מ"ג בראשית ח ו
<< · מ"ג בראשית · ח · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נֹחַ יָת כַּוַּת תֵּיבְתָא דַּעֲבַד׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נֹחַ יַת כַּוַּת תֵּיבוֹתָא דִּי עֲבָד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה מִסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נחַ יַת כַּוַות תֵּיבוּתָא דְעָבַד: |
רש"י
"את חלון התיבה אשר עשה" - לצהר (ב"ר) ולא זה פתח התיבה העשוי לביאה ויציאה
מפרשי רש"י
[יג] אשר עשה לצוהר. פירוש מה שהוצרך לכתוב "אשר עשה", ולא סגי לומר "ויפתח נח חלון התיבה", שאם כן הייתי אומר שהוא הפתח, ולפיכך כתב "ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה", ואילו היה הפתח לא היה לומר "אשר עשה", דאי אפשר לכנוס בלא פתח, אבל אפשר בלא צוהר על ידי אבן טובה (ראה רש"י לעיל ו, טז). ויש להקשות למאן דאמר "צוהר תעשה לתיבה" (לעיל ו, טז) 'אבן טובה המאירה להם' (רש"י שם), למה צריך, הרי היה לו (חלון) [אבן טובה], ולעיל פירשנו דהיה צריך לחלון לשלוח עורב כשירצה. ולפי זה מה שפירש רש"י כאן "אשר עשה" - 'לצוהר' היינו למאן דאמר "צוהר" הוא חלון, אבל למאן דאמר "צוהר" - אבן טובה, צריך לפרש "אשר עשה" - לשלוח העורב ממנו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה – לַצֹּהַר, וְלֹא זֶה פֶּתַח הַתֵּיבָה הֶעָשׂוּי לְבִיאָה וִיצִיאָה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויפתח נח את חלון. הדא מסייעתא לההוא דאמר ר' אבא בר כהנא, חלון [1].
<< · מ"ג בראשית · ח · ו · >>