ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סנהדרין/פרק עשירי

פרק עשירי – כל ישראל עריכה

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה א עריכה

מתני’: ^י_אכל ישראל יש להן חלק לעולם הבא. ואילו ^י_בשאין להם חלק לעולם הבא. האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 י_א מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה ה':

2 י_ב מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה ו':

-----------------------------------דף מט עריכה

ירושלמי מאיר סנהדרין מט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד א] אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר (שמות בשלח טו כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך. °אבא שאול אבא שאול אומר. אף ההוגה את השם באותיותיו:

גמ’: הוסיפו עליהן. הפורק עול, והמיפר ברית, ^י_גוהמגלה פנים בתורה, אין להן חלק לעולם הבא. הפורק עול, זה שהוא אומר יש תורה ואינו סופנה. המיפר ברית, זה שהוא מושך לו ערלה. המגלה פנים בתורה, זה שהוא אומר לא ניתנה תורה מן השמים. ולא כבר תניתה האומר אין תורה מן השמים? תני רבי חנינה ענתוניה רבי חנינה ענתוניה °, קומי רבי מנא רבי מנא °. זה שהוא עובר על דברי תורה בפרהסיא. כגון יהויקים בן יאשיה מלך יהודה וחביריו. עבודת כוכבים ומזלות וגילוי עריות. רבי יונה רבי יונה ° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא °. חד אמר, כקלות שיש לו חלק לעולם הבא _{וברוב הדבר תלוי כדתני בברייתא}. וחד אמר, כחמורות כמו פורק עול וכו' שנפרעין ממנו בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. מה אנן קיימין? אם באותו שעשה תשובה, אין כל דבר עומד בפני כל בעלי תשובה. אלא כן אנן קיימין, באותו שלא עשה תשובה ומת בהיכרת. רובו זכיות ומיעוטו עבירות. נפרעין ממנו מיעוט עבירות קלות שיש בידו בעולם הזה, כדי ליתן לו שכרו משלם לעתיד לבוא. רובו עבירות ומיעוטו זכיות. נותנין לו שכר מצות קלות שיש בידו בעולם הזה, כדי ליפרע ממנו משלם לעתיד לבוא. רובו זכיות, יורש גן עדן. רובו עבירות, יורש גיהנם. היה מעויין? אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא °. נושא עוונות, אין כתיב כאן, אלא נושא עון. הקדוש ברוך הוא חוטף שטר אחד מן העבירות, והזכיות מכריעות. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° כתיב (תהלים ס"ב, י"ג) ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. מעשהו אין כתוב כאן, אלא כמעשהו. דאין לית ליה, את יהיב ליה מן דידך מכאן שהקדוש ברוך הוא מוסיף לו מצווה. היא דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° אמר כתיב (שמות כי תשא לד ו) ורב חסד, מטה כלפי חסד. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה ° רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק ° בעה. כתיב (משלי י"ג, ו') צדקה תצר תם, דרך ורשעים תסלף חטאת (משלי י"ג, כ"א) חטאים תרדף רעה, ואת צדיק ישלם טוב (משלי ג', ל"ד) אם ללצים הוא יליץ, ולענוים יתן חן (שמואל א ב ט) רגלי חסידיו ישמור, ורשעים בחושך ידמו (משלי ג', ל"ה) כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון. _{מכל הפסוקים האלה קשה שלכאורה העושה מצות מונעים אותו מלחטא והעובר עבירות מונעים ממנו לעשות מצווה} וכי סייגין סיגה _{וכי גודרים גדר}, ותרעין תריעה _{ונועלים את השער}. כדי שהחוטא לא יחזור בתשובה והצדיק לא יחטא? אלא כיני במתחזק ברשעו. דכיוון שכבר הורגל בה לא יבא לשנות מהרגלו. תנן התם, כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ, לא במהרה הוא חוטא. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה ° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק °. שומר אדם את עצמו מן העבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית, מיכן והילך הקדוש ברוך הוא משמרו. מה טעמא? דכתיב (איוב ל"ג, כ"ט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. אמר רבי זעירה רבי זעירא °. ובלחוד דלא יתיב ליה ומה טעמא? דכתיב (קהלת ד', י"ב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. לא לעולם ינתק, אין כתיב. אלא לא במהרה ינתק. אין אטרחת עליו, הוא מפסק. אמר רבי הונא רב הונא ° בשם רבי אבהו רבי אבהו °. הקדוש ברוך הוא אין לפניו שכחה הא בשביל ישראל כביכול הוא נעשה שכחן. מה טעמא? דכתיב (מיכה ז', י"ח) נושא עון. נשא כתיב. וכן דוד אמר (תהלים פ"ה, ג') נשאת עון עמך, כסית כל חטאתם סלה. שאל °רב מתיא בן חרש רב מתיא בן חרש את °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. אמר לו. שמעתה ארבעה חלוקי כפרה שהיה °רבי ישמעאל רבי ישמעאל דורש? אמר לו. שלשה הן, חוץ מן התשובה. כתוב אחד אומר (ירמיהו ג', י"ד) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. וכתוב אחד אומר (ויקרא אחרי מות טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו'. וכתוב אחד אומר (תהלים פ"ט, ל"ג) ופקדתי בשבט פשעם, ובנגעים עונם. וכתוב אחד אומר (ישעיהו כ"ב, י"ד) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון וגו'. כיצד? העובר ^י_דעל מצות עשה ושב מיד. אינו זז ממקומו, עד שימחול לו הקדוש ברוך הוא. ועליו הוא אומר, שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. העובר על מצות שהם^י_ה בלא תעשה. התשובה תולה, ויום הכיפורים מכפר. ועליו הוא אומר, כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. העובר ^י_ועל הכריתות ומיתות בית דין במזיד. התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה. והייסורין מכפרין מחצה. ועליו הוא אומר, ופקדתי בשבט פשעם וגו'. אבל מי ^י_זשנתחלל בו שם שמים. אין כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד ב] בתשובה לתלות, ולא יום הכיפורים לכפר, ולא הייסורים למרק. אלא התשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש. וייסורין שליש. ומיתה ממרקת שליש. ועליו הוא אומר, אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. הא למדנו, שהמיתה ממרקת. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. זו דברי °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי עקיבה רבי עקיבא. אבל לדברי חכמים, ^י_חשעיר המשתלח מכפר. בזמן הזה שאין שעיר, עצמו של יום מכפר. כיצד הוא מכפר? רבי זעירא רבי זעירא °? אמר כל שהוא כל שהוא _{כל רגע שבו מכפר על העבר}. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° אמר בסוף. מה מפקה מביניהון? מת מיד בתחילת יום הכיפורים על דעתיה דרבי זעירא רבי זעירא °, כבר כפר על דעתיה דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° לא כיפר. אמר רבי זירא רבי זירא ° מתניתא מסייעא לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° דתניא. חומר בשעיר מה שאין כן ביום הכיפורים, וביום הכיפורים מה שאין כן בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אינו מכפר בלא יום הכיפורים. חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים, משתחשך. אמר רבי הונא רב הונא ° איתתבת קומי רבי ירמיה רבי ירמיה ° ואמר, תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר ולא הביאו. וכיוון שהיה בדעתם להביא שעיר, אין יום הכיפורים מכפר בלי שעיר ולכן מכפר רק בסופו. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° בעי, ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד שלבסוף לא יביאו, ויכפר מיד? כתיב (במדבר שלח טו לא) כי דבר ה' בזה. אין לי אלא בזמן שביזה דברי תורה. מנין אפילו כפר במקרא אחד, בתרגום אחד, בקל וחומר אחד? תלמוד לומר (במדבר שלח טו לא) ואת מצוותו הפר. שנאמר בלשון יחיד על כל מצווה ומצווה. כיצד במקרא אחד? כגון (בראשית וישלח לו כב) ואחות לוטן תמנע. בתרגום אחד כגון (בראשית ויצא לא מז) ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בקל וחומר אחד כגון (בראשית בראשית ד כד) כי שבעתים יקם קין וגו'. דבר אחר, כי דבר ה' בזה. ^י_טזה שהוא מזכיר דברי תורה במקום טינוף. כהדא, רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° וחברייא הוון יתיבין קומי פונדקיה ברמשא _בלילה. אמרין, מהו מימר מילא דאורייא _{שהיה המקום מטונף רק שבחושך לא ראו}? אמרין, מכיון דאילו הוה ביממה, הוונן חמיי מה קומינון, אף כדון אסור. בר קפרא בר קפרא ° אמר. אחז וכל מלכי ישראל הרשעים, אין להן חלק לעולם הבא. מה טעמא? דכתיב (הושע ז', ז') כל מלכיהם נפלו, אין קורא בהם אלי. מתיבין ליה. הרי הוא נמנה בפטייה _חבורה של מלכים _צדיקים דכתיב (ישעיהו א', א') בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה. אמר לון, מפני שהיה בו בושת פנים. מה בושת היה בו? אמר °רבי אחא רבי אחא (תנא) בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °, ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. את מוצא בשעה שהיה הנביא בא לקטרגו, היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה. לומר שאין שכינה שורה במקום טומאה. הדא הוא דכתיב {{הפ|ישעיהו|ז|ג} ויאמר ה' אל ישעיהו, צא נא לקראת אחז, אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הבריכה העליונה, אל מסילת שדה כובס. אל תהי קורא כובס, אלא כובש. שהיה כובש פניו ובורח ממנו. הא כיצד? בשעה שהיה הנביא בא לקטרגו, היה בורח למקום טומאה, וכובש את פניו במקום טומאה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. מפני שנתייסר בבנו הבכור שנהרג. מה טעמא? דכתיב (דברי הימים ב כ"ח, ז') ויהרוג זכרי גבור אפרים ואת מעשיהו בן המלך. רב הושעיה רבה רב הושעיה רבה ° אמר, מפני שהיה אביו צדיק. ומנשה לא היה אביו צדיק? מנשה, אביו צדיק ובנו רשע. יחזקיהו, אביו רשע ובנו רשע. הוא שחזקיהו אומר (ישעיהו ל"ח, י"ז) הנה לשלום, מר לי מר. מר לי מלפני מאחז אבי. מר לי מאחרי ממנשה בני. אחז, אביו צדיק ובנו צדיק. הדא הוא דכתיב (משלי י"א, כ"א) יד ליד לא ינקה רע, וזרע צדיקים נמלט. וזרע צדיק נמלט אין כתיב כאן, אלא וזרע צדיקים נמלט. זרע שהוא מוטל בין שני צדיקים, נמלט. דבר אחר, יד ליד לא ינקה רע. אמר רבי פינחס רבי פינחס °, זה שהוא עושה צדקה ומבקש ליטול שכרה מיד. אמר רבי סימן רבי סימן °. כאינש דאמר. הא שקא, והא סלעא, והא סאתא, קום אכול _{הנה השק והנה הכסף הנה כלי המידה תן לאכול מיד}. ותדע לך שהוא כן שאין זו הדרך הנכונה. שהרי אבות העולם, אילו בקשו ליטול שכר מצות שעשו בעולם הזה, מאיכן היתה הזכות קיימת לבניהם אחריהם?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 י_ג מיי' פ ג' מהל' תשובה הלכה י"א:

4 י_ד מיי' פ א' מהל' תשובה הלכה ד':

5 י_ה מיי' פ א' מהל' תשובה הלכה ד':

6 י_ו מיי' פ א' מהל' תשובה הלכה ד':

7 י_ז מיי' פ א' מהל' תשובה הלכה ד':

[ע"ב]

8 י_ח מיי' פ א' מהל' תשובה הלכה ב': 9 י_ט טור ושו"ע או"ח סי' ע"ט סעיף א':

-----------------------------------דף נ עריכה

ירושלמי מאיר סנהדרין נ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד א] הוא שמשה אמר לישראל (ויקרא בחקותי כו מב) וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. עד איכן היתה זכות אבות קיימת? רבי תנחומא רבי תנחומא °, אמר לה בשם רבי חייה רבה רבי חייא רבה °. רב נחמן רב נחמן ° אמר לה בשם רבי ברכיה רבי ברכיה °. רבי חלבו רבי חלבו ° אמר ליה בשם רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא °, עד יואחז. דכתיב (מלכים ב י"ג, כ"ג) ויחן ה' אותם וירחמם וגו' עד עתה. עד אותו השעה זכות אבות קיימת. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, עד הושע דכתיב (הושע ב', י"ב) ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה, ואיש לא יצילינה מידי. ואין איש אלא אברהם. כמה דתימר (בראשית וירא כ ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. ואין איש אלא יצחק. כמה דתימר (בראשית חיי שרה כד סה) מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתינו. ואין איש אלא יעקב. כמה דתימר (בראשית תולדות כה כז) ויעקב איש תם. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר, עד אליהו דכתיב (מלכים א י"ח, ל"ו) ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר. ה' אלהי אברהם יצחק וישראל. היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך וגו'. רבי יודן רבי יודן ° אמר, עד חזקיהו שנאמר (ישעיהו ט', ו') למרבה המשרה ולשלום אין קץ וכ”ו קנאת ה’ צבאות תעשה זו. קנאת ה’ ולא זכות אבות. אמר °רבי אחא רבי אחא (תנא). זכות אבות לעולם קיימת. דכתיב (דברים דברים ד לא) כי אל רחום ה' אלהיך וגו' עד ולא ישכח את ברית אבותיך. מלמד שהברית כרותה לשבטים. אמר רבי יודן בר חנן רבי יודן בר חנן ° בשם רבי ברכיה רבי ברכיה °. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה, לכו והידבקו בחסד. מה טעמא? דכתיב (ישעיהו נ"ד, י') כי ההרים ימושו, והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך ה'. כי ההרים ימושו, זה זכות אבות. והגבעות תמוטינה, זו זכות אמהות. מיכן והילך, וחסדי מאתך לא ימוש. וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך ה': האפיקורוס. רבי יוחנן רבי יוחנן ° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. חד אמר, כההן דאמר, אהן ספרא _{הספר הזה}, שמבזה התורה ואומר. וחרנה אמר. כההן דאמר, אילין רבנין _{הרבנים האלה} שמבזה חכמים. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° ורבי שמואל ברבי נחמן רבי שמואל בר נחמני °. חד אמר, משל לכיפה של אבנים. כיון שנתרועעה אחת מהן, נתרועעו כולן. וחרנא אמר לבית שהוא מלא תבן. אף על גב דאת מעבר ליה מינה, אהן מוצא דנשאר בגויה הוא מרערע כתליא _{אע”פ שאתה מפנה אותו המוץ שנשאר הורס את הכתלים}. כך המינות, אפילו מעט מחריב הכל. רב רב (אמורא)° אמר, קרח עשיר גדול היה. תיסברין _אוצר של פרעה נגלה לו, בין מגדול ובין הים. רב רב (אמורא)° אמר, קרח אפיקורס היה. מה עשה? עמד ועשה טלית שכולה תכלת. אתא גבי משה אמר לו. משה רבינו, טלית שכלה תכלת, מהו שתהא חייבת בציצית? אמר לו, חייבת. דכתיב (דברים כי תצא כב יב) גדילים תעשה לך וגו'. בית שהוא מלא ספרים, מהו שיהא חייב במזוזה? אמר לו חייב במזוזה. דכתיב (דברים ואתחנן ו ט) וכתבתם על מזוזות ביתך וגו'. אמר לו, בהרת כגריס מהו? אמר לו, טמא. פרחה בכולו מהו? אמר לו טהור. באותו שעה אמר קרח. אין תורה מן השמים, ולא משה נביא, ולא אהרן כהן גדול. באותה השעה, אמר משה. רבון כל העולמים. אם נברא לארץ פה מששת ימי בראשית, הרי מוטב. ואם לאו, יברא לה מעכשיו דכתיב (במדבר קרח טז ל) ואם בריאה יברא ה'. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. שלשה כפרו בנבואתן ואמרו אם לא יקרה כך, לא ה’ שלחנו, מפני פונרייה _{הספקנים}, ואילו הן. משה, ואליהו, ומיכה. משה אמר (במדבר קרח טז כט) אם כמות כל אדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה’ שלחני. אליהו אמר (מלכים א י"ח, ל"ז) עניני ה' עניני וידעו העם הזה ואם לאו ואתה הסיבות את לבם אחורנית. מיכה אמר (מלכים א כ"ב, כ"ח) אם שוב תשוב בשלום, לא דיבר ה' בי. כתיב (במדבר קרח טז לג) וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה ° בשם רבי חלבו רבי חלבו °. אף שמותיהם פרחו מתוך טמסותיהם _השטרות. אמר רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא °. אפילו מחט שהיתה שאולה ביד ישראל מידם, אף היא נבלעה עמהן. דכתיב, וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. ומי נתפלל עליהם שיהיה להם חלק לעולם הבא? אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני °. משה נתפלל עליהם, דכתיב (דברים וזאת הברכה לג ו) יחי ראובן ואל ימות. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר. חנה נתפללה עליהן. דכתיב ה’ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. והיא דעתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת, עד שעמדה חנה ונתפללה עליהם, ואמרה (שמואל א ב ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: תנן, °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. אף הקורא בספרים החיצונים. כגון ספרי הומירוס, אבל בן סירא, וסיפרי בן לענה. וכל ספרים שנכתבו מיכן והילך, הקורא בהן, כקורא באיגרת. מאי טעמא? דכתיב (קהלת י"ב, י"ב) ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר. להגיון ניתנו, ליגיעה לא ניתנו. כתיב (קהלת י"ב, י"א) דברי חכמים כדרבונות. אמר רבי חונה רב הונא °. כדרור נאות _{מרגנית נאה}. דתמן קריין למרגליתא דירה _דר. דבר אחר, כדרבונות. ככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת מיד ליד, וסופה לנוח ביד אחר. כך, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקינים, וזקינים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. דבר אחר, כדרבונות. נמשלה תורה לדרבן _{מקל ארוך שבו מכוונים את הפרה בשעת חריש}, ושלש שמות יש לו, מרדע דרבן ומלמד. מרדע, שהוא מורה דיעה לפרה. דרבן, שהוא משרה בינה בפרה, מלמד שהוא מלמד את הפרה לחרוש, בשביל ליתן חיים לבעליה. אמר רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא °. אם לפרתו עושה אדם דרבן, ליצרו הרע שהוא מעבירו מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא, על אחת כמה וכמה. (קהלת י"ב, י"א) וכמסמרות נטועים. ולמה לא אמר וכמסמרות קבועים או כאילנות נטועים? כדי ליתן לדברי התורה הכח של הברזל ביררו הברזל, וכדי שיהיה כשרשי הנטיעה שקשה להנטל, שיבחו את התורה כנטיע של מטיל. דבר אחר, וכמסמרות נטועים. מה מסמר הזה, את קובעו, אף אם אתה חוזר ונוטלו ממקומו, מקומו ניכר. כך כל מי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד ב] שפשטו הרבים בו יד ונידוהו חכמים. אף על פי שחזרו וקרבו אותו, סופו ליטול את שלו מתחת ידיהם. דבר אחר, וכמסמרות נטועים. משמרות כתוב. מה משמרות, עשרים וארבעה. אף מספר המסמרים בסנדל המסומר שמותר לצאת בו, עשרים וארבעה. דאיתמר, כמה מסמרים יהו בו? רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. חמשה, כנגד חמשה חומשי תורה. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא ° אמר. שבעה, כנגד ימי השבוע דכתיב (דברים וזאת הברכה לג כה) ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך. דרש °רבי אחא רבי אחא (תנא) בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °, תשעה. °רבי רבי יהודה הנשיא היה נותן אחד עשר על זה, ושלשה עשר על זה כמיניין המשמרות. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° אמר. מסמר שעשוי כמין כלבוס _{חצי עיגול} אינו עולה לחשבון מסמרים. רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא °, בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא °. מהו ליתן כולן על גבי מנעל אחד? אמר לו, שרי. מהו ליתן כולן על גבי סנדל אחד? אמר ליה, שרי. תני, ^י_יאין מגרדין סנדלים ומנעלים ישנים משום שהוא ממחק, אבל סכין ^י_יאומדיחין אותן. אמר רבי קריספא רבי קריספא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. תלמידוי דרבי חייה רבה רבי חייא רבה ° אמרין. הראשונים היו אומרים, מגרדין. שניים היו אומרים, אין מגרדין. שאלון לרב רב (אמורא)°, אמר לון, אין מגרדין. אמר רבי זעירה רבי זעירא °, הא אזילה _הלך חדא מן תלמידוי דרבי חייה רבה רבי חייא רבה °. אמר רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי °. נהגין הוינא יתבין קומי רב רב (אמורא)°, ומשחין ומשזגין _רוחצים, אבל לא מגרדין. תני, לא ילבש אדם ^י_יבמנעלים וסנדלים חדשים, אלא אם כן הילך בהן מבעוד יום. כמה יהא בהילוכן? בני בייתיה דבר קפרא בר קפרא ° אמרין. מן דבית רבה דבר קפרא בר קפרא °, עד בית רבה דרבי הושעיה רבי אושעיא רבה °. ציפוראי אמרין, מכנישתא דבבלאי, עד דרתה דרבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא °. טיבראי אמרין. מן סידרא רבה _{בית המדרש הגדול}, עד חנותיה דרבי הושעיה רבי אושעיא רבה °. תני, לא יסוך אדם מנעלים וסנדלים חדשים. לא יסוך אדם את רגלו ^י_יגוהיא בתוך המנעל. ואת רגלו והיא בתוך הסנדל. אבל סך את רגלו, ונותנה בתוך המנעל. את רגלו, ונותנה לתוך הסנדל. סך אדם שמן, ומתעגל על גבי קטיבלייא _{עור קשה} חדשה ואינו חושש. לא יתננה על גבי טבלה של שייש, להתעגל עליה _{שנראה כרוצה לעבדה}. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל מתיר. דבר אחר, וכמשמרות נטועים. בשעה שדברי תורה יוצאין מפי בעליהן כתיקנן, הן עריבין לשומעיהן כמסמרות נטועים. ובשעה שהם יוצאין ממוסמסין, הם מרים לשומעיהן כמסמרות הפוכות שדוקרות ופוצעות. בעלי אסופות. אין אסופות אלא סנהדרין. כמה דתימר (במדבר בהעלותך יא טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. דבר אחר. בעלי אסיפות. שנאמרים באסיפה. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. אם יאמר לי אדם, שיש _{מדרש ספר} דברי הימים בבבל. הרי אני הולך ומביאו משם. ועכשיו אם מתכנסין הם כל רבותינו, אין יכולין הן להביאו משם _שניגנז. ניתנו מרועה אחד. אמר הקדוש ברוך הוא. אם שמעתה דבר מפי קטן ישראל, והנייך, לא יהא בעיניך כשומעו מפי קטן, אלא כשומעו מפי גדול. ולא רק כשומעו מפי גדול, אלא כשמעו מפי חכם. ולא רק כשמעו מפי חכם, אלא כשמעו מפי נביא. ולא רק כשמעו מפי נביא, אלא כשמעו מפי רועה. ואין רועה אלא משה. כמה דתימר (ישעיהו ס"ג, י"א) ויזכור ימי עולם משה עמו. איה המעלם מים את רועה צאנו. איה השם בקרבו את רוח קדשו. ולא רק כשמעו מפי רועה, אלא כשמעו מפי הגבורה. ניתנו מרועה אחד. ואין אחד אלא הקדוש ברוך הוא. כמה דתימר (דברים ואתחנן ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: תנן, והלוחש על המכה ואומר (שמות בשלח טו כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך. רב רב (אמורא)° אמר, ^י_ידובלבד ברוקק _{שנראה כרוקק על ה’}. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר, אפילו אמר (ויקרא תזריע יג ט) נגע צרעת כי תהיה באדם ורוקק, אין לו חלק לעתיד לבוא: °אבא שאול אבא שאול אומר. אף ההוגה את השם באותיותיו. רבי מנא רבי מנא ° אמר. כגון אילין כותאי דמשתבעין והוגים את השם כאותיותיו. וכתיב זה שמי לעולם וזה זכרי וכו'. לא כמו שאני נכתב אני נקרא. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° אמר. נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ב עריכה

מתני’: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות, אין להם חלק לעולם הבא. שלשה מלכים. אחאב, ירבעם, מנשה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מנשה יש לו חלק לעולם הבא. שנאמר (דברי הימים ב ל"ג, י"ג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תפילתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו לו, למלכותו השיבו לא השיבו לחיי העולם הבא. וארבעה הדיוטות. בלעם, ודואג, אחיתופל, וגיחזי:

גמ’: וכולם חידשו עבירות. וכי מה חטא עשה ירבעם? על שעשה שני עגלי זהב. והלא כמה עגלים עשו ישראל. דתני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. שלשה עשר עגלים עשו ישראל שנים עשר לשנים עשר שבטים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

10 י_י מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף ח':

11 י_יא מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף ט':

12 י_יב מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י"ג:

13 י_יג מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף ד':

14 י_יד מיי' פ י"א מהל' עבודה זרה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ט סעיף ח', סמ"ג עשין ד :

-----------------------------------דף נא עריכה

ירושלמי מאיר סנהדרין נא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נא עמוד א] ואחד דימוסיא _ראש לכולן. מה טעמא? דכתיב (שמות כי תשא לב ד) ויאמרו, אלה אלהיך ישראל. הרי שנים עשר לשנים עשר שבטים וכתיב (נחמיה ט', י"ח) זה אלהיך _{בלשון יחיד}. הרי דימוסיא אחת לכולן. וכי מה עשה אחאב? כתיב (מלכים א ט"ז, ל"א) ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט. והלא קולותיו של אחאב, הם כחומרותיו של ירבעם. ולמה נמנה ירבעם תחילה? שהוא התחיל בקלקלה תחילה. מה היה אחאב עביד? הוה מקשט גרמיה בכל יום. וקאים ליה קומי _{ועומד לפני} חיאל אסרטולטיה _{שר הצבא}. והוא אמר לו. בכמה אנא טב יומא דין? והוא אמר ליה, כן וכן. והוא מפריש טומיתיה _שוויו לעבודה זרה. הדא היא דכתיב (מלכים א כ"א, כ') יען התמכרך לעשות הרע בעיני ה'. רבי לוי רבי לוי ° עבד דרש הדין קרייא, שיתא ירחין לגנאי (מלכים א כ"א, כ"ה) רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה'. אתא לגבי בליליא אמר לו. מה חטית לך, ומה סרחית קדמך? אית לך רישיה דפסיקא, ולית לך סופיה, אשר היסתה אותו איזבל אשתו. עבד דרש ליה שיתא ירחין לשבח. רק לא היה כאחאב אשר היסתה אותו איזבל אשתו. כתיב (מלכים א ט"ז, ל"ד) בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו. באבירם בכורו יסדה, ובשגוב צעירו הציב דלתיה. והא חיאל מן יהושפט דכתיב ולו אחים בני יהושפט עזריה וחיאל וגו' והם היו משבט יהודה. יריחו מבנימן. ומה עשה חיאל ביריחו? אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי, וחובה על ידי חייב. וכן הוא אומר באבירם בכורו יסדה, ובשגוב צעירו הציב דלתיה. ניחא, באבירם בכורו, לא היה מאיין ללמוד. ובשגוב הרשע, היה לו מאיין ללמד. ולמה המשיך? לפי שרצו לרבות את ממונן. ושלטה בהן מאירה והיו מתמוטטין והולכין. לקיים מה שנאמר (מלכים א ט"ז, ל"ד) כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד יהושע בן נון. כתיב (מלכים א י"ז, א') ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב. חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר, כי אם לפי דברי. וכי מה עניין זה אצל זה? אלא אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו. הדין חיאל, גברא רבא הוא. איזיל חמי ליה אפין _{אדם גדול הוא לך לנחם אותו}. אמר לו לית אנה מיזל. אמר לו, למה? אמר לו, דאנא מיזל ואינון אמרין מלין דמכעסין לך, ולית אנא יכול מיסבול. אמר לו, לך, ואין אינון אמרין מילה דמכעסה לי. כל מה דאת גזר, אנא מקיים. אזל ואשכחון עסיקין בהן קרייא (יהושע ו', כ"ו) וישבע יהושע בעת ההיא לאמר, ארור האיש לפני ה', אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו. בבכורו ייסדנה, ובצעירו יציב דלתיה. אמר, בריך הוא אלההון דצדיקייא, דמקיים מילי דצדיקא. והוה תמן אחאב. אמר לון אחאב. וכי מי גדול ממי, משה או יהושע? אמרין ליה משה. אמר לון, בתורתו של משה כתיב (דברים עקב יא טז יז) השמרו לכם פן יפתה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. ומה כתיב בתריה? וחרה אף ה' בכם ועצר השמים ולא יהיה מטר. ואני לא הינחתי עבודה זרה בעולם שלא עבדתי אותה. וכל טבן ונחמן דאית בעלמא, אתון בדרי. מילוי דמשה לא קמן, ומילוי דיהושע מקים? אמר לו אליהו. אם כדבריך, חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר, כי אם לפי דברי. כיון ששמע כן, התחיל בוכה. הדא הוא דכתיב (מלכים א כ"א, כ"ז) ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה, ויקרע את בגדיו, וישם שק על בשרו ויצום, וישכב בשק ויהלך אט. כמה נתענה? שלשה שעות נתענה. אם היה למוד לאכול בשלש, אכל בשש. אם למד לאכל בשש, אכל בתשע. ויהלך אט. מהו אט? רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר, שהיה מהלך יחף. כתיב (מלכים א כ"א, כ"ח-כ"ט) ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר. הראית כי נכנע אחאב מלפני? אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו. ראה טובה שנתתי בעולמי. אדם חוטא לפני כמה, ועושה תשובה, ואני מקבלו. הדא הוא דכתיב, הראית כי נכנע אחאב מלפני. חמית אחאב עבד תשובה. יען כי נכנע אחאב מפני, לא אביא הרעה בימיו. בימי בנו אביא הרעה על ביתו. וכי מה עשה אחז שאין לו חלק לעולם הבא? על ידי שבנה כסא בעזרה. הדא הוא דכתיב, ואת מוסך השבת אשר בנו בבית ה’ וגו'. אמר רבי חוניה רבי חוניה ° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. למה נקרא שמו אחז? שאחז בבתי כניסיות ובבתי מדרשות. למה היה אחז דומה? למלך שהיה לו בן, ומסרו לפידגוגו, והיה מבקש להורגו. אמר, אם אני הורגו. הרי אני מיתחייב מיתה. אלא הרי אני מושך את מניקתו ממנו, ומעצמו הוא מת. כך אמר אחז. אם אין גדיים, אין תיישים. אם אין תיישים אין צאן. אם אין צאן אין רועה. אם אין רועה, אין עולם. כביכול כך היה אחז סבור בדעתו לומר. אם אין קטנים, אין גדולים. אם אין גדולים, אין חכמים. אם אין חכמים, אין נביאים. אם אין נביאים, אין רוח הקודש. אם אין רוח הקודש, אין בתי כניסיות ובתי מדרשות. כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל. אמר °רבי יעקב בר אביי רבי יעקב בר אביי, °רבי אחא רבי אחא (תנא) מייתי לה מן הדא דכתיב (ישעיהו ח', י"ז) וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, וקיויתי לו. אין לך שעה קשה בעולם, מאותה שעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (דברים כי תבא לא יח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. מאותה השעה, וקויתי לו. שאמר לו בסיני, (דברים כי תבא לא כא) כי לא תשכח מפי זרעו. כך אמר לו הנביא ישעיה, מה את מועיל במה שסגרתה בתי מדרשות? (ישעיהו ח', י"ח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'. וכי ילדיו היו? והלא תלמידיו היו? אלא מלמד, שהיו חביבין עליו והיה קורא אותם בני. וכי מה עשה מנשה שאין לו חלק לעולם הבא? כתיב (ישעיהו ל"ח, א') בימים ההם חלה חזקיהו למות וגו'. עד כי מת אתה ולא תחיה. מאי מת אתה ולא תחיה? כי מת אתה, בעולם הזה. ולא תחיה, לעתיד לבוא. אמר לו, ולמה? אמר לו, דלא בעית מיקמה לך בנין. שאל אותו הנביא ישעיהו, למה לא בעית מיקמה לך בנין? אמר לו, חמית דאנא מיקים בר רשיע. בגין כן לא בעית מיקמה בנין. אמר לו, היה לך ליסב ברתי, דילמא מיני ומינך, היא מיקים בר נש טב. אף על גב דלבסוף עשה כן, לא קם אלא בר נש ביש. הדא דכתיב (ישעיהו ל"ב, ז') וכלי כליו רעים. אמר לו הב לי ברתך עכשיו. אמר לו כבר נגזרה גזרה. אמר לו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נא עמוד ב] לא לך אנא שמע. איני קופץ, אלא למה שאמר לי זקיני. שאמר לי, אם ראית חלומות קשים או חזיונות קשים, קפוץ לשלשה דברים ואת ניצול. ואילו הן. לתפלה, ולצדקה, ולתשובה. ושלשתן בפסוק אחד דכתיב (דברי הימים ב ז', י"ד) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם. ויתפללו, זה תפילה. ויבקשו פני, זו צדקה. כמה דתימר (תהלים י"ז, ט"ו) אני בצדק אחזה פניך, אשבעה בהקיץ תמונתך. וישובו מדרכיהם הרעים, זו תשובה. אם עשו כן, מה כתיב תמן? ואני אשמע מן השמים, ואסלח לחטאתם, וארפא את ארצם. מיד ויסב דכתיב (ישעיהו ל"ח, ב') ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, ויתפלל אל ה'. לאי זה קיר נשא עיניו? רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר, לקירה של רחב נשא עיניו. דכתיב (יהושע ב', ט"ו) כי ביתה בקיר החומה, ובחומה היא יושבת. אמר לפניו. רבון כל העולמים. רחב שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה. הדא הוא דכתיב (יהושע ו', כ"ג) ויבואו הנערים המרגלים, ויוציאו את רחב ואת בית אביה, ואת אמה, ואת אחיה, ואת כל אשר לה, ואת כל משפחותיה הוציאו, ויניחום מחוץ למחנה ישראל. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. אפילו היה במשפחותיה מאתים אנשים, והלכו ונדבקו במאתים משפחות, כולן היו ניצלין בזכותה. אבותי שקרבו לך כל הגרים הללו, שנאמר (דברי הימים ב ב א)ויספר שלמה את האנשים הגרים ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל וגו' על אחת כמה וכמה שתתן לי את נפשי. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני ° אמר. נשא את עיניו בקירה של שונמית דכתיב (מלכים ב ד', י') נעשה נא עליית קיר קטנה, ונשים לו שם מיטה ושלחן וכסא ומנורה. אמר לפניו, רבון כל העולמים. שונמית, קיר אחד עשתה לאלישע, והחייתה את בנה. אבותי שעשו לך את השבח הזה, על אחת כמה וכמה שתתן לי את נפשי. רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא ° אמר. נתן עיניו בקירות בית המקדש דכתיב (יחזקאל מ"ג, ח') בתתם סיפם את סיפי, ומזוזתן אצל מזוזתי, והקיר ביני וביניהן. ואמרינן בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהן כאילו נתפללו בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה שתתן לי את נפשי. ורבנין אמרין, נתן עיניו בקירות לבו, שנאמר (ירמיהו ד', י"ט) מעי מעי אוחילה קירות לבי, הומה לי לבי לא אחריש. אמר לפניו, רבון העולמים. חיזרתי על מאתים וארבעים ושמונה איברים שנתתה בי, ולא מצאתי שהכעסתי אותך באחד מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי. כתיב (ישעיהו לח ד ה) ויהי דבר ה' אל ישעיה הנביא לאמר. לך ואמרת אל חזקיה נגיד עמי, כה אמר ה' אלהי דוד אביך. שמעתי את תפילתך, ראיתי את דמעתך, הנני מוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. אמר לו, כדון אמרית ליה הכין. וכדון אנא מימר ליה הכין? והא גברא רבה הוא, ולית הוא מהימנתי. אמר ליה עינוון סגין הוא, והוא מהימן לך. ולא עוד, אלא עדיין לא יצאת הברה של הנבואה הראשונה בעיר, דכתיב (מלכים ב כ', ד') ויהי ישעיהו לא יצא חצר _העיר. התיכונה קרינן, העיר כתיב. כד דקם מנשה, הוה פרי _{היה רודף} {{{2}}} אחורי ישעיה, בעי מיקטליניה. והוא ערק _ברח מן קדמוי, ערק לארזא, ובלעיה ארזא חסר ציציתה דגולתיה _{שנשארה גלוי מחוץ לארז}, אתון ואמרין קדמוי. אמר לון, אזלון ונסרון ארזא. ונסרו לארזא, ואיתחמי דמא ניגר. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מנשה יש לו חלק לעולם הבא. שנאמר(דברי הימים ב לג יג)ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תפילתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו לו, למלכותו השיבהו, ולא השיבהו לחיי העולם הבא. וכתיב(דברי הימים ב כד ד) ולא אבה ה' לסלוח. מיכן שאין לו חלק לעתיד לבוא. והא כתיב (ירמיהו ט"ו, ד') מלבד חטאות מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה? נימר עד דלא יחזור ביה _{וכבר חזר בתשובה ונמחל לו}. והכתיב, על כל הכעס אשר הכעיסו מנשה? נימר עד שלא עשה תשובה. והא כתיב (דברי הימים ב ל"ג, כ"ג) כי הוא אמון הירבה אשמה. מה הוסיף על חטאות אביו? שבא על אימו. והכתיב (מלכים ב כ"א, ט"ז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה. וכי איפשר לבשר ודם למלאות את ירושלים דם נקי פה לפה? אלא שהרג את ישעיהו שהיה שקול כמשה. דכתיב ביה (במדבר בהעלותך יב ח) פה אל פה אדבר בו. כתיב (דברי הימים ב לג י יא) וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו. ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך, וילכדו את מנשה בחחים. מהו בחחים? בכירו מניקייא _{אזיקים לרגלים}. אמר רבי לוי רבי לוי °. מולא _סיר של נחושת עשו לו, ונתנו אותה בתוכה והיו מסיקין תחתיו. כיון שראה שצרתו צרה, לא הניח עבודה זרה בעולם שלא הזכירה. כיון שלא הועיל לו כלום, אמר. זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת (דברים דברים ד ל לא) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו, כי אל רחום ה' אלהיך, לא ירפך ולא ישחיתך, ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. הרי אני קורא אותו. אם עונה אותי, מוטב. ואם לאו, הא כל אפייא שוין. והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקדוש ברוך הוא והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא. רבונו של עולם. אדם שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה? אמר להן. אם איני מקבלו בתשובה, הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקדוש ברוך? הוא חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו, ושמע תחינתו. הדא היא דכתיב (דברי הימים ב ל"ג, י"ג) ויתפלל אליו, ויעתר לו, וישמע תחינתו וישיבהו. אמר °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון. בערבייא צווחין _קראים לחתרתה, עתרתה. וישיבהו ירושלם למלכותו. במה השיבו? אמר שמואל בר בונא שמואל בר בונא ° בשם °רבי אחא רבי אחא (תנא), ברוח השיבו. כמה דתימר, משיב הרוח. וידע מנשה כי ה' הוא האלהים. באותה שעה אמר מנשה, אית דין ואית דיין. וכי מה עשה בלעם הרשע שאין לו חלק לעולם הבא? על ידי שנתן עצה לבלק בן צפור להפיל את ישראל בחרב אמר לו, אלוה של אומה הזו שונא את זנות. העמידו בנותיכם בזימה, ואתם שולטין בהן. אמר לו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

-----------------------------------דף נב עריכה

ירושלמי מאיר סנהדרין נב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נב עמוד א] ומישמע לי אינון להפקיר בנותיהם לזנות? אמר ליה, אקים בנתך קומוי, וינון חמיין ושמעין לך. הדא דכתיב (במדבר פינחס כה טו) ראש אומות בית אב במדין הוא. מה עשו? בנו להן קנקלין _אהלים מבית הישימון עד הר השלג, והושיבו שם נשים מוכרות מיני כיסניון. הושיבו את הזקינה מבחוץ, ואת הנערה מבפנים. והיו ישראל אוכלין ושותין, והיה אחד מהן יוצא לטייל בשוק, ולוקח לו חפץ מן החנווני, והיתה הזקינה מוכרת לו את החפץ בשיויו, והנערה אומרת לו, בא וטול לך בפחות. כן ביום הראשון, וכן ביום השני, וכן ביום השלישי, והיתה אומרת לו, מיכן והילך אתה כבן בית, היכנס ובור לך. וכיון שהיה נכנס, היה שם צרצור מלא יין, מן היין העמוני שהוא קשה והוא מפתה את הגוף לזנות, והיה ריחו מפעפע. ועדיין לא נאסר סתם יינם של נכרים על ישראל כיין נסך. והיתה אומרת לו. רצונך לשתות כוס יין? והוא אומר לה הין. והיא נותנת לו, והוא שותה. וכיון שהיה שותה, היה היין בוער בו ככריסה של חכינה. והוא אומר לה הישמעי לי. והיא אומרת לו, רצונך שאשמע לך? והוא אומר הין. מיד היתה מוציאה לו טפוס של פעור מתוך חיקה שלה. והיתה אומרת לו. השתחוה לזה, ואני נשמעת לך. והוא אומר לה, וכי לעבודה זרה אני משתחוה? והיתה אומרת לו. אין את משתחוה, אלא גלה עצמך לו. זו היא שאמרו חכמים, הפוער עצמו לבעל פעור, זו היא עבודתו. והזורק אבן למרקוליס, זו היא עבודתו. והיה שם צרצור מלא יין מן היין העמוני, שהוא קשה שהוא מפתה את הגוף לזנות. והיה ריחו מפעפע. ועדיין לא נאסר יין נסך על ישראל, והיתה אומרת לו, רצונך לשתות כוס יין? והוא אומר הין. והיא נותנת לו, והוא שותה. וכיון שהיה שותה, היה היין בוער בו ככריסה של עכנא. והוא אומר לה, הישמעו לי. והיתה אומרת לו, הינזר מתורת משה, ואני נשמעת לך. הדא הוא דכתיב (הושע ט', י') המה באו בעל פעור, וינזרו לבושת, ויהיו שיקוצים כאהבם. עד שנעשו שיקוצים לאביהם שבשמים. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. מה המסמר הזה אי אפשר לו לפרוש מן הדלת בלא עץ. כך אי אפשר לפרוש מן הפעור, בלא נפשות. מעשה בסובתה מאולם, שהשכיר חמורו לגויה אחת להשתחוות לפעור. כיון שהגיעו לביתו של פעור, אמרה לו. המתן לי כאן עד שאיכנס ואשתחוה לפעור. כיון שיצאת, אמר לה. המתיני לי כאן עד שאיכנס ואעשה כמות שעשית. מה עשה? נכנס ועשה את צרכיו, וקינח עצמו בחוטמו של פעור. והיו הכל מקלסין לפניו ואומרים, לא עשה אדם כשם שעשה זה. מעשה במנחם איש גופתה אריה. שהיה מגלגל בחביות. ובא אליו שרו של פעור בלילה. מה עשה? נטל את השפוד, ועמד עליו, וברח ממנו. בא אליו בלילה השני. אמר לו מנחם. מה אתה מקלליני? נתיירא ממנו ואמר לו, עוד איני מקללך. מעשה בשלטון אחד, שבא ממדינת הים להשתחוות לפעור. אמר להן, הביאו לי פר אחד, איל אחד, כבש אחד, להשתחוות לפעור. אמרו לו, אין אתה זקוק לכל אילו. אין את צריך אלא לגלות עצמך לו, שזוהי עבודתו. מה עשה גירה בהם סניגורים. והיו מכין אותן ומפצעין את מוחותם בגיזרין, ואומר להן. אוי לכם ולטעותכם. כתיב (במדבר בלק כה ג ד) ויחר אף ה' בישראל. ויאמר ה' אל משה, קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש. אמר לו. הושב את ראשיהם דיינים עליהם, ויהיו הורגים בחטאים נגד השמש. הדא הוא דכתיב (במדבר בלק כה ה) ויאמר משה אל שופטי ישראל. הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור. כמה הם שופטי ישראל? שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. שרי אלפים, שש מאות. שרי מאות, ששת אלפים. שרי חמשים, שנים עשר אלף. שרי עשרות, ששים אלף. נמצאו שופטי ישראל, שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. אמר לון כל חד מינכון יקטול תריי נמצאו הרוגין חמש עשרה רבוא ושבעת אלפים ומאתים. כתיב (במדבר בלק כה ו) והנה איש מבני ישראל בא, ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה. מהו לעיני משה? כאינש דאמר, הא גו עינך _{בתוך העניים שלך} משה שאינו מפחד. אמר לון, אין צפורך מדינית ואין טלפיה סדוקות. זו טהורה וזו טמאה? והיה שם פינחס. אמר אין כאן אדם שיהרגנו ויהרג על ידיו? איכן הם האריות? דכתיב (בראשית ויחי מט ט) גור אריה יהודה (דברים וזאת הברכה לג כב) דן גור אריה (בראשית ויחי מט כז) בנימין זאב יטרף. כיון שראה פינחס שאין אדם מישראל עושה כלום. מיד עמד פינחס מתוך סנהדרין שלו, ולקח את הרומח בידו, ונתן את הברזל תחת פסיקייא _חגורה שלו. התחיל מסתמך על עץ שלה, עד שהגיע לפתחו. כיון שהגיע לפיתחו, אמרו לו. מאיין ולאיין פינחס? אמר להן, אין אתם מודין לי, ששבטו של לוי אצל שבטו של שמעון בכל מקום? אמרו, הניחו לו. שמא התירו פרושים את הדבר. כיון שנכנס, עשה לו הקדוש ברוך הוא ששה ניסים. הנס הראשון. דרכן לפרוש זה מזה אחר ביאה, והדביקן המלאך זה לזה. הנס השני. כיון את הרומח כנגד הקיבה שלה, כדי שתהא זכרותו נראית מתוך קיבה שלה, מפני הנוקרנין. שלא יהו אומרין, אף הוא בין כתיפיו נכנס עמהן ועשה את צרכיו. הנס השלישי. סתם המלאך את פיהן, ולא היו יכולין לצווח. הנס הרביעי. לא נשמטו מן הזיין, אלא עמדו במקומן. הנס החמישי. הגביה לו המלאך את השקוף, כדי שיצאו שניהן בן כתיפיו. הנס הששי. כיון שיצא רצו בני שמעון להרגו בא מלאך והרגם. וכשראה את הנגף שהוא מחבל בעם, מה עשה? השליכן לארץ ועמד ונתפלל, ונעצרה המגפה. הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ו, ל') ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה. כשבאו ישראל לנקום נקמת מדין, מצאו שם בלעם בן בעור. וכי מה בא לעשות? בא ליטול שכר עשרים וארבעה אלף שמתו מישראל על ידו בשיטים. אמר לו פינחס. לא רצון בראך עבדת, ולא דבלק עבדת. לא רצון דברייך עבדת, דאמר לך, לא תיזול עם שלוחי בלק ואזלת. ולא דבלק עבדת, דאמר לך, איזיל לייט ישראל, וברכתנון. אף אני, איני מקפח שכרך. הדא הוא דכתיב (יהושע י"ג, כ"ב) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל על חלליהם. מהו על חלליהם? שהיה שקול כנגד כל חלליהם. דבר אחר. על חלליהם. מה חלליהם אין בהן ממש. אף הוא אין בו ממש. דבר אחר, על חלליהם. שהיה צף כנגד כל חלליהם. והיה פינחס מראה לו את הציץ, והוא שוקע ויורד. דבר אחר, על חלליהם, מלמד שנתנו לו ישראל שכרו משלם, ולא קיפחוהו. דואג. אדם גדול בתורה היה. באו ישראל ושאלו את דוד, לחם הפנים מהו שידחה את השבת? אמר להם, סידורו דוחה את השבת, ולא לישתו ולא עריכתו דוחין את השבת. והיה שם דואג ואמר. מי הוא זה שבא להורות לפניי? אמרו לו, דוד בן ישי הוא. מיד הלך ונתן עצה לשאול מלך ישראל להמית את נוב עיר הכהנים. הדא היא דכתיב (שמואל א כב יז) ויאמר המלך לרצים הניצבים עליו, סובו והמיתו את כהני ה', כי גם ידם עם דוד כי ידעו כי בורח הוא. עד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נב עמוד ב] ולא גלו את אזני. מי היו? אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק ° אבנר ועמשא היו. אמרו ליה, כלום אית לך עלינן, אלא הדין זונרא והדין כלי נירין _{כלי נשק ובגדי שררה}. הא טריפין _{מוחזרים} לך. אפילו תורידנו מגדולתינו לא נשמע לדברים אלו. דכתיב(שמואל א כב יז) ולא אבו עבדי המלך לשלוח את ידם בכהני ה'. ויאמר המלך לדואג. אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי °. לדוייג כתיב. אמר לו, נתפשתה כדג. אתה עבדתה רובה של מלאכה שהלשנתה עליהם. סוב אתה ופגע בכהני ה'. (שמואל א כב יח) ויסב דואג האדומי ויפגע בכהנים שמונים וחמשה איש נושא אפוד בד, _{והם מבגדי כהן גדול}. לא כן תני רבי חייה רבי חייא רבה ° אין ממנין שני כהנים גדולים כאחת? אלא מלמד שהיו כולם ראויין להיות כהנים גדולים. כיצד נתרחק _{ומה היה סופו}? רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. חד אמר, אש יצאה מבית קדשי הקדשים וליהטה סביבותיו ומת. וחרנה אמר, תלמידים וותיקים נזדווגו לו, והיו למידים ממנו תורתו והוא משכח, לקיים מה שנאמר (איוב כ', ט"ו) חיל בלע ויקיאנו, מבטנו יורישינו אל. אחיתופל, אדם גיבור בתורה היה. כתיב (שמואל ב ו א) ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה ° בשם רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא °. תשעים אלף זקינים מינה דוד ביום אחד, ולא מינה אחיתופל עמהן. הדא הוא דכתיב, ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף. פשוטיה דקרייה תלתין אלף. וכתיב ויוסיף הרי כאן עוד תלתין אלף. וכתיב עוד. להוסיף עוד תלתין אלף. נמצא הכל תשעין אלף. את מוצא בשעה שבא דוד לשאת את ארון ברית ה', לא נשאו כתורה דכתיב(שמואל ב ו ג) וירכיבו את ארון ברית האלהים על עגלה חדשה וגו'. והוה ארונא טעון כהניא לרומא, וטרוף לון לארעא _{מרים את הכהנים לגובה וזורק אותם לארץ}. טעון כהניא לרומא, וטריף לון לארעא. שלח דוד ואייתי לאחיתופל. אמר ליה, לית את אמר לי מה לדין ארונא דהו טעון כהניא לרומא טריף לון לארעא. טעון כהניא לרומא וטריף לון לארעא? אמר לו, שלח שאול לאילין חכימייא דמניתא _{לך תשאל את החכמים שמיניתה}. אמר דוד. מאן דידע למיקמתה _להסביר ולא מקימה, יהא סיפיה מתחנקה. אמר ליה דבח קומוי, והוא קאים מכעסו. הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו יג) ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים, ויזבח שור ומריא. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° ורבי מנא רבי מנא °. חד אמר, על כל צעידה וצעידה שור ומריא. ובסוף, שבעה פרים ושבעה אלים. וחרנה אמר. על כל צעידה וצעידה שבעה פרים ושבעה אילים, ובסוף שור ומריא. אמר הקדוש ברוך הוא לאחיתופל. מילה דמיינקייא אמרין בכנישתא _{דבר שהתינוקות אומרים בבית הכנסת} בכל יום, לא אמרת ליה. דכתיב (במדבר נשא ז ט) ולבני קהת לא נתן, כי עבודת הקודש עליהם, בכתף ישאו, ודא אמרת ליה? וכן את מוצא בשעה שבא דוד לחפור תימליוסים _יסודות של בית המקדש. חפר חמש עשר מאוין דאמין, ולא אשכח תהומא. ובסופא אשכח חד עציץ, ובעא מירמיתיה. אמר לו, לית את יכיל. אמר לו, למה? אמר לו, דאנא הכא כביש על תהומא. אמר לו, ומן אימת את הכא? אמר לו, מן שעתא דאשמע רחמנא קליה בסיני (שמות כ', ב') אנכי ה' אלהיך, רעדת ארעא ושקיעת, ואנא יהיב הכא כביש על תהומא. אף על גב כן לא שמע ליה, כיון דרמיה, סליק תהומא ובעא מטפא עלמא _{להטביע את העולם} {{{2}}}. והוה אחיתופל קאים תמן. אמר, כדין דוד מתחנק ואנא מליך. אמר דוד. מאן דחכם דידע מקימתיה _להסביר ולא מקים ליה, ייא סופיה מתחנק. אמר מה דאמר, ואוקמיה. התחיל דוד אומר שירה דכתיב (תהלים ק"כ, א') שיר המעלות. שיר למאה עליות. על כל מאה אמה, היה אומר שירה. אף על גב כן, הוה סופה מתחנקה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. הדא היא דמתלא אמרה, צריך בר נש חשש על לווטייה דגברא רבה, אפילו על מגן. _{צריך לחשוש מקללה של אדם גדול אפילו בחינם} אמר רבי ירמיה רבי ירמיה ° בשם רבי שמואל בר יצחק רב שמואל בר יצחק °. מגילה שמסר שמואל לדוד, אמרה אחיתופל ברוח הקודש. ומה הוה אחיתופל עביד. כד הוה בר נש אזל ממלך ביה במילה. הוה אמר לו, איזיל עביד כן והכן. ואין לית את מהימן לי, אזל ושאיל באורים ותומים. והוה אזל שאל, ומשכח ליה כן. הדא היא דכתיב (שמואל ב טז כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל איש באורים ותומים. איש קרי ולא כתיב, דלא יכלו הכתובים לקרותו איש _{שדבריו דמו לדברי מלאך}. כיצד נתרחק _{ומה היה סופו}? (שמואל ב יז כג) ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את חמורו וגו'. שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו. אמר להם. אל תמרדו במלכות בית דוד. דאשכחן דקודשא בריך הוא נסיב לון אפין, אפילו בפרהסיא. ואל תשאו ותתנו עם מי שהשעה משחקת לו. ואם היתה העצרת ברורה, זרעו חטים ומובטח שיהיו יפות. ולא ידעין אם ברורה בטל, ואם ברורה בשרב גיחזי אדם גבור בתורה היה, אלא שהיו בו שלשה דברים. עין צרה, ופרוץ בערוה, ולא היה מודה בתחיית המתים. עין צרה, שבשעה שהיה אלישע יתיב בתינוייה _מלמד, הוה גיחזי יתיב ליה על תרעא _{על הפתח}. ותלמידייא חמיין ליה _{רואים אותו} ואמרין, גיחזי לא עאל לשיעור, ואנן עלון? והוה תנייו מתאמר _{השיעור נאמר}, ובר נש לא מיתהני כלום. כיון שנתרחק מה כתיב תמן? (מלכים ב ו', א') ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך, צר ממנו. לא אסחין _{לא יכול להכיל} אוכלוסייא דתלמידייא דהוון תמן. ופרוץ בערוה, שכן השונמית אומרת לאשה (מלכים ב ד', ט') הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד. אמר רבי יונה רבי יונה °. הוא קדוש, ואין תלמידו קדוש. מנין ידעה? אמר רבי אבין רבי אבין °, שלא הביט בה מימיו. ורבנן דקיסרין אמרין, שלא ראתה טיפת קרי על בגדיו מימיו. אמתיה דרבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק ° אמר, אנא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

-----------------------------------דף נג עריכה

ירושלמי מאיר סנהדרין נג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נג עמוד א] הוינא משזגה _מכבסת מנוי דמרי ומן יומוי לא חמית מילה בישא במאנוי דמרי _{מעולם לא ראיתי טיפת קרי על בגדיו של אדוני}. כתיב (מלכים ב ד', כ"ז) ויגש גיחזי להדפה. מהו להדפה? אמר רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא °. שנתן ידו, בהוד שביופיה, בין דדיה. ולא היה מודה בתחיית המתים. את מוצא בשעה שבא אלישע להחיות את בנה של שונמית, אמר לו (מלכים ב ד', כ"ט) קח משענתי בידך ולך. כי תמצא איש, לא תברכנו. וכי יברכך איש, לא תעננו. והוא לא עבד כן, אלא כד פגע בר נש ביה, אמר לו מאיין ולאיין גיחזי? והוא אמר לו, אנא איזיל מחיה מתים. והוא אמר לו, לית דמחיה מתים אלא הקדוש ברוך הוא, דכתיב ביה (שמואל א ב ו) ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל. אזל ליה ולא עבד כלום, ולא ניסה להחיות את הנער. חזר לגביה. אמר לו אלישע, אנא ידע, אילו הוה דמיך ישן {{{2}}}, לא הוה מיתער על ידך שלא הלכתה אליו כלל. את מוצא בשעה שבא נעמן שר צבא מלך ארם אצל אלישע, בא אליו בסוסו וברכבו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° (מלכים ב ה', ט') בסוסו _בבגדיו כתיב. בעא מיתן ליה, דהב וכסף, אסטלוון ולבושין, אבנים טובות ומרגליות, ולא קיבל עליו. הדא היא דכתיב (מלכים ב ה', ט"ז) ויפצר בו לקחת וימאן. אתא גיחזי ואמר (מלכים ב ה', כ') חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאומה. מומה כתיב _{רמז שיקח את המום שבו}. אזל ומטה ביה, ונסב מה דנסב, ואטמרון בעיליתיה _{הלך אליו לקח מה שלקח והחביא בעליה}. אתא גבי אלישע אמר ליה. מאיין ולאיין גיחזי? מיאנתה מתן שכרן של צדיקים? אמר לו (מלכים ב ה', כ"ה-כ"ז) לא הלך עבדך אנא ואנה. ויאמר לא, ליבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך. העת לקחת כסף וזהב וגו'. העת לקחת אבנים טובות ומרגליות? לפיכך צרעת נעמן תדבק בך. כתיב (מלכים ב ה ז ג) וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער וגו'. ומי היו? אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בשם רב רב (אמורא)° גיחזי ושלשת בניו היו. כתיב (מלכים ב ה ח ז) ויבא אלישע דמשק, ובן הדד מלך ארם חלה וגו'. מה אזל בעי מיעבד תמן _{מה הלך לעשות שם}? אזל בעא מקרבא לגיחזי, ואשכחיה מוחלט. מיכן שדוחין בשמאל, ומקרבין בימין. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° כתיב (איוב ל"א, ל"ב) בחוץ לא ילין גר, דלתיי לאורח אפתח. מיכן שדוחין בשמאל, ומקרבין בימין. לא כשם שעשה אלישע, שדחה את גיחזי בשתי ידיו. שני חלאים חלה אלישע. אחד כדרך הארץ, ואחד שדחה את גיחזי. °רבי חנניה רבי חנניה ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמרו, בשעה שנמנו ואמרו, שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא. יצתה בת קול ואמרה (איוב ל"ד, ל"ג) המעמך ישלמנה, כי מאסת. אלא כי אתה תבחר ולא אני. ומה ידעת דבר. ביקשו לצרף את שלמה עמהן. בא דוד ונשתטח לפניהן. ויש אומרים, אש יצאת מבית קדש הקדשים וליהטה סביבותיהם. °הדר עילה הדר עילה _{שם חכם}, היה יליף דהוה מצלי ומתענה _{היה רגיל שהיה מתפלל ונענה}. כיון שנמנה עמהן כשביקשו לצרף את שלמה לרשימה של אלו שאין להם חלק לעולם הבא, צלי ולא איתעני. דורשי רשומות אמרו, כולהם יש להם חלק לעולם הבא. מה טעמא? דכתיב (תהילים ס ט י) לי גלעד ולי מנשה. אפרים מעוז ראשי, יהודה מחוקקי, מואב סיר רחצי, על אדום אשליך נעלי. לי גלעד, זה אחאב מלך ישראל, שנפל ברמות גלעד. לי מנשה זה מנשה כמשמועו. אפרים מעוז ראשי, זה ירבעם בן נבט אפרתי. יהודה מחוקקי, זה אחיתופל. מואב סיר רחצי, זה גיחזי. על אדום אשליך נעלי, זה דואג האדומי. אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא. רבון כל העולמים. מה נעבוד, ואיך נתיר את דואג ואחיתופל ודוד מלכא דישראל מיקל לון. דכתיב (תהלים נ"ה, כ"ד) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. אמר לון, עלי לעשותן ריעים אילו לאלו דכתיב(תהלים ק"ח, י') עלי פלשת אתרועע (תהלים ס', י') עלי פלשת התרועעי. עלי לפלש להם מעשים טובים לעשותן ריעים אילו לאילו

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ג עריכה

מתני’: דור המבול. אין להן חלק לעולם הבא, ואין עומדין בדין. שנאמר (בראשית בראשית ו ג) לא ידון רוחי באדם לעולם. דור הפלגה, אין להם חלק לעולם הבא. שנאמר (בראשית נח יא ח) ויפץ ה' אותם. וכתיב ומשם הפיצם ה’. ויפץ ה' אותם, בעולם הזה. ומשם הפיצם ה', בעולם הבא. אנשי סדום, אין להם חלק לעולם הבא. שנאמר (בראשית לך לך יג יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה'. רעים בעולם הזה. וחטאים לעולם הבא. אבל עומדין בדין. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, אילו ואילו אינן עומדין בדין. שנאמר (תהלים א', ה') על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. על כן לא יקומו רשעים במשפט, זה דור המבול. וחטאים בעדת צדיקים, אלו אנשי סדום. אמרו לו. בעדת צדיקים אינן עומדין. אבל עומדין הן בעדת רשעים:

גמ’: תנן, דור המבול. אין להן חלק לעולם הבא, ואין עומדין בדין. ואינן רואין לעתיד לבוא. מה טעמא? דכתיב (בראשית נח ז כג) וימח את כל היקום. וכתיב, וימחו מן הארץ. וימח את כל היקום בעולם הזה. וימחו מן הארץ, לעתיד לבוא. תני, °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר. נאמר (בראשית בראשית ו ג) לא ידון רוחי באדם לעולם. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם, בשעה שאני נותן רוחי בבני אדם _{בתחית המתים}. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. לא ידין לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם, בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים. אחרים אומרים. לא ידון לו רוחי, שאיני מחזירה לנדנה. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר. עיקר זריבתן לחולטנות _{המבול היה עונשם המוחלט}. מה טעמא? דכתיב (איוב ו', י"ז) בעת יזורבו נצמתו, בחומו נדעכו ממקומם. מהו בחומו? בריתיחן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. כל טיפה וטיפה שהיה הקדוש ברוך הוא מוריד עליהן היה מרתיחה בתוך גיהנם ומורידה עליהן. הדא הוא דכתיב. בחומו נדעכו ממקומה. יהודה בי רבי חזקיה יהודה בי רבי חזקיה ° ו°רבי רבי יהודה הנשיא אמרין, הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם שנים עשר חדש. בתחלה הוא מכניס בהן חכך, ואחר כך הוא מכניסן לאור והן אומרים הוי הוי, ואחר כך הוא מכניסן לשלג והן אומרים ווי ווי. מה טעמא? דכתיב (תהלים מ', ג') ויעליני מבור שאון, מטיט היון. מהו מטיט היון? מקום שהן אומרין בו הוי ווי. ויקבלו דינם ויהא להן חלק לעולם הבא. על שם (משלי י"ג, א') לץ לא שמע גערה. אנשי סדום, אין להן חלק לעולם הבא, ואינן רואין לעתיד לבוא. מאי טעמא? דכתיב (בראשית לך לך יג יג) ואנשי סדום רעים וחטאים ליי' מאד. רעים וחטאים, בעולם הזה. לה' מאוד, לעתיד לבוא. דבר אחר. רעים, אילו לאילו. וחטאים, בגילוי עריות. לה', בעבודה זרה. מאד, בשפיכות דמים

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ד עריכה

מתני’: דור המדבר. אין להן חלק לעולם הבא, ואין עומדין בדין. שנאמר (במדבר שלח יד לה) במדבר הזה יתמו ושם ימותו, דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, עליהם הוא אומר (תהלים נ', ה') אספו לי חסידי, כורתי בריתי עלי זבח _{אלו דור המדבר}. עדת קרח, אינה עתידה לעלות. שנאמר (במדבר קרח טז לג) ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל, דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. עליהם הוא אומר (שמואל א ב ו) ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נג עמוד ב]

גמ’: דור המדבר. אין להן חלק לעולם הבא, ואין רואין לעתיד לבוא. שנאמר (במדבר שלח יד לה) במדבר הזה יתמו, ושם ימותו. יתמו בעולם הזה. ושם ימותו, לעתיד לבוא. וכן הוא אומר (תהלים צ"ה, י"א) אשר נשבעתי באפי, אם יבואון אל מנוחתי. דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. עליהם הוא אומר (תהלים נ', ה') אספו לי חסידי, כורתי בריתי עלי זבח. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, כתיב (תהלים קי"ט, ק"ו) נשבעתי ואקיימה. פעמים שאינו מקיים. °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. כתיב אשר נשבעתי באפי. באפי נשבעתי, וחוזר אני בי. תני, °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר. עליהם הוא אומר, אספו לי חסידי וגומר. חסידי שעשו עמי חסד. כורתי בריתי. שנכרתו על ידי. עלי זבח. שעילו אותי ונזבחו על שמי. תני, °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר. על הדורות הללו _{דור המדבר} הוא אומר (ישעיהו ל"ה, י') ופדויי ה' ישובון. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אילו ואילו יש להן חלק לעולם הבא. ומה טעמא? דכתיב (ישעיהו כ"ז, י"ג) והיה ביום ההוא, יתקע בשופר גדול. ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים. האובדים בארץ אשור, אילו עשרת השבטים. והנידחים בארץ מצרים, זה דור המדבר. אלו ואילו, יבואו והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם. עדת קרח אין להן חלק לעולם הבא, ואינן רואין לעתיד לבוא. מה טעמא? דכתיב (במדבר קרח טז לג) ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל. ותכס עליהם הארץ, בעולם הזה. ויאבדו מתוך הקהל, לעתיד לבוא. תני, °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר. ממשמע שנאמר (תהלים קי"ט, קע"ו) תעיתי כשה אבד, בקש עבדך. מה אבידה האמורה להלן, סופה להתבקש. אף אבידה האמורה כאן, עתידה להתבקש. מי נתפלל עליהן? רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני ° אמר, משה נתפלל עליהן דכתיב (דברים וזאת הברכה לג ו) יחי ראובן ואל ימות. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר, חנה נתפללה עליהן. היא דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת, עד שעמדה חנה ונתפללה עליהן ואמרה (שמואל א ב ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ה עריכה

מתני’: עשרת השבטים, אינן עתידין לחזור. שנאמר (דברים נצבים כט כז) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הולך ואינו חוזר. אף הן הולכין ואינן חוזרין, דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. מה היום מאפיל ומאיר. אף הן כשהיא אפילה להן, עתידה ליאור להן:

גמ’: עשרת השבטים, אין להן חלק לעולם הבא ואינן רואין לעתיד לבוא. מה טעמא דכתיב (דברים נצבים כט כז) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הולך ואינו חוזר. אף הן הולכין ואינן חוזרין, דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. °רבי שמעון בן יהודה איש כפר אכוס רבי שמעון בן יהודה איש כפר אכוס אמר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אם היו מעשיהן כיום הזה שלא יחזרו בתשובה, אינן חוזרין. ואם לאו, חוזרין הן. חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° ורבי אבהו רבי אבהו ° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. אם באים הן גירי צדק לעתיד לבא, אנטונינוס בא בראש כולם. אית מילין אמרין, דלא איתגייר אנטונינוס. ואית מילין אמרין, שנתגייר. ממה את שמע מינה שלא התגייר? שראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים. לית את שמע מינה כלום, שכן אפילו יריאי שמים יוצאין בכך. אנטונינוס אתא גבי °רבי רבי יהודה הנשיא, אמר לו. נראה לך שתאכילני מן לויתן בעלמא דאתי? אמר לו אין. אמר לו מן אימר פסחא לא אוכלתני, ומן לויתן את מיכלתי לעלמא דאתי? אמר לו ומה נעביד לך, ובאימר פיסחא כתיב (שמות בא יב מח) וכל ערל לא יאכל בו. הדא אמרה, דלא איתגייר אנטונינוס. כיון דשמע כן, אזל וגייר גרמיה. אתא גבי °רבי רבי יהודה הנשיא אמר לו, חמי _תראה גזירתי. אמר לו, בדידי לא איסתכלית מן יומוי, ובדידך אנא מסתכלא? הדא אמרה דאיתגייר אנטונינוס. ולמה נקרא רבינו הקדוש? שלא הביט במילתו מימיו. ולמה נקרא שמו של °נחום בן סימאי נחום בן סימאי, נחום איש קדוש קדושים? שלא הביט בצורת מטבע מימיו. אנטונינוס אתא גבי °רבי רבי יהודה הנשיא. אמר לו, צלי _תתפלל עלי. אמר ליה ישיזבינך מן הדא צינתא _{הקדוש ברוך הוא יציל אותך מהקור}.דכתיב (תהלים קמ"ז, י"ז) לפני קרתו מי יעמוד. אמר לו, °רבי רבי יהודה הנשיא. לית הדא צלו. דאם קר יתיר כסיתך תכסה, והא צינתה אזלה _{זו לא תפילה נצרכת כי אם קר מתכסים בכסות והקור מסתלק}. אמר לו, ישזבינך מן הדין שורבא דנפק בעלמא _{הקדוש ברוך הוא יציל אותך מהחום}. אמר לו, הא צלו. כדון תשתמע צלותך. דכתיב (תהלים י"ט, ז') ואין נסתר מחמתו. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. עדתו של יוחנן בן קרח שהלכו עמו למצרים, ולא שמעו לירמיהו, אין להם חלק לעולם הבא מה טעמא? דכתיב (הושע ה', ז') בה' בגדו, כי בנים זרים ילדו, עתה יאכלם חדש את חלקיהם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. חד אמר. לא גלו עד שנעשו ערילים. וחרנה אמר, לא גלו עד שנעשו ממזרים. מאן דאמר ערלים, למילה ולמצות. ומאן דאמר ממזירים? מאבותיהן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. לא גלו ישראל, עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים. מה טעמא? דכתיב (יחזקאל ב', ג') בן אדם, שולח אני אותך אל בני ישראל, אל גוים המורדים אשר מרדו בי. אל גוי המורד אין כתיב כאן, אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותיהם, פשעו בי עד היום הזה. רבי ברכיה רבי ברכיה ° ורבי חלבו רבי חלבו ° אמרו בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני °. לשלש גליות גלו ישראל. אחד לפנים מנהר סנבטיון. ואחד לדפני של אנטוכיא. ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם. כשם שגלו לשלש גליות, כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות. מה טעמא? דכתיב (יחזקאל כ"ג, ל"א) בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך. וכשהן חוזרין, הן חוזרין משלש גליות. מה טעמא? דכתיב (ישעיהו מט ט) לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו ועל דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם. לאמר לאסורים צאו, אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון. לאשר בחשך הגלו, אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם. ועל דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם, אילו שגלו לדפנא של אנטוכיא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

-----------------------------------דף נד עריכה

ירושלמי מאיר סנהדרין נד

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ו עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נד עמוד א] מתני’: אנשי עיר הנדחת דכתיב (דברים ראה יג יד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, וידיחו את יושבי עירם לאמר. הא אינן נהרגין, ^י_טועד שיהיו מדיחיה מאותה העיר, ומאותו השבט. ועד שיודח רובה, עד שידיחוה אנשים. הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה, או שהיו מדיחיה מחוצה לה, הרי אילו כיחידים. צריכין ^י_טזשני עדים והתרייה לכל אחד ואחד. זה חומר ביחידים מבמרובים, ^י_יזשהיחידים בסקילה, לפיכך ממונן פלט. ^י_יחוהמרובין בסייף, לפיכך ממונן אבד:

גמ’: כתיב וידיחו את יושבי עירם לאמר. עיר ולא כפר. עיר ולא כרך. והוא שתהא מחמשה עד עשרה אנשים, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. ממאה ועד רובו של שבט. שנים שהדיחו את שנים, ואותם שנים הדיחו שנים אחרים עד שהודח רובו של שבט, מהו ליתן על השנים הראשונים תורת המדיחין ויסקלו? או תורת הנידחין _{שהרי לא הדיחו אלא שנים והם חלק מהעיר שהודחה} ויהרגו בסיף? היו שם גרים ותושבין, מהו שישלימו לרוב? היו שם ביברים של חיה ושל עופות ושל דגים, שהם בחפירה בעומק האדמה. או עוף שהוא טס למעלה מעשרה מהו שיחשבו כשלל העיר וישרפו? °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. חמורה שריפה מסקילה. ורבנין אמרין, חמורה סקילה משריפה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, חמור חנק מהרג. ורבנין אמרין, חמור הרג מחנק

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ז עריכה

מתני’: כתיב (דברים ראה יג טז) הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, הרי אילו מצילין אותן. כתיב, החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב ^י_יטמיכן אמרו, נכסי צדיקים שבתוכה אובדין. ושבחוצה לה, פליטין. ^י_כושל רשעים, בין מתוכה בין מחוצה לה אובדין:

גמ’: °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. בהמתה ולא בכורות ולא מעשרות שבתוכה, שאינם של אנשי העיר אלא של גבוה. שללה ולא כסף הקדש ומעשר שני שבתוכה. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° בעי. שיער הצדקניות שבתוכה, מהו? נישמעינה מהדא דתנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. בהמתה ולא בכורות ומעשרות שבתוכה. שללה ולא כסף הקדש ומעשר שני שבתוכה. _{ואף השערות אינם שללה שהם מחוברים לצדיקות} קדשי עיר הנידחת. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. אין מועלין בהן. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, מועלין בהן. מתיב רבי יוחנן רבי יוחנן ° לריש לקיש ריש לקיש °. על דעתך דתימר מועלין בהן והן עומדות למיתה, ניתני שש חטאות מיתות? אמר לו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נד עמוד ב] שכן כל הקדשים מתים ואפילו עולה מתה, ולא רק חטאת. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. מועלין בהן, משום שאפילו קדשי מומר לעבודת כוכבים ומזלות מועלים בהם. ולמה לא יקרבו? על שם (משלי כ"א, כ"ז) זבח רשעים ^י_כאתועבה. אמר רבי עוקבא רבי עוקבא °. אוף בהדא איתפלגון. שור שהוא יוצא ליסקל ונמצאו עדיו זוממין. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, ^י_כבכל הקודם בו זכה שכבר נתיאשו בעלים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, ייאוש של טעות היה ואין זה יאוש. וכן העבד שהוא יוצא ליהרג, ונמצאו עדיו זוממין. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, זכה לעצמו. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, ייאוש של טעות היה.

ירושלמי סנהדרין, פרק י, הלכה ח עריכה

מתני’: (דברים ראה יג יז) ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה. אם ^י_כגאין לה רחוב, עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה, כונסין אותה לתוכה. שנאמר, אל תוך רחובה. ושרפת באש את העיר ואת כל שללה. שללה ולא שלל שמים. מיכן אמרו, ^י_כדההקדשות שבתוכה ייפדו. ותרומות, יירקבו. ומעשר שני וכתבי הקדש, יגנזו. כליל ליי' אלהיך. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אם ^י_כהאתה עושה דין בעיר הנידחת, מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפני. והיתה תל עולם ^י_כולא תבנה עוד. לא תיעשה אפילו גנות ופרדסים, דברי °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. לא תבנה עוד. לכמות שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדיסים (דברים ראה יג יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, למען ישוב ה' מחרון אפו, ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו'. כל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם. אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם:

גמ’: אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, קל וחומר בדברים. מה אם נכסים שאין בהן דעת, לא לטובה ולא לרעה. על ידי שגרמו לצדיקים לדור עם הרשעים, אמרה תורה שישרפו. המתכוין להטות את חבירו, ומטהו מדרך טובה לדרך רעה, על אחת כמה וכמה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. מוכיח הדבר בלוט, שלא ישב בסדום אלא מפני ממונו, אף הוא יצא וידיו על ראשו. הדא הוא דכתיב (בראשית לך לך יט כב) מהר המלט שמה. דייך שאת ממלט את נפשך. כתיב (מלכים א ט"ז, ל"ד) בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו. חיאל מן דיהושפט, דכתיב ולו אחים בני יהושפט עזריה וחיאל וגו' והם היו משבט יהודה. יריחו מן דבנימין, ומה עשה חיאל ביריחו? אלא מלמד שמגלגלין את החובה על ידי חייב, וכן הוא אומר (מלכים א ט"ז, ל"ד) באבירם בכורו יסדה, ובשגוב צעירו הציב דלתיה. ניחא, באבירם בכורו, לא היה לו מאיין לילמוד. ובשגוב הרשע, היה לו מאיין ללמד. ולמה המשיך? לפי שרצו לרבות את ממונן. ושלטה בהן מאירה והיו מתמוטטין והולכין. לקיים מה שנאמר (מלכים א ט"ז, ל"ד) כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד יהושע בן נון, כליל לה' אלהיך ולא ידבק בידך. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר, לא אותה בנה. אלא עיר אחרת בנה. מאחר שהיא נבנית. מותר את ליישב בה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אמרו, מה תלמוד לומר (יהושע ו', כ"ו) ובנה את העיר הזאת את יריחו? אלא, שלא יבנה עיר אחרת ויקרא שמה יריחו. ולא יבנה את יריחו ויקרא שמה עיר אחרת. וכן הוא אומר (דברים שופטים יז טז) לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. לישיבה אין את חוזר, אבל חוזר את לסחורה ^י_כזלפרקמטיא, ולכבוש את הארץ