ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק ראשון

פרק ראשון - חמשה לא יתרומו

כולל שיעורי שמע

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף א

^[דף א עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה א

מתני' חמשה ^א_אלא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה ^א_בחרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר קטן שלא הביא שתי שערות °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר תרומתו תרומה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר ^א_גאם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה
גמ’: תנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה רבי שמואל בר נחמן° שמע לכולהון מן הכא דכתיב (שמות תרומה כה ב ג) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם דבר אל בני ישראל פרט לגוי מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש ולשוטה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פרט לתורם את שאינו שלו תנן החרש והשוטה והקטן ולמה לא יוכיח מעשה שלהן על מחשבתן ותהיה תרומתן תרומה כדתנינן תמן ^א_דהעלו חרש שוטה וקטן פירות לגג אף על פי שחישב שירד הטל עליהן אינן בכי יותן מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה ואפשר שמה שהעלו לגג, היה כדי שלא התעפשו. ואיזהו מעשה שלהן שאם היו עושים אותו בדבר זה היינו אומרים שמוכיח על מחשבתן והפירות יוכשרו רבי חונא° אמר בתפוש בהן בטל שאוחז בפירות והופכן שירטבו מהטל מכל צד וכן תנינן תמן בהמה ^א_ה שהורידה חרש שוטה וקטן לנהר אף על פישחשב שיודחו רגליה אינן בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה ואיזהו מעשה שלהן בדבר זה שמוכיח על מחשבתן אמררבי חונא° במשפשף בהן במים ולמה לא אמר אף הכא דיוכיח מעשה שלהן על מחשבתן שמואל° בר אבא בר אבא ורבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא ורבי זעירא° אמר בשם רבנן משום דכתיב (במדבר קרח יח כז) ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו ואת שאין כתוב בו מחשבה מעשה שלו מוכיח על מחשבתו וכאן הואיל וכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו אמר רבי יוסי° בר זבידא קשייתה קומי שמואל° בר אבא בר אבא על הכלל שאמרו שמואל° בר אבא בר אבא ורבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא הרי גיטין הרי אין כתיב בהן מחשבה ואף על פי כן לפי רבי יוחנן° בר נפחא אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו דתנינן תמן ^א_והכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן ואמר רב הונא° ^א_זוהוא שיהא פיקח עומד על גביו ובעי רבי יוחנן° בר נפחא והיינו וכתב לה לשמה דמה מועיל שאחר עומד על גביו הרי צריך שהסופר יכתוב לשם האשה וחרש שוטה וקטן אין להם מחשבה חזר רבי יוסי° בר זבידא ואמר תמן בגיטין זה כותב וזה מגרש ודאי אין מעשה של חרש שוטה וקטן מוכיח שנעשה על דעת כוונת לשמה של אדם אחר כוונה על דעת הבעל. ברם הכא הוא חושב והוא תורם ומעשיו מוכיחים על כוונתו ואילמלא כתבה תורה ונחשב לכם תרומתכם היה מועיל



^[דף א עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

אמר רבי יעקב בר אחא° מכאן נלמד הא אילו כתב הוא החרש שוטה וקטן וגירש הוא החרש שוטה וקטן את אשתו, הוה גט כיוון שגבי גיטין לא כתוב בתורה מחשבה ברם הכא בתרומה אף שהוא חושב והוא תורם לא מהני שהרי גבי תרומה כתוב בתורה מחשבה והתני חרש שתרם או גרש אין תרומתו תרומה ואין גרושיו גרושין אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים כשהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו היינו עומדים על גבו ומלמדים אותו שיכתוב לשם האשה. רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא חלוקין רבנן על השונה הזה על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , וסוברים שפיקח ונתחרש אינו כותב גט אף לעצמו. ואיך אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא שאילו כתב הוא וגירש הוא כשר מהו כדון תנאי היא דתניא ^א_חחרש שוטה וקטן שקידשו מי חטאת אין קדושיהן קדושין והמים פסולים להזיה. °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בינן לבין עצמן אין קידושיהן קידושין בינן לבין אחרים שאחר עומד על גבם קידושיהן קידושין וכשרים להזות בהם. רבי יוחנן° בר נפחא שאמר אצלנו שבכל התורה מלבד תרומה מועיל כשאחר עומד על גביו כ°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דקידושין ורבי יוחנן° בר נפחא בגיטין שאמר שלא מועיל אחר עומד על גביו כרבנן דקידושין תני חרש שתרם או גרש אין תרומתו תרומה ואין גרושיו גרושין אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים כשהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו היינו עומדים על גבו ומלמדים אותו שיכתוב לשם האשה. ^א_טשומע ואינו מדבר הרי הוא כפיקח רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא חלוקים רבנן על השונה הזה על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , וסוברים שפיקח ונתחרש אינו כותב גט אף לעצמו אמרין מה חידשו רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי שאמר שחלוקים חכמים על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל והא מתניתין פליגא דתנן ^א_ינתחרש הוא או נשטה אינו מוציא עולמית ואם כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שכתיבה מועילה יכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו קיימונה בשאינו יודע לכתוב מותיב רבי אבא בר ממל° והא מתניתין פליגא דתנן ^א_יאוהרי שכתב בכתב ידו מכתב שאומר לסופר כתוב ולעדים חתומו אף על פי שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתן לה אינו גט משמע שחרש אינו יכול לכתוב גט או לצוות בכתב לסופר ולעדים לכתוב ולחתום על הגט אמר רבי יוסה° אסי אמור סופה ותמצא דלית היא פליגא דתנן אינו גט ^א_יבעד שישמעו את קולו שאומר לסופר כתוב ולעדים חתומו והרי להלכה לא סוף דבר עד שישמעו את קולו אלא אפילו הרכין בראשו אלא את אמר לית כאן דווקא דיבור שהרי גם הרכנת הראש מועילה אף הכא לית כאן דיבור ואף כתב מועיל ומה שנאמר אינו גט מדובר שציווה על אחרים לצוות לסופר ולעדים וזה בין שאמר ובין שכתב לא מועיל דמילי לא נמסרו לשליח אמר רבי מנא° בן יונה אית כאן שלא תאמר ממה שהסיפא לא דייקא בלשונה וכתבה עד שיאמר, אף שברור שדי בהרכנת הראש. גם הרישא לא דייקא ואף כתיבה מועילה. זה אינו. שבאמת הסיפא דייקא בלשונה וכשאמרה המשנה עד שישמעו את קולו שאומר לסופר כוונת המשנה בין בדיבור ובין בהרכנת הראש ^א_יג דהיא השמעת קול היא הרכנת ראש ואם כך אפשר לדייק מהראשה שכתיבה אינה מועילה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל', סמ"ג עשין קלד:

2 א_ב מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ב:

3 א_ג מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ג:

4 א_ד מיי' פי"ד מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ב:

5 א_ה מיי' פי"ג מהל' טומאת אוכלין הלכה ד':

6 א_ו מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו, מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נ:

7 א_ז מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו, מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נ:

 [ע"ב] 
 

8 א_ח מיי' פ"ו מהל' פרה אדומה הלכה ב':

9 א_ט מיי' פ"ב מהל' אישות הלכה כ"ו, מיי' פכ"ט מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף י"ח, סמ"ג עשין פב:

10 א_י מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ו', סמ"ג עשין נ:

11 א_יא מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה', סמ"ג עשין נ:

12 א_יב מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה':

13 א_יג מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ב

^[דף ב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
רבי זעירא°בעי קומי רבי מנא° בן יונה לשיטתך שהשמעת קול הרי היא כהרכנת הראש כמה דתימא עד שירכין בראשו ג' פעמים ודכוותה עד שישמעו את קולו ג' פעמים אמר לו לשמיעת הקול פעם אחת ^א_ידלהרכנת הראש שלשה פעמים אמר רבי יודן° המשנה בגיטין לא בהכרח חולקת על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל תמן מה שאמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל בחרש שכותב גט או מפריש תרומה זה מועיל באומר בכתב כך וכך עשיתי שמעשיו מוכיחים שכשעשה היה בו דעת. והראיה, שכותב שהוא מודע למה שעשה בעבר. הכא בגיטין דתנן, הרי שכתב בכתב ידו ואמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום, שאינו גט, באומר לאחרים כך וכך עשו בעתיד וחוששים שלא כותב בדעת. רבי בנימין בר לוי° בעי אם יש בו דעת לשעבר ולכן הכשרנו באומר בכתב כך וכך עשיתי, יש בו דעת להבא וצריך להכשיר באומר לאחרים כך וכך עשו אם אין בו דעת לשעבר אין בו דעת להבא רבי אבדימי° אמר בחרש אנן קיימין ^א_טוואין שליחות לחרש אמררבי יוסי ברבי בון° בבריא שנתחרש וכתב מיד אנן קיימין שחוששים שמא כשנתחרש גם נשתטה. ולמה אם כתב ואמר לסופר ולעדים לכתוב ולחתום הגט אינו גט ולא נאמר שמעשיו מוכיחים שאני אומר מתעסק היה בשטרותיו ותני כן שמדובר ונתחרש מתוך בוריו דתנן במה דברים אמורים שצריך להרכין ראשו שלוש פעמים על כל שאלה? בזמן שפירש מתוך בוריו אבל אם נשתתק מחמת חוליו דיו פעם אחת תנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו מאן תנא חרש אפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה דלא כ°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי דתני אמר °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי מעשה בבניו של °רבי יוחנן בן גודגדא רבי יוחנן בן גודגדא שהיו כולן חרשין והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גביהן אמרו לו מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה ונעשות על גבי חרש שוטה וקטן אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה וטהרות אינן נפסלות בהיסח הדעת הרי אין הסח דעת גדול ממי שאין בו דעת. אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי אילא° אילעא בטהרות אין כתיב בהן מחשבה שמירה כתיב בהן וחרש שוטה וקטן יש להם דעת לשמור אלו הן סימני שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו אמררב הונא° והוא שיהא כולהן בו דאי לא כן אני אומר היוצא בלילה קיניטרוקוס טרוד במחשבות. הלן בבית הקברות מקטיר לשדים המקרע את כסותו סוליקוס מפוזר. והמאבד מה שנותנים לו קודייקוס רבי יוחנן° בר נפחא אמר ^א_טזאפילו באחת מהן אמר רבי אבון° מסתברא מה דאמר רבי יוחנן° בר נפחא אפילו אחת מהן ובלבד הכוונה במאבד מה שנותנין לו דאפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותנים לו קונדיקוס קורדייקוס אין בו אחת מכל אלו מהו קורדייקוס דתנן, מי שאחזו קורדיקוס ואמר תנו גט לאשתי לא אמר כלום. אמר רבי יוסי° בר זבידא המום שאין דעתו מיושבת. אתא עובדא קומי רבי יוסי° בר זבידא בחד טרסיי אורג דהוון יהבון ליה סימוק חוט אדום גו אכום בתוך שחור, והוא לעי טווה ולא שם לב. אכום גו סימוק והוא לעי אמר דא הוא קורדייקוס ועל מקרה כזה אמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלים בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו ובשעה שהוא חלים ^א_יזהרי הוא כפיקח לכל דבריו אתא עובדא קומי דשמואל° בר אבא בר אבא אמר



^[דף ב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

כד הוא חלים יתן גט שמואל° בר אבא בר אבא כריש לקיש° דריש לקיש° אמר לכשישתפה דתנן אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום מאי אין דבריו האחרונים כלום רבי יוחנן° בר נפחא סבר אין דבריו האחרונים כלום וכותבים ונותנים גט לאלתר שהרי הוא כישן ורבי שמעון בן לקיש° סובר אין כותבים אלא כשיחלים רובא דשמואל° בר אבא בר אבא מן דאמר רבי שמעון בן לקיש° דהוא אמר כד דהו חלים יתן גט אף אם ציוה לכתוב גט אחר שאחזו קורדיקוס בזמן שהוא חלים. ואילו רבי שמעון בן לקיש° דיבר במציאות שהציווי לכתוב היה בבריאות גמורה. ורק הנתינה, הייתה לאחר שאחזו קורדיאקוס בשעה שהוא חלים. מנין שחלים פרושו מבריא מחוליו דכתיב ותחלימני ותחייני מאן תנא קטן אפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה דלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי דתני קטן שהניחו אביו במוקשה והיה תורם ואביו מוכר על ידיו תרומתו תרומה דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אמרו לו חכמים לא מפני שהוא שתורם אלא מפני אביו הוא שאימן הסכים על ידו בא אביו ואימן על ידו למפרע נעשית תרומה או מכאן ולהבא אמר רבי שימי° נשמעינא מן הדא דתנן ^א_יחהרי שבא בעל הבית ומצאו עומד בתוך שלו ומפריש תרומה אמר לו לקוט לך מן היפים האילו אם היו יפים אינו חושש משום גזל ואם לאו חושש משום גזל ואם היה לוקט ונותן לו בין כך ובין כך אינו חושש משום גזל אית לך מימר למפרע נעשית תרומה הרי הבעלים לא ידעו ותרם שלא ברשות אלא מכאן ולהבא ואוף הכא מכאן ולהבא נעשית תרומה כתיב (במדבר קרח יח כח) כן תרימו גם אתם תרומת ה' מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן אתם פרט לשותפין אתם פרט לאפוטרופין אתם ^א_יטפרט לתורם את שאינו שלו אתם ולא שותפין והתנן שותפין שתרמו זה אחר זה תרומת הראשון תרומה אלא כאן לתרומה גדולה דשותפים לא מקפידים אחד על השני כאן לתרומת מעשר שגזרת הכתוב שלא יפריש שותף על חבירו כלום למדו שליחות לתרומה גדולה אלא מתרומת מעשר דכתיב בתרומת מעשר (במדבר קרח יח כח) כן תרימו גם אתם ודרשינן לרבות שלוחכם ואם בתרומת מעשר אין שותף תורם על חבירו גם בתרומה גדולה כך אלא ^א_ככאן להלכה כאן למעשה שאף שמצד הדין מותר להפריש גם תרומה גדולה וגם תרומת מעשר. חכמים אסרו, מפני ששותפים מקפידים זה על זה. תנן אתם ולא אפוטרופין והתנינן ^א_כאיתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופין חייבין לעשר פירותיהן חברייא אמרין כאן באפוטרופוס לעולם כאן באפוטרופוס לשעה רבי יוסי° בר זבידא בעי אם באפוטרופוס לעולם בהדא תנינן מוכר מטלטלין וזנן אבל לא קרקעות והרי אפוטרופוס עולם יכול למכור גם בקרקעות אלא כאן ביתום גדול כאן ביתום קטן

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

14 א_יד מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ה':

15 א_טו מיי' פ"ב מהל' שלוחין ושותפין הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ח סעיף ב':

16 א_טז מיי' פ"ט מהל' עדות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' א' סעיף ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ה סעיף ח':

17 א_יז מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תע"ה סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ג':

 [ע"ב] 
 

18 א_יח מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף א':

19 א_יט מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל':

20 א_כ מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ח':

21 א_כא מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה י', מיי' פי"א מהל' נחלות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"צ סעיף י"ד, סמ"ג עשין צו:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ג

^[דף ג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
תנן אתם פרט לתורם את שאינו שלו מה את עביד ליה על מה התורה הקפידה? כתורם את שאינו שלו ואדם לא יכול לתרום דבר שאינו שלו, שלא התירה תורה לתרום אלא לבעלים או כתורם את של חבירו כיוון שזה שיך לאדם אחר והרי זה כמו גזל? מה בניהון הבקיר כריו אחר שמירחו וכבר נתחייב בתרומות ומעשרות ובזמן שהיה מופקר הפריש עליו תרומות ומעשרות וחזר וזכה בו אין תעבדיניה כתורם את שאינו שלו אין תרומתו תרומה שאף הפקר אינו שלו ואין תעבדיניה כתורם את של חבירו תרומתו תרומה נשמעינא מן הדא דתנן ^א_כבגנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן אחת חומש אחד משום תרומה, ועוד חומש על שנהנה מן ההקדש. אבל אינו משלם כפל שאין בהקדש תשלומי כפל תרומת הקדש זו מנו התורם לא הגיזבר הרי הוא תורם את שאינו שלו ואת אמרת תרומתו תרומה הוי לית טעמא דא אלא משום שתורם את של חבירו אבל הגזבר אצל הקדש אינו כתורם את של חברו ותרומתו תרומה כי אם משום שתורם את שאינו שלו גם הגזבר תרם את שאינו שלו ומדוע תרומתו תרומה או נאמר מאן הוא התורם שמדברת עליו המשנה כהן שהקדיש תרומה ולית את שמע מינה כלום והתני עליה רבי הושעיא° אחד המקדיש טבלו ואחד המקדיש תרומתו משמע שאף במקדיש טבל והפריש הגיזבר הדין כן אמררבי אידי° אף על פי כן אין להוכיח מכאן שכן גיזבר כמאן דאינון בעלים ודלא כרבי יוסי° בר זבידא דרבי יוסי° בר זבידא אמר הוא הגיזבר הוא אחר כתיב כן תרימו גם אתם אמר רבי זירא° רבי אחא° רבי יסא° אסי ורבי יוחנן° בר נפחא אמרו בשם רבי ינאי° הכהן יכול היה לכתוב אתם וכתב גם אתם לרבות שלוחכם ^א_כגמה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית אתם עושין שליח ואין הגוי עושה שליח רבי יוסי° בר זבידא סבר מימר אין הגוי עושה שליח בגוי אחר חבירו הא בישראל עושה אמר לו רבי זעירא° מיניה ומיניה אתם עושין שליח ולא בישראל שהרי אין שליחות לגוי ודכוותה אין הגוי עושה שליח אפילו בישראל התיב רבי הושעיא° והא מתניתין מסייעא לרבי יוסי° בר זבידא שגוי עושה שליח מישראל דתנן המקבל שדה מן העובד כוכבים ומזלות מעשר ונותן לו אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל למה חייב לעשר עבור העובד כוכבים ומזלות? ומה אם ירצה הגוי הזה שלא לתרום פירותיו אינו תורם ואינו חייב אז למה הישראל שקיבל ממנו שדה צריך לעשר את חלקו של הגוי משמע מכאן שאם רצה העובד כוכבים ומזלות תורם הישראל עבורו



^[דף ג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

רבי אבא° אמר במאמין מסכים על ידו שנחשב כאילו הפריש הגוי בעצמו ולא מדין שליחות אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי ינאי° הכהן ישראל שאמר ללוי כור מעשר יש לך בידי והלך אותו בן לוי ועשאן תרומת מעשר על מקום אחר והלך ישראל ונתנן לבן לוי אחר אין לו לראשון עליו אלא תרעומת הדא דתימא בשנתנו לזה עד שלא עשהו זה תרומת מעשר אבל אם עשהו זה תרומת מעשר עד שלא נתנו לזה לא דאינו יכול להפקיע שם תרומת מעשר כהדא מתניתין הממנה שליח לתרום עבורו וביטלו אם עד שלא תרם ^א_כדביטל אין תרומתו תרומה ואם משתרם ביטל תרומתו תרומה וכולה מיניה הרי המעשר לא הגיעה לידיו של הלוי הראשון שהרי הבעלים רק אמר לו ולא זכה בהן הלוי, ואיך הוא יכל להפריש עליו מכיון שאמר לו כור מעשר יש לך בידי נעשה שלוחו ונמצא כתורם ברשות ישראל ואם תומר הרי הפרשת תרומת מעשר לא נעשית על ידי הישראל אלא על ידי הלוי ואיך יכול הישראל למנות את הלוי שליח להפרשת תרומת מעשר פתר לה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אמר בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי ינאי° הכהן ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי והילך את דמו אם לבסוף נתן ללוי את הכור אינו חושש לתרומת מעשר שבו שכיוון שהיה מוכן לתת ללוי מחיר של כל הכור ודאי הקדים והפריש תרומות ומעשרות שאם לא כן היה מפחית מהמחיר את דמי תרומות ומעשרות רבי יוחנן° בר נפחא סבר כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא שבעל הבית יכול להפריש תרומת מעשר, כהדא אליפוסה יהב לרבי שמעון בר אבא° מעשר ואמר לו מתוקן הוא אתא שאל לרבי יוחנן° בר נפחא אמר לו אליפוסה אחינו נאמן הוא רבי איסי° אסי בעי קומי דרבי יוחנן° בר נפחא כמאן כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אמר בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי אמר ליה אין בבליא קמת עליה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

22 א_כב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:

23 א_כג מיי' פ"ב מהל' שלוחין ושותפין הלכה א', מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ח סעיף א', סמ"ג עשין פב:

 [ע"ב] 
 

24 א_כד מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ו:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ד

^[דף ד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
תנן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה למי נצרכה ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היידן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ההוא דתנינן תמן ^א_כההקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר לא יצא תמן תנינן הכל כשרים לקרא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן אמר רב מתנה° מתניתין ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא אמר רבי יוסי° בר זבידא הוינן סברין מימר חשבנו לאמר מה פליגין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ורבנן בקריאת שמע דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות לא מן מה דתנינן הכל כשרים לקרא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ואמר רב מתנה° ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא שמע מינא ^א_כוהיא קריאת שמע היא שאר כל המצות מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא דכתיב (שמות בשלח טו כו) והאזנת למצותיו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר אמר רב חסדא° אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ולאמר שמודים רבנן שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו אי נמי להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע ואף שפשיטא שאינו מוציא שהרי אינו מדבר לית כאן חרש שלא היה צריך להיכתב ורק השגרת לשון כיוון שהוזכרו שוטה וקטן הוזכר אף חרש אמר רבי יוסי° בר זבידא מסתברא דיודה רב חסדא° דהא דתנן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא ואכן אמררבי חנינא° בר חמא בשם רב חסדא° ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא ובדיעבד תרומתו תרומה שברכות אינן מעכבות אמררבי יוסי בי רבי בון° על כרחיך איתמר דהיא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא דלרבנן אפילו לכתחילה יצא דתנינן חמשייתא קדמייתא דתנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש שאינו שומע ואינו מדבר והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו ועובד כוכבים שתרם את של ישראל ולא תניתא לא נשנה עמהן חרש המדבר ואנו שומע וכי תימא משום שכל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה ולכן חרש המדבר ואינו שומע לא נימנה עימהן לפי שבדיעבד תרומתו תרומה והא תנינן חמשה אחרנייתא דתנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי ולא תניתה ולא נשנה אף עמהן מכאן שלרבנן אפילו לכתחילה תורם הוי סופך מימר דהא דתנן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא ומודה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא שבדיעבד יצא תמן תנינן ^א_כזהכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן מאי טעמא חברייא אמרי בשם רבי אלעזר° בן פדת שנאמר (דברים וילך לא יב) למען ישמעון ולמען ילמדון פרט לחרש שאינו שומע עד כדון מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר מנין אמר רבי הילא° אילעא בשם רבי אלעזר° בן פדת דכתיב למען ילמדון ולמען ילמדון והשומע ואינו מדבר אינו יכול ללמד אמר רבי יונה° הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין דתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר ווהתנינן חרש פטור מן הראיה וסברינן מימר מדבר ואינו שומע חרש שומע ואינו מדבר אינו חרש ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייע לרבי יונה°. דרבי יונה° דאמר, הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין. והתנינן ^א_כחחרש שחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה מאי טעמא אמר רבי יוחנן° בר נפחא שאין יכולין לומר את המשפטים שצריך לאמר שבהם נאמר בתורה ואמר ואמרה משמע אפילו שומע ואינו מדבר ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר הדא מסייע לרבי יונה° דרבי יונה° אמר הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין



^[דף ד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

תנן קטן שלא הביא שתי שערות °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר תרומתו תרומה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות לא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שקטן תורם ולא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא שמשהגיעה לעונת נדרים יכול לתרום מאי טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר רבי אבא בר כהנא° בשם רבנן מדכתיב (במדבר קרח יח לב) ולא תשאו עליו חטא את שהוא בנשיאת עון תורם ואת שאינו בנשיאת עון אינו תורם התיבון הרי גוי אינו בנשיאת עון ותורם רב יודה° אמר בשם רבי הילא° אילעא מדכתיב (במדבר קרח יח כז) ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה תורם ואת שאין כתוב בו מחשבה אינו תורם התיבון הרי גוי שאין לו מחשבה ותורם דתני רבי הושעיא° עובד כוכבים ומזלות אין להן מחשבה להכשר מים לטמאה? תמן להכשיר וכאן לתרומה תנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן וכ"ו קטן שלא הביא שתי שערות °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר תרומתו תרומה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה רבי אחא° ורבי חיננא אמרו בשם רב כהנא° תנא קמא שסובר שקטן אפילו כשהגיע לעונת נדרים אינו תורם סובר שדין מופלא הסמוך לאיש הוא מדרבנן ואינו תורם בשל תורה ואינו מקדיש שמי שאינו תורם אינו מקדיש ולמה לא אמר גם את ההפך ^א_כט שמי שתורם מקדיש בגין ד°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי ד°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר תורם ואינו מקדיש ורבי יוחנן° בר נפחא אמר אפילו לתנא קמא דאמר שאינו תורם מקדיש כי דין מופלא הסמוך לאיש הוא מדאוריתא רק שמיעט הכתוב שאין תרומתו תרומה מדכתיב מאת כל איש אשר ידבנו ליבו ומהו מקדיש עולה ושלמים שהם באים בנדר ובנדבה להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא פשיטא לך שהוא מביא שמאחר שהוא נטמא ודאי שיכול להביא מהו שיעשה בהן שליח לאחרים מאחר ^א_לשהוא מטמא בהן הוא נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים שאינו בר שליחות אינו נעשה בהן שליח התיב רבי יודן° הרי יש לו טבל דבר תורה אף על פי כן אינו פוטר טבלו דבר תורה ואף כאן אולי אף על פי שהוא מטמא בהן אינו נעשה שליח שאינו בר שליחות מהו שיביא ביכורים כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי דהוא אמר שביכורים ^א_לאהוקשו לקדשי הגבול לתרומה אינו מביא כפי שאינו תורם כרבנן דאמרי הוקשו לקדשי מקדש מביא כמו שיכול להקדיש מהו שיביא חגיגה מאחר שהיא חובה אינו מביא או ^א_לבמאחר שהוא משנהו שאם לא הביאו בחג מביאו לשם שלמים מביא מהו להביא פסח מאחר שהוא חובה לא יביא או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש° בשם רבי יודן נשיאה° ^א_לגמביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים מביא מהו שיביא מעשר בהמה אין יסבור כ°רבי מאיר רבי מאיר שלמד מדכתיב מכל מעשרותיכם שהוקשו כל המעשרות זה לזה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה מהו לעשות תמורה אין סבר כ°רבי מאיר רבי מאיר שהוקשו כל המעשרות זה לזה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה כשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה ניחא שאינו עושה תמורה במעשר בהמה בשאר קדשים מנין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אמר מעשר בהמה בכלל כל הקדשים שעושים תמורה הייתה ולמה יצאת מעשר בהמה שאינו עושה תמורה ללמד על כל הקדשים כשם שבמעשר בהמה אין קטן ממיר כך בשאר הקדשים אינו ממיר אלא כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה וכשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה וכשם שאינו ממיר במעשר בהמה כך אינו ממיר בכל הקדשים מהו שיהו חייבין גדולים על

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

25 א_כה מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ג', סמ"ג עשין יח:

26 א_כו מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג', סמ"ג עשין כז:

27 א_כז מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א', סמ"ג עשין רכז, סמ"ג עשין רכח,סמ"ג עשין רכט }}:

28 א_כח מיי' פ"ד מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, מיי' פ"ד מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:

 [ע"ב] 
 

29 א_כט מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"א מהל' נדרים הלכה ד':

30 א_ל מיי' פ"ט מהל' טומאת צרעת הלכה א', מיי' פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ד':

31 א_לא מיי' פ"ג מהל' ביכורים הלכה א':

32 א_לב מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ז':

33 א_לג מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ז':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ה

^[דף ה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
קדשיו מבחוץ רב כהנא° אמר אין חייבין על קדשיו מבחוץ דמופלא סמוך לאיש דרבנן ומה שהקדיש אינם קדשים מהתורה. רבי יוחנן° בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש° אמרי חייבין על קדשיו מבחוץ דמופלא סמוך לאיש דאוריתא והדא דכהנא פליגא על דרבי יוסי° בר זבידא דרבי יוסי° בר זבידא אמר מופלא סמוך לאיש פוטר טיבלו ואם מופלא סמוך לאיש דרבנן כדעת רב כהנא° הרי טבל דבר תורה ותימר אכן סבר ^א_לד כמאן דאמרמאיליהן קבלו עליהן את המעשרות בימי עזרא

ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ב

מתני’: אין תורמין זיתים שעומדים לשמן שלא נגמר מלאכתן על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן ו°בית הלל בית הלל אומרים ^א_להאין תרומתן תרומה
גמ’: תמן תנינן ^א_לואין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה והכא את אמר הכין שאם הפריש מדבר שלא נגמרה מלכתו על דבר שנגמרה מלאכתו אפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה אמר רבי אילא° אילעא בשם רבי יוחנן° בר נפחא בזתים וענבים החמירו מפני גזל השבט מהו מפני גזל השבט אמררבי חנניא° מפני הטורח שהכהנים יצטרכו לטרוח כדי לעשות שמן ויין אבל שאר מינים שאין בהם טורח התירו בדיעבד הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז וצריך לטרוח ולדוש ולמה לא גזרו גם על זה נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא הגע עצמך שהיתה שיבלים והפריש על הקמח שיש טרחה רבה עד כאן הקשו על רבי חנינא° בר חמא וכאן הוא לא תרץ. רבי מנא° בן יונה לא אמר כן אלא שהוא צריך לתרום לפי שמן ואינו תורם אלא לפי זיתים כגון שהוא חייב לוג שמן ונותן לוג זתים אבל באמת היה צריך לתת ארבע לוג זתים שמהם אפשר להפיק לוג שמן הגע עצמך שתרם זתים לפי השמן חיישינן שמא כדון עכשיו עביד כן זמן חורן לא עביד כן ולא עוד אלא דחבריה חמי ליה רואה אותו ואומר זה שנתן ארבע לוגים מתכוין לרבות ולתרום בעין יפה לכן הוסיף ואני איני תורם אלא אחד מחמשים כבינונית ולא ידע שמה שהוסיף זה כדי להשלים שיעור התרומה כפי שהיא עולה להשמן ואתי לידי תקלה תנן ואם תרמו °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן חזקיה° אמר לא אמרו °בית שמאי בית שמאי אלא זיתים על שמן וענבים על היין שמדאוריתא תרומתן תרומה הא שאר כל הדברים שאפילו מדאוריתא אין תרומתן תרומה כגון המפריש מן הפטור על החיב אף ל°בית שמאי בית שמאי אפילו תרומת עצמן לא תחול אמררבי יוחנן° בר נפחא לדעת °בית שמאי בית שמאי לא שנייא היא זיתים על השמן וענבים על היין היא שאר כל הדברים תרומת עצמן בהן



^[דף ה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

תנן ו°בית הלל בית הלל אומרים אין תרומתן תרומה חברייא אמרי בשם רבי יוחנן° בר נפחא ואפילו אם אחר ההפרשה יטחן אותם בעל הבית על אתר מיד אחרי ההפרשה כך שאינו מטריח את הכהן אף על פי כן אין תרומתן תרומה תנן ואם תרמו °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן רבי חנניא° ורבי אימי° אמי בן נתן אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא לדברי °בית שמאי בית שמאי נעשה כאומר ^א_לזהרי זו תרומה עליה ועל שלמטן שלדעת °בית שמאי בית שמאי כאשר הוא מפריש חלק אחד תרומה על השאר, חלק מאותו חלק שהפריש פוטר את אותו חלק מתרומת עצמו, ושאר אותו חלק שהפריש, פוטר את השאר. ולכן כאשר הפריש זיתים על השמן חלק מהזיתים פטר את הזיתים שהפריש ושאר הזיתים באו לפטור את השמן. וכיוון שלא פטרו את השמן, נמצא חלק מהזיתים תרומה וחלק טבל חולין. רבי חנניא° סבר מימר ^א_לח דווקא אם הפרישבמינו אבל אם הפריש על שאינו מינו כיוון שהתרומה לא יכולה לחול על מין אחר אף תרומת עצמן לא חלה אמר לו רבי זעירא° לא תקבל עליך כן שאפילו אם מפריש על שאינו מינו הדין כן הגמרא מבינה שמחלקים את דיבורו. וכשאומר הרי זו תרומה, חלק מה שהפריש נעשה תרומה על מה שהפריש. וכשאומר על זו, נעשה השאר תרומה על הכל. והרי כאשר אומר הרי זו נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל אמר רבי חנניא בריה דרבי הלל° נעשה כאומר יפטרו כאחת כיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן אמררבי חנינא° בר חמא נראין הדברים ^א_לטבתרומה גדולה שהיא ניטלת באומד ^א_מאבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין ואם חלק ממה שהפריש צריך לפטור את מה שהפריש יהיה חסר חלק שהרי הוא הפריש במדויק תמן תנינן ^א_מאאין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם מזיד לא עשה כלום תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ואם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי מה אמר°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא הכא בתורם מן הזתים על השמן. ומה אין תמן כשתורם מן הטמא על הטהור שכולו הפסד לכהנים את אמר מה שעשה עשוי הכא דאין כולו הפסד לכהנים לא כל שכן אשכח תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן ו°בית הלל בית הלל אומרים אין תרומתן תרומה מחלפה שיטתיה ד {{תנא-ירו"מ רבי יוסי|האם רבי יוסי חזר בו}} תמן הוא אמר מה שעשה עשוי והכא הוא אמר אין תרומתן תרומה תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה אבל זיתים על השמן וענבים על היין מצויין הן ואם אמר את כן אף הוא סבר מימר שמותר לתרום זיתים על שמן וענבים על היין

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

34 א_לד מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה כ"ו:

35 א_לה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב, סמ"ג עשין קלד:

36 א_לו מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ד, סמ"ג עשין קלד:

 [ע"ב] 
 

37 א_לז מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ט:

38 א_לח מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ט:

39 א_לט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ז:

40 א_מ מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"א:

41 א_מא מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ח':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ו

^[דף ו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ג

מתני' ^א_מבאין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר ^א_מגולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו ^א_מדולא מן החיוב על הפטור ולא מן הפטור על החיוב ^א_מהולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ^א_מוולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ^א_מזולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ ואם תרמו אין תרומתן תרומה
גמ’: אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי ינאי° הכהן זה אחד משלשה מקראות מחוורין בתורה (דברים ראה יד כט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו יצא הבקר שידך וידו שוין בו היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הפקר תנן ולא מן הפטור על החיוב ולא כבר תניית הן כולהון ומה באה המשנה להוסיף במה שאמרה ולא מן החיוב על הפטור כן היא מתניתא כך כוונת המשנה ולא מפירות שהביאו שליש על פירות שלא הביאו שליש תנן ואם תרם אין תרומתו תרומה על דעתיה דרבי יוחנן° בר נפחא שאמר בפרק הקדם שלדעת °בית שמאי בית שמאי תרומת עצמם בהם אפילו בתורם מן הפטור על החיוב, מה שכתוב במשנתנו אין תרומתם תרומה זה במחלוקת בין °בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי על דעתיה דחזקיה° שאמר בפרק הקדם שלא אמרו °בית שמאי בית שמאי תרומת עצמם בהם, אלא כשתרם מן הזיתים על השמן, ולא בתורם מן הפטור על החיוב, מה שכתוב במשנתנו אין תרומתם תרומה דברי הכל היא

ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ד

מתני’: ^א_מחחמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה ^א_מטאין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן לא יתרום בסאה חצייה שחצייה מידה
גמ’: תנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה ^א_ניש מהן מפני הברכה שאינם יכולים לברך, ^א_נאויש מהן שאין יכולין לתרום מן המובחר ובתרומה צריך לתרום מן המבחר שנאמר, את כל חלבו ממנו. האילם והערום ובעל קרי מפני הברכה הסומא והשוטה והשיכור שאין יכולין לתרום מן המובחר רבי אבא בר רב הונא° אמר שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תחנונים שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפילתו גידופין ^א_נבאיזו שתוי כל ששתה רביעית איזו שיכור ששתה יותר



^[דף ו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

תמן אמרי כל שאינו יכול לדבר לפני המלך רבי זעירא° בעי קומי רבי איסי° אסי שיכור מהו שיברך אמר לו כתיב (דברים עקב ח י) ואכלת ושבעת וברכת ^א_נגואפילו מדומדם לא צורכה דא אלא בזה יש עדיין מקום להסתפק מהו שיקרא קריאת שמע אמר רבי אבא בר אבין° חד חסיד שאל לאליהו זכור לטוב ערום מהו שיקרא שמע אמר לו כתיב (דברים כי תצא כג טו) ולא יראה בך ערות דבר ^א_נדערות דיבור שאף שבשאר מצוות שעשהן ערום יוצא. קריאת שמע שעיקר המצווה בדיבור, לא יצא. תני חזקיה° ^א_נהבין לקרות ^א_נובין לברך אסור כשהוא ערום תמן תנינן ^א_נזהמונה משובח והמודד משובח הימינו והשוקל משובח משלשתן והכא את אמר כן שאין התרומה ניטלת אלא מאומד אמררבי יהושע בן לוי° ^א_נחכאן בתרומה גדולה שמדאוריתא חיטה אחת פוטרת את הכרי, אין התרומה ניטלת אלא מאומד כדי שיתרום בעין יפה. כאן בתרומת מעשר שצריכה להנתן במידה מדויקת, נותן במידה. ותני כן אליעזר בן גימל אומר ^א_נטמנין שאין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במנין תלמוד לומר (במדבר קרח יח כז) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן במחשבה את תורם ואין את תורם במידה ובמשקל ובמניין מה תרומה גדולה במחשבה אף תרומת מעשר במחשבה וחכמים אומרים תרומת מעשר אינה ניתנת אלא במידה והא תנינן אבל תורם הוא תרומה גדולה את המדוד ואת השקול ואת המנוי אמר רבי אלעזר° בן פדת כיני מתניתין כך כוונת המשנה מודד אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במידה שוקל אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במשקל מונה הוא אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במניין

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

42 א_מב מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה ט', מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ב:

43 א_מג מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ג:

44 א_מד מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ח:

45 א_מה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ה:

46 א_מו מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ז:

47 א_מז מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ח:

48 א_מח מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ב:

49 א_מט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ד':

50 א_נ מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד':

51 א_נא מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד':

52 א_נב מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' צ"ט סעיף א':

 [ע"ב] 
 

53 א_נג טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף ד':

54 א_נד מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג', סמ"ג עשין יח:

55 א_נה מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג', סמ"ג עשין יח:

56 א_נו טור ושו"ע יו"ד סי' א' סעיף י':

57 א_נז מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ד:

58 א_נח מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ד:

59 א_נט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ד':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ז

^[דף ז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מתני'

ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ה

^א_סאין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבים עליה חומש אבל לא שנייה ^א_סאותורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשותן צימוקין ^א_סבמי שתרם שמן על זיתים לאכילה וזיתים על זיתים לאכילה ויין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אין צריך לתרום ^א_סגאין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה
גמ’: תנן אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרמו תרומתם תרומה ולמה הכא את אמר הכן שיחזור ויתרום אמר רבי אילא° אילעא בשם רבי יוחנן° בר נפחא מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטלין שלא יוציא מעט שמן בטהרה ויפריש על כל הזיתים, ושוב לא יצטרך לשמור עליהם בטהרה. לכן גזרו שיחזור ויתרום אחר שיסיים לכתוש ולדרוך, כדי שירגיל עצמו להיטהר במי חטאת. ודווקא בזיתים וענבים שיך לגזור כיוון שהמשקה שלהם מכשיר לטומאה. אבל בשאר פירות אין מקום לגזור. תנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן ו°בית הלל בית הלל אומרים אין תרומתן תרומה מאי טעמא אמר רבי אילא° אילעא בשם רבי יוחנן° בר נפחא בזתים על השמן וענבים על היין החמירו מפני גזל השבט שהצטרכו להוציא הוצאת לסחוט את השמן והיין. מי חמור יותר גזל השבט שכנגדו גזרו שאין תרומתן תרומה. או גדר מי חטאת עליו גזרו תרומה ויחזור ויתרום? נשמעינא מן הדא דתנן זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום הרי יש כאן את שני הגדרים, גזל השבט וגדר מי חטאת. ותני עלה תרומה ויחזור ויתרום הדא אמרה שגדר מי חטאת חמיר מגזל השבט תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן ו°בית הלל בית הלל אומרים אין תרומתן תרומה °רבי מאיר רבי מאיר אומר תרומתן תרומה מה אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא הכא בשמן על הזתים מה אין °רבי מאיר רבי מאיר דמיקל בגזל השבט מחמיר בגדר מי חטאת דל°רבי מאיר רבי מאיר תרומה ויחזור ויתרום. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא דמחמיר בגזל השבט לא כל שכן דהוא מחמיר בגדר מי חטאת שתהיה תרומה ויחזור ויתרום אשכח תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אין תורמין שמן על זיתים ולא יין על ענבים ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום פעם שניה דברי °רבי מאיר רבי מאיר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר °בית שמאי בית שמאי אומרים תורמין ו°בית הלל בית הלל אומרים אין תורמין הכל מודים שאם תרם שאין צריך לתרום פעם שנייה



^[דף ז עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

הוי דעון דעון מחלוקת דעות. °רבי מאיר רבי מאיר מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא מחמיר בגזל השבט ומיקל בגדר מי חטאת תמן תנינן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אמר ששה דברים מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל העוף עולה על השולחן עם הגבינה ואינו נאכל כדברי °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל אומרים ^א_סדלא עולה ולא נאכל תורמין זיתים על שמן וענבים על יין כדברי °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל אומרים ^א_סהאין תורמין אמר רבי מנא° בן יונה לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים שהרי הבריתא היא בדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ולשיטתו הכל מודים בזיתים על השמן שאין תורמים תנן אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום דווקא כשאין התרומה הראשונה קיימת אבל אם התרומה הראשונה קיימת חוזר וקורא לה שם ודיו תני שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה מעשרות ראשונה מה היא מן מה דתני אם הראשונה קיימת אחר שחזר ועשה מהזיתים שמן מהענבים יין חוזר וקורא לה שם ואין צריך לתרום שנייה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

60 א_ס מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ט:

61 א_סא מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב:

62 א_סב מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה כ':

63 א_סג מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ד:

 [ע"ב] 
 

64 א_סד מיי' פ"ט מהל' מאכלות אסורות הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמ א}}:

65 א_סה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב, סמ"ג עשין קלד:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ח

^[דף ח עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
הדא אמרה שאם כבר נתן לכהן את הראשונה והיא עדין קיימת צריך הכהן להפריש עליה מדרבנן שאם הייתה תרומה גמורה גם מדרבנן למה צריך לחזור ולקרא לה שם אלא ודאי שהכהן צריך לקרות שם למעשרותיו תנינן דבתרה שנינו בסוף המשנה אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה לשעבר הא לכתחילה לא ותנן במציעתא תורמין יין על ענבים לעשותן צימוקין משמע שאפילו לכתחילה תורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אין תימר שנייא ענבים לעשותן צימוקין שהיא כדבר שנגמרה מלאכתו הא תנינן ^א_סוהפרד והצמוקים והחרובין משיעמיד ערימה משמע שכל זמן שלא נעשו צימוקים והעמיד ערמה אין זו גמר מלאכתם אמר רבי יוסי בן יוסי° בשם רבי יצחק בן אלעזר° אף שלעניין חיוב מעשר גמר מלאכתם של הצימוקים הוא רק כשיעמיד מהם ערמה אף על פי כן יכול להפריש מן היין על ענבים לעשות מהם צימוקים דאין לך אסור להפריש מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד תנן מי שתרם שמן על זיתים לאכילה תרומתו תרומה לפי מה הוא תורם לפי שמנן שיתן בכמות של שמן שיכול להפיק מהזתים הללו או לפי אוכלן וצריך לתת שמן בנפח אחד חלקי חמישים מכמות הזתים? אמררבי יוחנן° בר נפחא אייתיתה מד חילפי° דתני חילפי° °רבי רבי יהודה הנשיא אומר לפי שמנן °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר לפי אוכלם אבל לא צריך להפריש על גרעיניהון לפי שאינם נאכלים הכל מודים בכלוכסין זתים שאינם לשמן שהן תורמין לפי אוכלן אבל לא על גרעינינן חנניה° בעי ואף לענין שבת כן דלרבי חיוב שיעור הוצאת זתים בשבת אם יש בהם כדי להפיק רביעית שמן ול °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה חייב אם הוציא כגרוגרת אשכח תני הוצאת שבת בכמה °רבי רבי יהודה הנשיא אומר ברביעית °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר כגרוגרות אמר רבי חנניה° בשם רבי הלל° מה דאנן תנינן מסייע להדא דתני רבי הושעיא° דתני רבי הושעיא° זיתים על זיתים והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום שהתורם מדבר שלא נגמר מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו תרומה ויחזור ויתרום משום גדר חטאת ואנן תנינן מי שתרם שמן על זיתים לאכילה זיתים על זיתים לאכילה יין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לחזור ולתרום מפני שנמלך משום שבשעה שתרם תרם מן הגמור על הגמור הא לא נמלך אלא שמראש התכוון לכתשן דהוי מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו תרומה ויחזור ויתרום אמר רבי אימי° אמי בן נתן בשם רבי שמעון בן לקיש° כתיב (במדבר קרח יח כז) ואמרתה אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור מגורן אחרי מרוח. הדא אמרה שאם נתן ללוי שיבלין מעשרותיו מעשרות והלוי ימרח ויתן לכהן שהרי אם אין הלוי זוכה במעשר אלא אחר שנגמרה מלאכתו מה שיך לצוות את הלוי לתת לכהן ממה שנגמרה מלאכתו אמר רבי חייא בר אדא° בשם רבי שמעון בן לקיש° ^א_סזמעשר ראשון שהקדימו בשיבלין אסור לאכל ממנו עראי שהמעשר קובעו ומה טעם שנאמר



^[דף ח עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

(במדבר קרח יח לב)את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין אם אכל קדם שימרח, מהו שילקו על טבלו דבר תורה אמר רבי אשיאן° בשם רבי יונה° מתניתא אמרה ^א_סח שאין לוקין על טבלו דבר תורה והפסוק היה רק לאסמכתא.דתנינן תמן תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים ולתרומה בשני דרכים ^א_סטניטלת מן הטהור על הטמא ^א_עושלא מן המוקף כביכורים ואוסרת מן הגורן אבל לא קדם לכן, ^א_עאויש לה שיעור כתרומה שצריך שיהיו שייריה ניכרים שלא כביכורים. אית לך מימר אוסרת מן הגורן לא לאחר מירוח הדא אמרה שאין לוקין על טבלו דבר תורה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

66 א_סו מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה י"ב:

67 א_סז מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה י"ט:

 [ע"ב] 
 

68 א_סח מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה י"ט:

69 א_סט מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ט:

70 א_ע מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה כ':

71 א_עא מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ד:

הדרן עלך פרק חמשה לא יתרומו