שולחן ערוך אבן העזר קכא
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קכא | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח
סעיף א עריכה
צריך שיהיה בדעתו בשעה שמצוה לכתבו. לפיכך, אם אחזו רוח רעה בשעה שמצוה לכתבו, אין כותבין אותו אפילו לכשיבריא. וכן השיכור שהגיע לשכרותו של לוט ואמר "כתבו" -- אין כותבין. ואם לא הגיע, הרי זה ספק:
סעיף ב עריכה
היה בריא בשעה שצוה לכתבו, ואחר כך אחזו החולי, אין כותבים אותו בעודו בחליו. ואם כתבוהו ונתנוהו קודם שיבריא, אם הוא חולי דסמיה בידן, הרי זה פסול; ואם לאו, אינו גט.
- הגה: אבל לאחר שנתרפא, כותבין ונותנין, אפילו מחה בחליו שלא ליתנו (טור):
סעיף ג עריכה
מי שהוא עתים חלים (פירוש: בריא, מן "ותחלימני והחייני" (ישעיהו לח, טז)) עתים שוטה, כשהוא חלים, הרי הוא כפקח לכל דבריו, ואם גרש באותה שעה גטו גט. ואפילו חלים בעלמא, שאינו שפוי לגמרי ועיין לעיל סימן קי"ט סעיף ו':
סעיף ד עריכה
שכיב מרע שמצוה לכתוב גט, צריך לדקדק בו שיהא שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה.
- הגה: ואין צריך בדיקה כמו נשתתק, אלא בודקין אותו קצת לראות אם דעתו מיושבת עליו (בית יוסף):
סעיף ה עריכה
מי שנשתתק, ושאלוהו אם רוצה שיכתבו גט לאשתו, והרכין בראשו לומר הן -- בודקין אותו בדברים אחרים בסרוגין, חד הן ותרין לאו, חד לאו ותרין הן. אם הרכין בראשו על לאו לאו ועל הן הן -- הרי אלו יכתבו ויתנו.
- הגה: ויש אומרים דבודקין אותו על ידי פירות שאינם נמצאים אלא בקיץ ושואלין אותו בימות החורף (טור) אם רוצה שילקטו לו מן האילן, או להיפך (כך פירשו התוספות):
סעיף ו עריכה
ודוקא כשנשתתק, או אלם השומע ואינו מדבר, סומכין על רמיזתו להוציא. אבל חרש שאינו שומע ואינו מדבר, אינו מוציא את אשתו ברמיזה, אם נשאה כשהיה פקח או שנפלה לו יבמה מאחיו פקח. אבל אם נשא אשה כשהוא חרש, אפילו היא פקחת, מוציא ברמיזה.
- (ועיין בחשן המשפט סימן רל"ה סעיף י"ט):
סעיף ז עריכה
גוסס (פירוש, תרגום "על צד תאמנה" (ישעיהו ס, ד), על גססיהן, כלומר על חזה שלהן וענין גוסס הוא שהקרוב למיתה מעלה לחה בגרונו מפני צרות החזה), הרי הוא כחי ויכול לגרש.
- הגה: ויש אומרים דוקא גוסס שמדבר, אבל אינו מדבר, לא (סמ"ג וסמ"ק והמרדכי), ויש להחמיר:
סעיף ח עריכה
שחטו בו שנים או רוב שנים, וכן אם היה מגויד או צלוב והחיה אוכלת בו, ורמז ואמר "כתבו גט לאשתי" -- כותבין ונותנין כל עוד שנשמתו בו. והוא הדין לנפל מן הגג. מיהו צריך בדיקה שלש פעמים כשנשתתק (כן כתב הר"ן):