק: "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ", רק שהגדירו את תנועת המים במילה "הָלוֹךְ" במקום לזרום.
  • או שהמים זזו לכיון אחד, ואחר כך לכיון אחר, וכך היו גלים "הָלוֹךְ וָשׁוֹב". המים לא שבו לים אלא רק הגלים נעו בתוך הקלדרה. ולכן הופיע המשפט הבא, שלאחר שהמים חדלו לגבור על הארץ, ולא נשפכו מעל פסגות הרי הקלדרה החוצה, הם נעו בגלים הלוך ושוב, ואז הם התחילו לרדת, ככתוב: "וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם".
  • או שמדובר שהתיבה הלכה "הָלוֹךְ וָשׁוֹב" וצפה על פני המים. למעשה התיבה לא הלכה לשום מקום ולא יצאה מהקלדרה, ולכן היא לא נשטפה במים גועשים, ולא הגיעה לים או לאוקינוס, כיון שברור שלא היתה בעיה של מים מלוחים וחוסר מי שתיה, למרות שאלוהים לא הורה לנח לקחת מי שתיה לתיבה.
  • "הָלוֹךְ וָשׁוֹב" במשמעות שהמים הלכו ושבו לים, הלכו ושבו לים, ללא הפסקה.
  • אלו שמאמינים שאלוהים עשה מבול של מים על כל כדור הארץ ולא רק בקלדרה אחת, ועל כדור הארץ היתה כמות אדירה של מים שאינה קיימת היום, משתמשים בפסוק הזה כדי להגיד שאלוהים שהביא מטאור ענקי של מים, עכשו הוא מסלק אותם מכדור הארץ, ומשיב את המים לחלל מאיפה שהם באו.

וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹםעריכה

לפני כן נאמר: "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם" (ביאור:בראשית ז כד), ונראה שהמילה "וַיַּחְסְרוּ" היא ההפך מהמילה "וַיִּגְבְּרוּ". אולם המילה יגברו לא אומרת שהמים המשיכו לעלות, הן המים הגיעו לראש ההרים שסביב לקלדרה והעודף נשפך החוצה. כך שפני המים נשארו גבוהים בגובה קבוע של ראשי ההרים, וכך הם ניצחו וגברו על הארץ. לאחר הגשם הגדול במשך ארבעים יום, המשיך גשם קל יותר והמים חדלו לנצח את האדמה, וכל יום החסירו כמות של מים שחילחלה דרך הרי הקלדרה החוצה וזרמו לים, וכך פני המים בקלדרה יורדו.

מהמשפט לא ברור האם במשך 150 יום המים ירדו וחסרו, ואז, בסוף "מִקְצֵה" 150 יום, התיבה ירדה במרכז הקלדרה השטוחה "עַל הָרֵי אֲרָרָט" (ביאור:בראשית ח ד), או שהמים נשארו גבוהים עד פסגות ההרים שסביב לקדלרה במשך 150 יום, ורק בקצה הזמן הזה, הירידה הקטנה בפני המים גרמה לתיבה לנוח על הר אררט, שהיה אחד מההרים שסביב לקלדרה.

כיוון שהתיבה לא התגלגלה מצוקי ההר, ולא קרסה ונשברה כאשר היא נחתה על הסלעים בראש ההר, סביר שהתיבה נחה על משטח אופקי בתחתית הקלדרה, שהיתה בראש הר הגעש באפריקה, שהעורך קרא לו 'אררט'.