שולחן ערוך אורח חיים צט א

שתה יין כדי רביעית אל יתפלל עד שיסיר יינו ואם שתה יותר אם הוא יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תפלה ואם אינו יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו. ואפילו אם עבר זמן התפלה משלים אותה בתפלה שאחריה כדין שוגג.

הגה: ודין קריאת שמע כדין תפלה אבל שאר ברכות יכול לברך אף על פי שהוא שכור (מרדכי ריש פרק הדר, הגהות מיימוני פרק ד' מהלכות תפלה):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

משלים אותה תפלה. דחשיב כשוגג ובב"י הביא דברי הרא"ש על מעשה דבני ר"ג שבאו מבית המשתה א"ל לא קרינו את שמע א"ל אם לא עלה כו' דמשמע שאחר שע"ה אינם רשאי' לקרות ואע"ג דאנוס קורא עד הנץ החמה ותי' הרא"ש דבני ר"ג לא היו אנוסים אלא נמשך לבם אחר המשתה והאריך ב"י בביאור דבריו ותמהני אמאי לא פירשם כפשוטו שכל הלילה לא היו שכורים אלא שביטלו מחמת תאות המשתה משא"כ בזוגי דרבנן דריב"ל שהיו שכורים כל הלילה והוין אנוסים:

מגן אברהם

עריכה

(א) כדי רביעית: עיין סימן קכ"ח סל"ח דדוקא כששתאו בבת אחת כ' סמ"ק סימן קל"ג יין שבתוך הסעודה אינו משכר ועיין סימן תע"ג ס"ג די"א דגם שלפני המזון אינו משכר ובהגה' סמ"ק אם סעד סעוד' שמחה כגון סעודת י"ט אף על פי שלא שתה אלא בסעודה אין להורות:

(ב) תפלתו תועבה: והוי כאלו עע"א [גמרא ברכות רפ"ה], ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצול מכל צרה, [גמ']:

(ג) כדין שוגג: הרב"י האריך לחלק וצ"ע שלא כ' מזה פה בש"ע ולכן נ"ל שחזר בו ודעתו שבניו של ר"ג לא היו שכורי' כלל אלא נמשך לבם אחר המשתה שהיו יושבים במשתה ולכן אינם אנוסים אבל שכור חשוב אנוס שלא ידע להזהר ולקרות וכ"ש למ"ד שאסור לקרות ובתפל' לכ"ע אסור וה"ל אונס ואפי' התחיל לשתות אחר שהגיע זמנה שהיה סבור שיהיה לו שהות אח"כ מקרי אונס כמ"ש סי' ק"ח ס"ח עב"ח וב"י עיין סימן פ"ט ס"ה:

באר היטב

עריכה

(א) רביעית: דוקא כששתאו בבת אחת כתב סמ"ק סי' קל"ג יין שבתוך הסעודה אינו משכר וע"ס תע"ג ס"ב. די"א דגם לפני המזון אינו משכר עמ"א.

(ב) תועבה: והוי כאלו עובד ע"ז ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצל מכל צרה. ש"ס.

(ג) שוגג: ואפילו התחיל לשתות אחר שהגיעה זמנה שהיה סבור שיהיה לו שעות אח"כ מיקרי אונס מ"א וכ"כ ע"ת ועיין ט"ז ולבוש.

(ד) תפלה: והלבוש כ' דיש מקילין לק"ש.

משנה ברורה

עריכה

(א) שתה יין ונראה דה"ה שאר משקין המשכרים וכפי מה שכתב הט"ז לקמן בסימן קכ"ח ס"ק ל"ה לענין נשיאת כפים ואפילו לדעת המ"א שם דמיקל בנשיאת כפים מסתברא דתפילה חמירא ואסור כמו ביין כ"כ בספר מגן גיבורים עי"ש ולפי דעת הט"ז לקמן הנ"ל לא בעינן בשאר משקין שיעור רביעית עי"ש ולי נראה דמ"מ בעינן שיהא בו כדי לשכר ברביעית יין:

(ב) כדי רביעית דוקא אם שתאו בבת אחת אבל בשני פעמים או שמזגו במעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית בכל גווני אסור עד שיסיר יינו מעליו וכדלקמן בסימן קכ"ח סל"ח. וכ"ז כשיכול לדבר לפני המלך דאל"ה אין שייך לענינינו דאיירי בתפלה שום חילוק בזה. כתב המ"א בשם הסמ"ק יין שבתוך הסעודה אינו משכר ועיין עוד שם וכתב הפמ"ג דכ"ז הכל לפי מה שמבין בדעתו:

(ג) אל יתפלל ואפילו אם עי"ז יעבור זמן תפלה פר"ח. ועיין בסוף הסימן בשם הים של שלמה דעכשיו שבלא"ה אין מכונין כ"כ בתפלה אין לחוש כ"כ להחמיר אם ע"י המתנתו יעבור זמן תפלה:

(ד) עד שיסיר יינו ואף אם רגיל לשתות הרבה ואינו שיכור כלל ברביעית אפ"ה לא יתפלל לכתחלה אם שתה רביעית יין [ברכי יוסף]:

(ה) תועבה והוי כאלו עובד עכו"ם ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצל מכל צרה. ש"ס:

(ו) כדין שוגג ואפילו התחיל לשתות אחר שהגיע זמנה שהיה סבור שיהיה לו שהות להתפלל לאחר שיפוג מן היין המועט שהתחיל לשתות בדיעה מיושבת ואח"כ נמשך לב להמשתה ושכח על התפלה ונשתכר כ"כ עד שלא נשאר לו שהות להפיג את יינו טרם עבור זמן התפלה ג"כ שוגג מיקרי ומיהו ודאי אם הוא סמוך למנחה ויעבור הזמן ודאי אם ישתכר שלא יוכל להפיג את יינו בזמן קצר כזה מזיד הוי לכו"ע ואין לו תשלומין:

(ז) ודין ק"ש וברכות ק"ש ג"כ דינם כק"ש. א"ר:

(ח) כדין תפלה היינו דאף שתוי אסור לכתחלה בק"ש והלבוש כתב דיש מקילין בק"ש אף אם הוא שכור דשאני תפלה שהוא בקשת צרכיו וכ"כ בלקוטי הרמב"ן בסופו אכן בביאור הגר"א הרחיב לבאר דברי הירושלמי שיש בענין זה ולפי דבריו מסקנת הירושלמי לאסור שכור בק"ש ע"כ יש ליזהר לכתחילה שלא לבוא לידי כך ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מק"ש משום זה וכעין שכתב המ"א לקמן בסימן קפ"ה לענין בהמ"ז ואם יפוג יינו עד שלא עבר זמן ק"ש יחזור ויקרא הפרשיות:

(ט) אבל שאר ברכות כלל בזה אף בהמ"ז שהיא דאורייתא ועיין לקמן בסי' קפ"ה ובמה שכתבתי שם:

(י) יכול לברך אבל אין מצרפין אותו למנין עשרה ולענין ג' לזימון אפשר דשרי:

(יא) שהוא שכור עיין בביאור הגר"א ולפי דבריו יש להחמיר לכתחילה בשיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך אף בשאר ברכות וכ"כ הפמ"ג יו"ד סימן א' ס"ק ל"ה במשבצות זהב וכ"ז כשלא הגיע לשכרותו של לוט דאל"ה כשוטה יחשב לגמרי לכו"ע ופטור אז מכל המצות ע"כ אפילו בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך שהרי פטור היה באותה שעה וחייב אח"כ לחזור ולקרות ולברך. פר"ח ופמ"ג:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}