ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק ראשון
פרק ראשון - חמשה לא יתרומו עריכה
ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה א עריכה
-----------------------------------דף א עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף א עמוד א]
מתני': חמשה א_א לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה. א_ב חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדיברו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר. קטן שלא הביא שתי שערות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, תרומתו תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, א_ג אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה:
גמ’: תנן , חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה . רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° שמע לכולהון מן הכא דכתיב , (שמות תרומה כה ב ג) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם. דבר אל בני ישראל, פרט לגוי. מאת כל איש , פרט לקטן. אשר ידבנו לבו, פרט לחרש ולשוטה. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, פרט לתורם את שאינו שלו. תנן, החרש והשוטה והקטן. ולמה לא יוכיח מעשה שלהן על מחשבתן ותהיה תרומתן תרומה? כדתנינן תמן. א_ד העלו חרש שוטה וקטן פירות לגג. אף על פי שחישב שירד הטל עליהן, אינן בכי יותן, מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה. ואפשר שמה שהעלו לגג, היה כדי שלא התעפשו. ואיזהו מעשה שלהן שאם היו עושים אותו בדבר זה היינו אומרים שמוכיח על מחשבתן והפירות יוכשרו? רבי חונא רב הונא° אמר בתפוש בהן בטל שאוחז בפירות והופכן שירטבו מהטל מכל צד. וכן תנינן תמן. בהמה א_ה שהורידה חרש שוטה וקטן לנהר, אף על פי שחשב שיודחו רגליה, אינן בכי יותן. שיש להן מעשה, ואין להן מחשבה. ואיזהו מעשה שלהן בדבר זה שמוכיח על מחשבתן? אמר רבי חונא רב הונא° , במשפשף בהן במים. ולמה לא אמר אף הכא, דיוכיח מעשה שלהן על מחשבתן? שמואל שמואל (אמורא)° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רבנן. משום דכתיב , (במדבר קרח יח כז) ונחשב לכם תרומתכם. את שכתוב בו מחשבה, אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. ואת שאין כתוב בו מחשבה, מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. וכאן הואיל וכתוב בו מחשבה, אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, קשייתה קומי שמואל שמואל (אמורא)°. על הכלל שאמרו שמואל שמואל (אמורא)° ורבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הרי גיטין. הרי אין כתיב בהן מחשבה, ואף על פי כן לפי רבי יוחנן רבי יוחנן° אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. דתנינן תמן. א_ו הכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן. ואמר רב הונא רב הונא° , א_ז והוא שיהא פיקח עומד על גביו. ובעי רבי יוחנן רבי יוחנן°. והיינו וכתב לה לשמה? דמה מועיל שאחר עומד על גביו הרי צריך שהסופר יכתוב לשם האשה. וחרש שוטה וקטן אין להם מחשבה? חזר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ואמר. תמן בגיטין זה כותב וזה מגרש. ודאי אין מעשה של חרש שוטה וקטן מוכיח שנעשה על דעת כוונת לשמה של אדם אחר כוונה על דעת הבעל. ברם הכא, הוא חושב והוא תורם, ומעשיו מוכיחים על כוונתו. ואילמלא כתבה תורה ונחשב לכם תרומתכם, היה מועיל .
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף א עמוד ב]
אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° . מכאן נלמד הא אילו כתב הוא החרש שוטה וקטן וגירש הוא החרש שוטה וקטן את אשתו, הוה גט. כיוון שגבי גיטין לא כתוב בתורה מחשבה , ברם הכא בתרומה אף שהוא חושב והוא תורם, לא מהני. שהרי גבי תרומה כתוב בתורה מחשבה. והתני חרש שתרם או גרש אין תרומתו תרומה ואין גרושיו גרושין. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים? כשהיה חרש מתחילתו. אבל אם היה פיקח ונתחרש, כותב ואחרים מקיימין כתב ידו היינו עומדים על גבו ומלמדים אותו שיכתוב לשם האשה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° חלוקין רבנן על השונה הזה על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , וסוברים שפיקח ונתחרש אינו כותב גט אף לעצמו. ואיך אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שאילו כתב הוא וגירש הוא כשר? מהו כדון? תנאי היא, דתניא. א_ח חרש שוטה וקטן שקידשו מי חטאת, אין קדושיהן קדושין והמים פסולים להזיה. °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר. בינן לבין עצמן, אין קידושיהן קידושין. בינן לבין אחרים שאחר עומד על גבם, קידושיהן קידושין וכשרים להזות בהם. רבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר אצלנו שבכל התורה מלבד תרומה מועיל כשאחר עומד על גביו , כ°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דקידושין. ורבי יוחנן רבי יוחנן° בגיטין שאמר שלא מועיל אחר עומד על גביו , כרבנן דקידושין. תני חרש שתרם או גרש, אין תרומתו תרומה ואין גרושיו גרושין. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים? כשהיה חרש מתחילתו. אבל אם היה פיקח ונתחרש, כותב ואחרים מקיימין כתב ידו היינו עומדים על גבו ומלמדים אותו שיכתוב לשם האשה.
א_ט שומע ואינו מדבר הרי הוא כפיקח רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, חלוקים רבנן על השונה הזה על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , וסוברים שפיקח ונתחרש אינו כותב גט אף לעצמו אמרין מה חידשו רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא רבי חייא רבה° שאמר שחלוקים חכמים על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , והא מתניתין פליגא? דתנן, א_י נתחרש הוא, או נשטה, אינו מוציא עולמית. ואם כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שכתיבה מועילה, יכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו? קיימונה בשאינו יודע לכתוב. מותיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. והא מתניתין פליגא, דתנן, א_יא והרי שכתב בכתב ידו, מכתב שאומר לסופר כתוב, ולעדים חתומו, אף על פי שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתן לה, אינו גט. משמע שחרש אינו יכול לכתוב גט או לצוות בכתב לסופר ולעדים לכתוב ולחתום על הגט. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אמור סופה, ותמצא דלית היא פליגא. דתנן, אינו גט א_יב עד שישמעו את קולו שאומר לסופר כתוב, ולעדים חתומו. והרי להלכה לא סוף דבר עד שישמעו את קולו, אלא אפילו הרכין בראשו. אלא את אמר, לית כאן דווקא דיבור, שהרי גם הרכנת הראש מועילה . אף הכא, לית כאן דיבור ואף כתב מועיל. ומה שנאמר אינו גט, מדובר שציווה על אחרים לצוות לסופר ולעדים. וזה בין שאמר ובין שכתב לא מועיל. דמילי לא נמסרו לשליח. אמר רבי מנא רבי מנא° אית כאן שלא תאמר ממה שהסיפא לא דייקא בלשונה וכתבה עד שיאמר, אף שברור שדי בהרכנת הראש. גם הרישא לא דייקא ואף כתיבה מועילה. זה אינו. שבאמת הסיפא דייקא בלשונה וכשאמרה המשנה עד שישמעו את קולו שאומר לסופר כוונת המשנה בין בדיבור ובין בהרכנת הראש א_יג דהיא השמעת קול היא הרכנת ראש. ואם כך אפשר לדייק מהראשה שכתיבה אינה מועילה
[ע"א]
1 א_א מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל', סמ"ג עשין קלד:
2 א_ב מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ב:
3 א_ג מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ג:
4 א_ד מיי' פי"ד מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ב:
5 א_ה מיי' פי"ג מהל' טומאת אוכלין הלכה ד':
6 א_ו מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו, מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נ:
7 א_ז מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו, מיי' פ"ג מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נ:
[ע"ב]
8 א_ח מיי' פ"ו מהל' פרה אדומה הלכה ב':
9 א_ט מיי' פ"ב מהל' אישות הלכה כ"ו, מיי' פכ"ט מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף י"ח, סמ"ג עשין פב:
10 א_י מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ו', סמ"ג עשין נ:
11 א_יא מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה', סמ"ג עשין נ:
12 א_יב מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה':
13 א_יג מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ה':
-----------------------------------דף ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ב עמוד א]
רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°. לשיטתך שהשמעת קול הרי היא כהרכנת הראש . כמה דתימא עד שירכין בראשו ג' פעמים, ודכוותה עד שישמעו את קולו ג' פעמים? אמר לו לשמיעת הקול פעם אחת, א_יד להרכנת הראש שלשה פעמים. אמר רבי יודן רבי יודן° . המשנה בגיטין לא בהכרח חולקת על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל . תמן מה שאמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , בחרש שכותב גט, או מפריש תרומה זה מועיל , באומר בכתב כך וכך עשיתי שמעשיו מוכיחים שכשעשה היה בו דעת. והראיה, שכותב שהוא מודע למה שעשה בעבר. הכא בגיטין דתנן, הרי שכתב בכתב ידו ואמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום, שאינו גט, באומר לאחרים כך וכך עשו בעתיד וחוששים שלא כותב בדעת. רבי בנימין בר לוי רבי בנימין בר לוי° בעי. אם יש בו דעת לשעבר, ולכן הכשרנו באומר בכתב כך וכך עשיתי, יש בו דעת להבא וצריך להכשיר באומר לאחרים כך וכך עשו . אם אין בו דעת לשעבר, אין בו דעת להבא. רבי אבדימי רבי אבדימי° אמר, בחרש אנן קיימין. א_טו ואין שליחות לחרש. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בבריא שנתחרש וכתב מיד אנן קיימין שחוששים שמא כשנתחרש גם נשתטה. ולמה אם כתב ואמר לסופר ולעדים לכתוב ולחתום הגט אינו גט ולא נאמר שמעשיו מוכיחים? שאני אומר מתעסק היה בשטרותיו. ותני כן שמדובר ונתחרש מתוך בוריו דתנן, במה דברים אמורים שצריך להרכין ראשו שלוש פעמים על כל שאלה? בזמן שפירש מתוך בוריו. אבל אם נשתתק מחמת חוליו, דיו פעם אחת. תנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו . מאן תנא חרש אפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה? דלא כ°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי. דתני אמר °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי . מעשה בבניו של °רבי יוחנן בן גודגדא רבי יוחנן בן גודגדא שהיו כולן חרשין. והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גביהן. אמרו לו, מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה, ונעשות על גבי חרש שוטה וקטן. אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה. וטהרות אינן נפסלות בהיסח הדעת? הרי אין הסח דעת גדול ממי שאין בו דעת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. בטהרות אין כתיב בהן מחשבה, שמירה כתיב בהן, וחרש שוטה וקטן יש להם דעת לשמור . אלו הן סימני שוטה. היוצא בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו, והמאבד מה שנותנין לו. אמר רב הונא רב הונא° , והוא שיהא כולהן בו. דאי לא כן אני אומר. היוצא בלילה, קיניטרוקוס טרוד במחשבות. הלן בבית הקברות, מקטיר לשדים. המקרע את כסותו, סוליקוס מפוזר. והמאבד מה שנותנים לו, קודייקוס. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, א_טז אפילו באחת מהן. אמר רבי אבון רבי אבין° מסתברא מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אפילו אחת מהן, ובלבד הכוונה במאבד מה שנותנין לו. דאפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותנים לו. קונדיקוס קורדייקוס אין בו אחת מכל אלו. מהו קורדייקוס? דתנן, מי שאחזו קורדיקוס ואמר תנו גט לאשתי לא אמר כלום. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° המום שאין דעתו מיושבת. אתא עובדא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בחד טרסיי אורג דהוון יהבון ליה סימוק חוט אדום גו אכום בתוך שחור, והוא לעי טווה ולא שם לב. אכום גו סימוק והוא לעי. אמר דא הוא קורדייקוס ועל מקרה כזה אמרו חכמים . פעמים שוטה פעמים חלים, בשעה שהוא שוטה, הרי הוא כשוטה לכל דבריו. ובשעה שהוא חלים, א_יז הרי הוא כפיקח לכל דבריו. אתא עובדא קומי דשמואל שמואל (אמורא)° אמר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ב עמוד ב] כד הוא חלים יתן גט. שמואל שמואל (אמורא)° כריש לקיש ריש לקיש°, דריש לקיש ריש לקיש° אמר לכשישתפה. דתנן, אמר כתבו גט לאשתי. ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו, אין דבריו האחרונים כלום. מאי אין דבריו האחרונים כלום? רבי יוחנן רבי יוחנן° סבר אין דבריו האחרונים כלום, וכותבים ונותנים גט לאלתר. שהרי הוא כישן. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° סובר אין כותבים אלא כשיחלים. רובא דשמואל שמואל (אמורא)° מן דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , דהוא אמר, כד דהו חלים יתן גט, אף אם ציוה לכתוב גט אחר שאחזו קורדיקוס בזמן שהוא חלים. ואילו רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דיבר במציאות שהציווי לכתוב היה בבריאות גמורה. ורק הנתינה, הייתה לאחר שאחזו קורדיאקוס בשעה שהוא חלים. מנין שחלים פרושו מבריא מחוליו? דכתיב , ותחלימני ותחייני. מאן תנא קטן אפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה? דלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, דתני. קטן שהניחו אביו במוקשה והיה תורם ואביו מוכר על ידיו, תרומתו תרומה דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אמרו לו חכמים, לא מפני שהוא שתורם, אלא מפני אביו הוא שאימן הסכים על ידו. בא אביו ואימן על ידו. למפרע נעשית תרומה, או מכאן ולהבא? אמר רבי שימי רבי שימי°, נשמעינא מן הדא דתנן, א_יח הרי שבא בעל הבית ומצאו עומד בתוך שלו ומפריש תרומה. אמר לו לקוט לך מן היפים האילו. אם היו יפים, אינו חושש משום גזל. ואם לאו, חושש משום גזל. ואם היה לוקט ונותן לו, בין כך ובין כך אינו חושש משום גזל. אית לך מימר למפרע נעשית תרומה? הרי הבעלים לא ידעו, ותרם שלא ברשות. אלא מכאן ולהבא. ואוף הכא מכאן ולהבא נעשית תרומה. כתיב, (במדבר קרח יח כח)כן תרימו גם אתם תרומת ה' מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן. אתם, פרט לשותפין. אתם, פרט לאפוטרופין. אתם, א_יט פרט לתורם את שאינו שלו. אתם ולא שותפין. והתנן שותפין שתרמו זה אחר זה, תרומת הראשון תרומה? אלא כאן לתרומה גדולה, דשותפים לא מקפידים אחד על השני . כאן לתרומת מעשר שגזרת הכתוב שלא יפריש שותף על חבירו . כלום למדו שליחות לתרומה גדולה, אלא מתרומת מעשר. דכתיב בתרומת מעשר (במדבר קרח יח כח) כן תרימו גם אתם ודרשינן, לרבות שלוחכם, ואם בתרומת מעשר אין שותף תורם על חבירו, גם בתרומה גדולה כך . אלא א_כ כאן להלכה כאן למעשה. שאף שמצד הדין מותר להפריש גם תרומה גדולה וגם תרומת מעשר. חכמים אסרו, מפני ששותפים מקפידים זה על זה. תנן, אתם ולא אפוטרופין. והתנינן, א_כא יתומים שסמכו אצל בעל הבית. או שמינה להן אביהן אפוטרופין, חייבין לעשר פירותיהן? חברייא אמרין, כאן באפוטרופוס לעולם, כאן באפוטרופוס לשעה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. אם באפוטרופוס לעולם, בהדא תנינן מוכר מטלטלין וזנן, אבל לא קרקעות? והרי אפוטרופוס עולם יכול למכור גם בקרקעות . אלא כאן ביתום גדול, כאן ביתום קטן.
[ע"א]
14 א_יד מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ה':
15 א_טו מיי' פ"ב מהל' שלוחין ושותפין הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ח סעיף ב':
16 א_טז מיי' פ"ט מהל' עדות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' א' סעיף ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ה סעיף ח':
17 א_יז מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תע"ה סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ג':
[ע"ב]
18 א_יח מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף א':
19 א_יט מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל':
20 א_כ מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ח':
21 א_כא מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה י', מיי' פי"א מהל' נחלות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"צ סעיף י"ד, סמ"ג עשין צו:
-----------------------------------דף ג עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ג עמוד א] תנן, אתם פרט לתורם את שאינו שלו. מה את עביד ליה? על מה התורה הקפידה? כתורם את שאינו שלו ואדם לא יכול לתרום דבר שאינו שלו, שלא התירה תורה לתרום אלא לבעלים . או כתורם את של חבירו כיוון שזה שיך לאדם אחר והרי זה כמו גזל? מה בניהון? הבקיר כריו אחר שמירחו וכבר נתחייב בתרומות ומעשרות, ובזמן שהיה מופקר הפריש עליו תרומות ומעשרות . וחזר וזכה בו. אין תעבדיניה כתורם את שאינו שלו, אין תרומתו תרומה, שאף הפקר אינו שלו . ואין תעבדיניה כתורם את של חבירו, תרומתו תרומה. נשמעינא מן הדא דתנן, א_כב גנב תרומת הקדש ואכלה, משלם שני חומשין וקרן אחת. חומש אחד משום תרומה, ועוד חומש על שנהנה מן ההקדש. אבל אינו משלם כפל , שאין בהקדש תשלומי כפל. תרומת הקדש זו מנו התורם? לא הגיזבר? הרי הוא תורם את שאינו שלו, ואת אמרת תרומתו תרומה. הוי לית טעמא דא אלא משום שתורם את של חבירו. אבל הגזבר אצל הקדש אינו כתורם את של חברו ותרומתו תרומה. כי אם משום שתורם את שאינו שלו, גם הגזבר תרם את שאינו שלו, ומדוע תרומתו תרומה? או נאמר מאן הוא התורם שמדברת עליו המשנה , כהן שהקדיש תרומה. ולית את שמע מינה כלום . והתני עליה רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. אחד המקדיש טבלו, ואחד המקדיש תרומתו. משמע שאף במקדיש טבל והפריש הגיזבר הדין כן . אמר רבי אידי רבי אידי° , אף על פי כן אין להוכיח מכאן. שכן גיזבר כמאן דאינון בעלים. ודלא כרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, הוא הגיזבר הוא אחר. כתיב, כן תרימו גם אתם . אמר רבי זירא רבי זירא° , רבי אחא רב אחא° רבי יסא רבי אסי° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם רבי ינאי רבי ינאי°. יכול היה לכתוב אתם. וכתב גם אתם, לרבות שלוחכם. א_כג מה אתם בני ברית. אף שלוחכם בני ברית. אתם עושין שליח, ואין הגוי עושה שליח. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° סבר מימר, אין הגוי עושה שליח בגוי אחר חבירו. הא בישראל, עושה. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°. מיניה ומיניה. אתם עושין שליח. ולא בישראל? שהרי אין שליחות לגוי . ודכוותה אין הגוי עושה שליח, אפילו בישראל. התיב רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°, והא מתניתין מסייעא לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שגוי עושה שליח מישראל, דתנן, המקבל שדה מן העובד כוכבים ומזלות מעשר ונותן לו. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל , למה חייב לעשר עבור העובד כוכבים ומזלות? ומה אם ירצה הגוי הזה שלא לתרום פירותיו, אינו תורם. ואינו חייב אז למה הישראל שקיבל ממנו שדה צריך לעשר את חלקו של הגוי משמע מכאן שאם רצה העובד כוכבים ומזלות , תורם הישראל עבורו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ג עמוד ב] רבי אבא רבי אבא° אמר, במאמין מסכים על ידו, שנחשב כאילו הפריש הגוי בעצמו ולא מדין שליחות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ישראל שאמר ללוי, כור מעשר יש לך בידי. והלך אותו בן לוי, ועשאן תרומת מעשר על מקום אחר. והלך ישראל ונתנן לבן לוי אחר, אין לו לראשון עליו אלא תרעומת. הדא דתימא, בשנתנו לזה עד שלא עשהו זה תרומת מעשר. אבל אם עשהו זה תרומת מעשר, עד שלא נתנו לזה, לא. דאינו יכול להפקיע שם תרומת מעשר . כהדא מתניתין. הממנה שליח לתרום עבורו וביטלו, אם עד שלא תרם א_כד ביטל, אין תרומתו תרומה. ואם משתרם ביטל, תרומתו תרומה. וכולה מיניה? הרי המעשר לא הגיעה לידיו של הלוי הראשון שהרי הבעלים רק אמר לו ולא זכה בהן הלוי, ואיך הוא יכל להפריש עליו? מכיון שאמר לו כור מעשר יש לך בידי, נעשה שלוחו, ונמצא כתורם ברשות ישראל. ואם תומר הרי הפרשת תרומת מעשר לא נעשית על ידי הישראל אלא על ידי הלוי, ואיך יכול הישראל למנות את הלוי שליח להפרשת תרומת מעשר? פתר לה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר. בעל הבית שתרם את המעשרות, מה שעשה עשוי: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ישראל שאמר לבן לוי, כור מעשר יש לך בידי, והילך את דמו. אם לבסוף נתן ללוי את הכור , אינו חושש לתרומת מעשר שבו. שכיוון שהיה מוכן לתת ללוי מחיר של כל הכור, ודאי הקדים והפריש תרומות ומעשרות, שאם לא כן היה מפחית מהמחיר את דמי תרומות ומעשרות. רבי יוחנן רבי יוחנן° סבר כ °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שבעל הבית יכול להפריש תרומת מעשר, כהדא, אליפוסה יהב לרבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° מעשר, ואמר לו מתוקן הוא. אתא שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר לו, אליפוסה אחינו נאמן הוא. רבי איסי רבי איסי° בעי קומי דרבי יוחנן רבי יוחנן°. כמאן? כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר, בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי? אמר ליה, אין בבליא, קמת עליה.
[ע"א]
22 א_כב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:
23 א_כג מיי' פ"ב מהל' שלוחין ושותפין הלכה א', מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ח סעיף א', סמ"ג עשין פב:
[ע"ב]
24 א_כד מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ו:
-----------------------------------דף ד עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ד עמוד א] תנן, חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם, תרומתו תרומה . למי נצרכה? ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. היידן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? ההוא דתנינן תמן. א_כה הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לא יצא. תמן תנינן, הכל כשרים לקרא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן . אמר רב מתנה רב מתנא° , מתניתין ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הוינן סברין מימר חשבנו לאמר, מה פליגין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ורבנן? בקריאת שמע. דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות, לא. מן מה דתנינן הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. ואמר רב מתנה רב מתנא° ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. שמע מינא, א_כו היא קריאת שמע היא שאר כל המצות. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? דכתיב (שמות בשלח טו כו) והאזנת למצותיו. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא רב חסדא° . אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ולאמר שמודים רבנן שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר. לית כאן חרש. שלא היה צריך להיכתב, ורק השגרת לשון כיוון שהוזכרו שוטה וקטן הוזכר אף חרש. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . מסתברא דיודה רב חסדא רב חסדא° דהא דתנן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ואכן אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בשם רב חסדא רב חסדא°, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. על כרחיך איתמר דהיא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. דלרבנן אפילו לכתחילה יצא. דתנינן חמשייתא קדמייתא דתנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל, ולא תניתא לא נשנה עמהן חרש המדבר ואנו שומע. וכי תימא משום שכל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה. ולכן חרש המדבר ואינו שומע לא נימנה עימהן לפי שבדיעבד תרומתו תרומה . והא תנינן חמשה אחרנייתא, דתנן חמשה לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי . ולא תניתה ולא נשנה אף עמהן. מכאן שלרבנן אפילו לכתחילה תורם. הוי סופך מימר, דהא דתנן, חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ומודה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שבדיעבד יצא . תמן תנינן א_כז הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן. מאי טעמא? חברייא אמרי בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שנאמר, (דברים וילך לא יב). למען ישמעון ולמען ילמדון פרט לחרש שאינו שומע . עד כדון מדבר ואינו שומע. שומע ואינו מדבר מנין? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, דכתיב למען ילמדון. ולמען ילמדון, והשומע ואינו מדבר, אינו יכול ללמד . אמר רבי יונה רבי יונה°. הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין. דתנן, חרש שדיברו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר. ווהתנינן חרש פטור מן הראיה , וסברינן מימר, מדבר ואינו שומע חרש, שומע ואינו מדבר אינו חרש. ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייע לרבי יונה רבי יונה°. דרבי יונה רבי יונה° דאמר, הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין. והתנינן א_כח חרש שחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן, חליצתה פסולה. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, שאין יכולין לומר את המשפטים שצריך לאמר שבהם נאמר בתורה ואמר ואמרה. משמע אפילו שומע ואינו מדבר . ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייע לרבי יונה רבי יונה°. דרבי יונה רבי יונה° אמר, הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין:
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ד עמוד ב] תנן, קטן שלא הביא שתי שערות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, תרומתו תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה . תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר . לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות לא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שקטן תורם ולא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שמשהגיעה לעונת נדרים יכול לתרום. מאי טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר ? אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° בשם רבנן מדכתיב (במדבר קרח יח לב) ולא תשאו עליו חטא. את שהוא בנשיאת עון, תורם. ואת שאינו בנשיאת עון, אינו תורם. התיבון. הרי גוי אינו בנשיאת עון ותורם? רב יודה רב יודה° אמר בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° מדכתיב, (במדבר קרח יח כז) ונחשב לכם תרומתכם. את שכתוב בו מחשבה, תורם. ואת שאין כתוב בו מחשבה אינו תורם. התיבון. הרי גוי שאין לו מחשבה, ותורם? דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°, עובד כוכבים ומזלות אין להן מחשבה להכשר מים לטמאה? תמן להכשיר. וכאן לתרומה. תנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש והשוטה והקטן. וכ"ו קטן שלא הביא שתי שערות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, תרומתו תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה. רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא אמרו בשם רב כהנא רב כהנא°. תנא קמא שסובר שקטן אפילו כשהגיע לעונת נדרים אינו תורם, סובר שדין מופלא הסמוך לאיש הוא מדרבנן, ואינו תורם בשל תורה ואינו מקדיש, שמי שאינו תורם אינו מקדיש. ולמה לא אמר גם את ההפך, א_כט שמי שתורם מקדיש? בגין ד°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר, תורם ואינו מקדיש. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. אפילו לתנא קמא דאמר שאינו תורם, מקדיש. כי דין מופלא הסמוך לאיש הוא מדאוריתא, רק שמיעט הכתוב שאין תרומתו תרומה מדכתיב מאת כל איש אשר ידבנו ליבו. ומהו מקדיש? עולה ושלמים שהם באים בנדר ובנדבה . להביא חטאת חלב אינו יכול, שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול, שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת? מאחר שהוא חובה, אינו מביא. או מאחר שהוא מטמא בהן, מביא? פשיטא לך שהוא מביא. שמאחר שהוא נטמא, ודאי שיכול להביא. מהו שיעשה בהן שליח לאחרים? מאחר א_ל שהוא מטמא בהן, הוא נעשה בהן שליח? או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים שאינו בר שליחות , אינו נעשה בהן שליח? התיב רבי יודן רבי יודן°. הרי יש לו טבל דבר תורה אף על פי כן אינו פוטר טבלו דבר תורה? ואף כאן אולי אף על פי שהוא מטמא בהן, אינו נעשה שליח שאינו בר שליחות. מהו שיביא ביכורים? כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דהוא אמר שביכורים א_לא הוקשו לקדשי הגבול לתרומה אינו מביא כפי שאינו תורם . כרבנן דאמרי הוקשו לקדשי מקדש, מביא כמו שיכול להקדיש. מהו שיביא חגיגה? מאחר שהיא חובה, אינו מביא. או א_לב מאחר שהוא משנהו שאם לא הביאו בחג מביאו לשם שלמים, מביא. מהו להביא פסח? מאחר שהוא חובה, לא יביא. או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי יודן נשיאה רבי יהודה נשיאה°, א_לג מביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים, מביא. מהו שיביא מעשר בהמה? אין יסבור כ°רבי מאיר רבי מאיר שלמד מדכתיב מכל מעשרותיכם, שהוקשו כל המעשרות זה לזה. כשם שאינו מביא מעשר דגן, כך אינו מביא מעשר בהמה. מהו לעשות תמורה? אין סבר כ°רבי מאיר רבי מאיר שהוקשו כל המעשרות זה לזה, כשם שאינו מביא מעשר דגן, כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה , כך אינו עושה תמורה. ניחא שאינו עושה תמורה במעשר בהמה, בשאר קדשים מנין? כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, מעשר בהמה בכלל כל הקדשים שעושים תמורה הייתה, ולמה יצאת מעשר בהמה שאינו עושה תמורה? ללמד על כל הקדשים. כשם שבמעשר בהמה אין קטן ממיר, כך בשאר הקדשים אינו ממיר. אלא, כשם שאינו מביא מעשר דגן, כך אינו מביא מעשר בהמה. וכשם שאינו מביא מעשר בהמה , כך אינו עושה תמורה. וכשם שאינו ממיר במעשר בהמה , כך אינו ממיר בכל הקדשים. מהו שיהו חייבין גדולים על
[ע"א]
25 א_כה מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ג', סמ"ג עשין יח:
26 א_כו מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג', סמ"ג עשין כז:
27 א_כז מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א', סמ"ג עשין רכז, סמ"ג עשין רכח,סמ"ג עשין רכט }}:
28 א_כח מיי' פ"ד מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, מיי' פ"ד מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
[ע"ב]
29 א_כט מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"א מהל' נדרים הלכה ד':
30 א_ל מיי' פ"ט מהל' טומאת צרעת הלכה א', מיי' פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ד':
31 א_לא מיי' פ"ג מהל' ביכורים הלכה א':
32 א_לב מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ז':
33 א_לג מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ז':
-----------------------------------דף ה עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ה עמוד א] קדשיו מבחוץ? רב כהנא רב כהנא° אמר, אין חייבין על קדשיו מבחוץ, דמופלא סמוך לאיש דרבנן ומה שהקדיש אינם קדשים מהתורה. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרי, חייבין על קדשיו מבחוץ. דמופלא סמוך לאיש דאוריתא . והדא דכהנא, פליגא על דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר מופלא סמוך לאיש פוטר טיבלו. ואם מופלא סמוך לאיש דרבנן כדעת רב כהנא רב כהנא° הרי טבל דבר תורה ותימר אכן? סבר א_לד כמאן דאמר מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות בימי עזרא
ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה ב עריכה
מתני’: אין תורמין זיתים שעומדים לשמן שלא נגמר מלאכתן על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. ו°בית הלל בית הלל אומרים, א_לה אין תרומתן תרומה:
גמ’: תמן תנינן, א_לו אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ואם תרם תרומתו תרומה. והכא את אמר הכין, שאם הפריש מדבר שלא נגמרה מלכתו, על דבר שנגמרה מלאכתו, אפילו בדיעבד אין תרומתן תרומה? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בזתים וענבים החמירו מפני גזל השבט. מהו מפני גזל השבט? אמר רבי חנניא רבי חנניא° , מפני הטורח, שהכהנים יצטרכו לטרוח כדי לעשות שמן ויין אבל שאר מינים שאין בהם טורח התירו בדיעבד. הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז וצריך לטרוח ולדוש ולמה לא גזרו גם על זה? נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא. הגע עצמך שהיתה שיבלים והפריש על הקמח שיש טרחה רבה? עד כאן הקשו על רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° וכאן הוא לא תרץ. רבי מנא רבי מנא° לא אמר כן. אלא שהוא צריך לתרום לפי שמן, ואינו תורם אלא לפי זיתים כגון שהוא חייב לוג שמן ונותן לוג זתים, אבל באמת היה צריך לתת ארבע לוג זתים שמהם אפשר להפיק לוג שמן . הגע עצמך שתרם זתים לפי השמן? חיישינן שמא כדון עכשיו עביד כן, זמן חורן לא עביד כן. ולא עוד, אלא דחבריה חמי ליה רואה אותו ואומר, זה שנתן ארבע לוגים מתכוין לרבות ולתרום בעין יפה לכן הוסיף, ואני איני תורם אלא אחד מחמשים כבינונית. ולא ידע שמה שהוסיף זה כדי להשלים שיעור התרומה כפי שהיא עולה להשמן, ואתי לידי תקלה. תנן, ואם תרמו, °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר. לא אמרו °בית שמאי בית שמאי אלא זיתים על שמן, וענבים על היין, שמדאוריתא תרומתן תרומה. הא שאר כל הדברים שאפילו מדאוריתא אין תרומתן תרומה כגון המפריש מן הפטור על החיב אף ל°בית שמאי בית שמאי אפילו תרומת עצמן לא תחול. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° , לדעת °בית שמאי בית שמאי לא שנייא. היא זיתים על השמן וענבים על היין, היא שאר כל הדברים, תרומת עצמן בהן .
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ה עמוד ב]
תנן, ו°בית הלל בית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה . חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ואפילו אם אחר ההפרשה יטחן אותם בעל הבית על אתר מיד אחרי ההפרשה כך שאינו מטריח את הכהן, אף על פי כן אין תרומתן תרומה. תנן, ואם תרמו, °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן . רבי חנניא רבי חנניא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° לדברי °בית שמאי בית שמאי נעשה כאומר א_לז הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן. שלדעת °בית שמאי בית שמאי כאשר הוא מפריש חלק אחד תרומה על השאר, חלק מאותו חלק שהפריש פוטר את אותו חלק מתרומת עצמו, ושאר אותו חלק שהפריש, פוטר את השאר. ולכן כאשר הפריש זיתים על השמן חלק מהזיתים פטר את הזיתים שהפריש ושאר הזיתים באו לפטור את השמן. וכיוון שלא פטרו את השמן, נמצא חלק מהזיתים תרומה וחלק טבל חולין. רבי חנניא רבי חנניא° סבר מימר, א_לח דווקא אם הפריש במינו, אבל אם הפריש על שאינו מינו, כיוון שהתרומה לא יכולה לחול על מין אחר, אף תרומת עצמן לא חלה . אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°, לא תקבל עליך כן. שאפילו אם מפריש על שאינו מינו הדין כן . הגמרא מבינה שמחלקים את דיבורו. וכשאומר הרי זו תרומה, חלק מה שהפריש נעשה תרומה על מה שהפריש. וכשאומר על זו, נעשה השאר תרומה על הכל. והרי כאשר אומר הרי זו , נפטר מה שבידו, והשאר חולין. וחולין פוטרין את הטבל? אמר רבי חנניא בריה דרבי הלל רבי חנניא בריה דרבי הלל°, נעשה כאומר יפטרו כאחת. כיון שאמר הרי זו, נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° . נראין הדברים א_לט בתרומה גדולה, שהיא ניטלת באומד. א_מ אבל בתרומת מעשר, צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין, ואם חלק ממה שהפריש צריך לפטור את מה שהפריש יהיה חסר חלק שהרי הוא הפריש במדויק. תמן תנינן. א_מא אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם מזיד לא עשה כלום . תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ואם תרם מן הטמא על הטהור, בין בשוגג בין במזיד, מה שעשה עשוי. מה אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הכא? בתורם מן הזתים על השמן. ומה אין תמן כשתורם מן הטמא על הטהור שכולו הפסד לכהנים, את אמר מה שעשה עשוי. הכא דאין כולו הפסד לכהנים, לא כל שכן? אשכח תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין. ואם תרם, °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. ו°בית הלל בית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה. מחלפה שיטתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא האם רבי יוסי חזר בו? תמן הוא אמר, מה שעשה עשוי. והכא הוא אמר אין תרומתן תרומה? תמן טומאה אינה מצויה, ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. אבל זיתים על השמן, וענבים על היין, מצויין הן. ואם אמר את כן, אף הוא סבר מימר שמותר לתרום זיתים על שמן וענבים על היין:
[ע"א]
34 א_לד מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה כ"ו:
35 א_לה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב, סמ"ג עשין קלד:
36 א_לו מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ד, סמ"ג עשין קלד:
[ע"ב]
37 א_לז מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ט:
38 א_לח מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ט:
39 א_לט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ז:
40 א_מ מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"א:
41 א_מא מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ח':
ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ג עריכה
-----------------------------------דף ו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ו עמוד א] מתני': א_מב אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר, א_מג ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, א_מד ולא מן החיוב על הפטור, ולא מן הפטור על החיוב, א_מה ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, א_מו ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, א_מז ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ, ואם תרמו אין תרומתן תרומה:
גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. זה אחד משלשה מקראות מחוורין בתורה (דברים ראה יד כט). ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. ממה שיש לך ואין לו, את חייב ליתן לו. יצא הבקר, שידך וידו שוין בו. היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הפקר. תנן, ולא מן הפטור על החיוב . ולא כבר תניית הן כולהון? ומה באה המשנה להוסיף במה שאמרה, ולא מן החיוב על הפטור? כן היא מתניתא כך כוונת המשנה. ולא מפירות שהביאו שליש על פירות שלא הביאו שליש. תנן, ואם תרם אין תרומתו תרומה. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר בפרק הקדם שלדעת °בית שמאי בית שמאי תרומת עצמם בהם אפילו בתורם מן הפטור על החיוב, מה שכתוב במשנתנו אין תרומתם תרומה, זה במחלוקת בין °בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי. על דעתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° שאמר בפרק הקדם שלא אמרו °בית שמאי בית שמאי תרומת עצמם בהם, אלא כשתרם מן הזיתים על השמן, ולא בתורם מן הפטור על החיוב, מה שכתוב במשנתנו אין תרומתם תרומה, דברי הכל היא.
ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ד עריכה
מתני’: א_מח חמשה לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. א_מט אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין. אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה. אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן. לא יתרום בסאה חצייה, שחצייה מידה:
גמ’: תנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. א_נ יש מהן מפני הברכה, שאינם יכולים לברך, א_נא ויש מהן שאין יכולין לתרום מן המובחר, ובתרומה צריך לתרום מן המבחר שנאמר, את כל חלבו ממנו. האילם והערום ובעל קרי, מפני הברכה. הסומא והשוטה והשיכור, שאין יכולין לתרום מן המובחר. רבי אבא בר רב הונא רבי אבא בר רב הונא° אמר. שתוי אל יתפלל. ואם התפלל, תפילתו תחנונים. שיכור אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו גידופין. א_נבאיזו שתוי? כל ששתה רביעית. איזו שיכור? ששתה יותר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ו עמוד ב] תמן אמרי, כל שאינו יכול לדבר לפני המלך. רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי רבי איסי רבי איסי°. שיכור מהו שיברך? אמר לו כתיב (דברים עקב ח י) ואכלת ושבעת וברכת א_נגואפילו מדומדם. לא צורכה דא אלא בזה יש עדיין מקום להסתפק מהו שיקרא קריאת שמע? אמר רבי אבא בר אבין רבי אבא בר אבין°. חד חסיד שאל לאליהו זכור לטוב, ערום מהו שיקרא שמע? אמר לו כתיב (דברים כי תצא כג טו) ולא יראה בך ערות דבר. א_נדערות דיבור שאף שבשאר מצוות שעשהן ערום יוצא. קריאת שמע שעיקר המצווה בדיבור, לא יצא. תני חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. א_נהבין לקרות א_נובין לברך אסור כשהוא ערום . תמן תנינן. א_נזהמונה משובח. והמודד משובח הימינו. והשוקל משובח משלשתן. והכא את אמר כן שאין התרומה ניטלת אלא מאומד? אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° א_נחכאן בתרומה גדולה שמדאוריתא חיטה אחת פוטרת את הכרי, אין התרומה ניטלת אלא מאומד כדי שיתרום בעין יפה. כאן בתרומת מעשר שצריכה להנתן במידה מדויקת, נותן במידה. ותני כן. אליעזר בן גימל אומר. א_נטמנין שאין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במנין? תלמוד לומר, (במדבר קרח יח כז) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן . במחשבה את תורם, ואין את תורם במידה ובמשקל ובמניין. מה תרומה גדולה במחשבה, אף תרומת מעשר במחשבה. וחכמים אומרים תרומת מעשר אינה ניתנת אלא במידה . והא תנינן אבל תורם הוא תרומה גדולה את המדוד ואת השקול ואת המנוי? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° , כיני מתניתין כך כוונת המשנה. מודד אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במידה. שוקל אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במשקל. מונה הוא אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במניין:
[ע"א]
42 א_מב מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה ט', מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ב:
43 א_מג מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ג:
44 א_מד מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ח:
45 א_מה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ה:
46 א_מו מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ז:
47 א_מז מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ח:
48 א_מח מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ב:
49 א_מט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ד':
50 א_נ מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד':
51 א_נא מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד':
52 א_נב מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' צ"ט סעיף א':
[ע"ב]
53 א_נג טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף ד':
54 א_נד מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג', סמ"ג עשין יח:
55 א_נה מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג', סמ"ג עשין יח:
56 א_נו טור ושו"ע יו"ד סי' א' סעיף י':
57 א_נז מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ד:
58 א_נח מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ד:
ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ה עריכה
-----------------------------------דף ז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ז עמוד א] מתני': א_ס אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם, תרומתו תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבים עליה חומש, אבל לא שנייה. א_סא ותורמין שמן על זיתים הנכבשים. ויין על ענבים לעשותן צימוקין. א_סבמי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדורכן, אין צריך לתרום. א_סג אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ואם תרם תרומתו תרומה:
גמ’: תנן, אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם, תרומתו תרומה ויחזור ויתרום . תמן תנינן. אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ואם תרמו, תרומתם תרומה. ולמה הכא את אמר הכן שיחזור ויתרום? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מפני גדר מי חטאת. שלא יהו מי חטאת בטלין. שלא יוציא מעט שמן בטהרה ויפריש על כל הזיתים, ושוב לא יצטרך לשמור עליהם בטהרה. לכן גזרו שיחזור ויתרום אחר שיסיים לכתוש ולדרוך, כדי שירגיל עצמו להיטהר במי חטאת. ודווקא בזיתים וענבים שיך לגזור כיוון שהמשקה שלהם מכשיר לטומאה. אבל בשאר פירות אין מקום לגזור. תנן, אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. ו°בית הלל בית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה. מאי טעמא? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בזתים על השמן וענבים על היין החמירו מפני גזל השבט שהצטרכו להוציא הוצאת לסחוט את השמן והיין. מי חמור יותר? גזל השבט שכנגדו גזרו שאין תרומתן תרומה. או גדר מי חטאת עליו גזרו תרומה ויחזור ויתרום? נשמעינא מן הדא דתנן. זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן. ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן. תרומה ויחזור ויתרום. הרי יש כאן את שני הגדרים, גזל השבט וגדר מי חטאת. ותני עלה, תרומה ויחזור ויתרום. הדא אמרה, שגדר מי חטאת חמיר מגזל השבט. תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אין תורמין זיתים על שמן, ולא ענבים על יין. ואם תרם, °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. ו°בית הלל בית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה. °רבי מאיר רבי מאיר אומר תרומתן תרומה. מה אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הכא בשמן על הזתים? מה אין °רבי מאיר רבי מאיר דמיקל בגזל השבט, מחמיר בגדר מי חטאת, דל°רבי מאיר רבי מאיר תרומה ויחזור ויתרום. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא דמחמיר בגזל השבט, לא כל שכן דהוא מחמיר בגדר מי חטאת, שתהיה תרומה ויחזור ויתרום? אשכח תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אין תורמין שמן על זיתים ולא יין על ענבים, ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום פעם שניה דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. °בית שמאי בית שמאי אומרים, תורמין. ו°בית הלל בית הלל אומרים אין תורמין. הכל מודים שאם תרם, שאין צריך לתרום פעם שנייה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ז עמוד ב] הוי דעון דעון מחלוקת דעות. °רבי מאיר רבי מאיר מיקל בגזל השבט, ומחמיר בגדר מי חטאת. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מחמיר בגזל השבט, ומיקל בגדר מי חטאת. תמן תנינן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר ששה דברים מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל. העוף עולה על השולחן עם הגבינה ואינו נאכל כדברי °בית שמאי בית שמאי. ו°בית הלל בית הלל אומרים א_סד לא עולה ולא נאכל. תורמין זיתים על שמן וענבים על יין, כדברי °בית שמאי בית שמאי. ו°בית הלל בית הלל אומרים, א_סה אין תורמין. אמר רבי מנא רבי מנא°. לית כאן זיתים על שמן, אלא שמן על זיתים. שהרי הבריתא היא בדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ולשיטתו הכל מודים בזיתים על השמן שאין תורמים. תנן אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום. דווקא כשאין התרומה הראשונה קיימת. אבל אם התרומה הראשונה קיימת, חוזר וקורא לה שם ודיו. תני, שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה מעשרות. ראשונה מה היא? מן מה דתני. אם הראשונה קיימת אחר שחזר ועשה מהזיתים שמן מהענבים יין, חוזר וקורא לה שם ואין צריך לתרום שנייה
[ע"א]
60 א_ס מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ט:
61 א_סא מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב:
62 א_סב מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה כ':
63 א_סג מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף נ"ד:
[ע"ב]
64 א_סד מיי' פ"ט מהל' מאכלות אסורות הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמ א}}:
65 א_סה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ב, סמ"ג עשין קלד:
-----------------------------------דף ח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ח עמוד א] הדא אמרה, שאם כבר נתן לכהן את הראשונה והיא עדין קיימת, צריך הכהן להפריש עליה מדרבנן. שאם הייתה תרומה גמורה גם מדרבנן, למה צריך לחזור ולקרא לה שם? אלא ודאי שהכהן צריך לקרות שם למעשרותיו. תנינן דבתרה שנינו בסוף המשנה, אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרם תרומתו תרומה . לשעבר, הא לכתחילה לא. ותנן במציעתא, תורמין יין על ענבים לעשותן צימוקין. משמע שאפילו לכתחילה תורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו . אין תימר שנייא ענבים לעשותן צימוקין שהיא כדבר שנגמרה מלאכתו. הא תנינן, א_סו הפרד והצמוקים והחרובין, משיעמיד ערימה. משמע שכל זמן שלא נעשו צימוקים והעמיד ערמה, אין זו גמר מלאכתם. אמר רבי יוסי בן יוסי רבי יוסי בן יוסי° בשם רבי יצחק בן אלעזר רבי יצחק בן אלעזר°. אף שלעניין חיוב מעשר, גמר מלאכתם של הצימוקים הוא רק כשיעמיד מהם ערמה. אף על פי כן יכול להפריש מן היין על ענבים לעשות מהם צימוקים, דאין לך אסור להפריש מדבר שנגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו, אלא גורן ויקב בלבד. תנן, מי שתרם שמן על זיתים לאכילה, תרומתו תרומה . לפי מה הוא תורם, לפי שמנן, שיתן בכמות של שמן שיכול להפיק מהזתים הללו או לפי אוכלן וצריך לתת שמן בנפח אחד חלקי חמישים מכמות הזתים? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אייתיתה מדחילפי חילפי°, דתני חילפי חילפי° , °רבי רבי יהודה הנשיא אומר לפי שמנן. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר לפי אוכלם. אבל לא צריך להפריש על גרעיניהון לפי שאינם נאכלים . הכל מודים בכלוכסין זתים שאינם לשמן, שהן תורמין לפי אוכלן, אבל לא על גרעינינן. חנניה חנניה° בעי. ואף לענין שבת כן? דלרבי חיוב שיעור הוצאת זתים בשבת אם יש בהם כדי להפיק רביעית שמן. ול°רבן גמליאל רבן גמליאל חייב אם הוציא כגרוגרת? אשכח תני, הוצאת שבת בכמה? °רבי רבי יהודה הנשיא אומר ברביעית. °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר כגרוגרות. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בשם רבי הלל רבי הלל°. מה דאנן תנינן. מסייע להדא דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° , זיתים על זיתים והוא עתיד לכותשן. ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן. תרומה ויחזור ויתרום. שהתורם מדבר שלא נגמר מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו תרומה ויחזור ויתרום משום גדר חטאת. ואנן תנינן , מי שתרם שמן על זיתים לאכילה. זיתים על זיתים לאכילה. יין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה. ונמלך לדורכן, אינו צריך לחזור ולתרום. מפני שנמלך. משום שבשעה שתרם. תרם מן הגמור על הגמור . הא לא נמלך, אלא שמראש התכוון לכתשן דהוי מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו . תרומה ויחזור ויתרום: אמר רבי אימי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. כתיב (במדבר קרח יח כז) ואמרתה אלהם בהרימכם את חלבו ממנו, ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן . ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור מגורן אחרי מרוח. הדא אמרה שאם נתן ללוי שיבלין, מעשרותיו מעשרות, והלוי ימרח ויתן לכהן. שהרי אם אין הלוי זוכה במעשר אלא אחר שנגמרה מלאכתו, מה שיך לצוות את הלוי לתת לכהן ממה שנגמרה מלאכתו? אמר רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . א_סז מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין, אסור לאכל ממנו עראי שהמעשר קובעו . ומה טעם? שנאמר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ח עמוד ב] (במדבר קרח יח לב) את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו. מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין , אם אכל קדם שימרח, מהו שילקו על טבלו דבר תורה? אמר רבי אשיאן רבי אשיאן° בשם רבי יונה רבי יונה°, מתניתא אמרהא_סח שאין לוקין על טבלו דבר תורה והפסוק היה רק לאסמכתא. דתנינן תמן. תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים, ולתרומה בשני דרכים. א_סט ניטלת מן הטהור על הטמא א_ע ושלא מן המוקף כביכורים. ואוסרת מן הגורן אבל לא קדם לכן, א_עא ויש לה שיעור כתרומה שצריך שיהיו שייריה ניכרים שלא כביכורים. אית לך מימר אוסרת מן הגורן, לא לאחר מירוח? הדא אמרה שאין לוקין על טבלו דבר תורה:
[ע"א]
66 א_סו מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה י"ב:
67 א_סז מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה י"ט:
[ע"ב]
68 א_סח מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה י"ט:
69 א_סט מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ט:
70 א_ע מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה כ':
71 א_עא מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ד:
הדרן עלך פרק חמשה לא יתרומו