קטגוריה:יהושע יג כב

• לדף התרגום על כל הפרק •

|ראו מפת שבטי ישראל.

לאחר תאור הערים שהיו בנחלת ראובן, שמשה כבש מידי סיחון מלך האמורים, וחמשת נשיאי מדין, מופיעה הודעה שבני ישראל הרגו גם את בלעם בן בעור, הקוסם.

נאמר ש"בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם" (דברים כג ה). סביר שזה מקום הולדתו, בצפון סוריה ליד גבול טורקיה. גם אברם אבינו בא מהאזור הזה לכנען. כיוון שבלעם מת באזור האמורים והמדינים, סביר שהוא עבר דירה וגר באזור נחלת ראובן.

בזמן הנצחון על מדין נאמר, "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב" (במדבר לא ח), ניתן להבין שבלעם היה עם חמשת מלכי מדין בזמן המלחמה, וכך הוא מת ביחד איתם, כפי שנאמר בספר יהושע פעם נוספת על/אל "חַלְלֵיהֶם".

ייתכן שמלכי מדין הביאו את בלעם שיעזור להם במלחמתם, למרות שהוא לא היה מוכן לקלל את בני ישראל לפי בקשת "בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב" (במדבר כב י). לא ברור מה בלעם סיפר למלכי מדין, אולם הם ראו שבני ישראל לא התקיפו ולא הרגו את מואב. אנשי מדין היו מבני אברהם. מדין היה בנו הרביעי של אברהם מקטורה (בראשית כה א-ב), ונאמר, "וַיְשַׁלְּחֵם [אברהם] מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (ביאור:בראשית כה ו). לפי זה שהם נשארו בעבר הירדן המזרחית, נראה שהם סרבו לעשות כדברי אברהם, וכיוון שאלוהים לא הבטיח להם נחלה, בניגוד להבטחה לבני לוט, מואב ועמון, גזר דינם נחרץ לתבוסה ושמד בתקופת השופטים (שופטים ח כח).

כיוון שבלעם היה מרצון או באונס עם המדינים בזמן מלחמתם עם בני ישראל, ולא הבין שאלוהים יקבע את מי בני ישראל יכבשו, גזר דינו נחרץ להיות כגורל המעסיקים שלו. כאשר הם הובסו והומתו לפי חרב, כך הוא נתפס והומת בגלל התמיכה שהוא נתן להם, כדברי אלוהים לאברם: "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (ביאור:בראשית יב ג).

ניתן להבין שקללה אחת מעונשת חזק יותר מאשר הרבה ברכות, הן בלעם ברך את ישראל ארוכות, אולם כל זה לא עזר לו כאשר הוא הצטרף לאויבי בני ישראל.

העורך מביע בבוז את דעתו על בלעם בן בעור - עוד קוסם אחד. קוסם שקר, שגזר דינו לפי חוקי חמורבי מספר 2 הוא נסיון במים: איש העוסק בכשפים יזרק למים, אם הוא יטבע הוא היה קוסם שקר.

איזה מין קוסם הוא שהוא לא ידע את תוצאות המלחמה, ולא נתן עצות טובות כדי להמנע מתבוסה. הוא לא עצר את הירדן, לא הוריד אבני ברד, לא החזיק את השמש והירח. לא ברור מן הכתובים מה היו הקסמים שלו [בחז"ל מבואר שהוא ניבא מראש לסיחון את נצחונו הקודם על מואב], אולם ברור שבמקרה הזה הם לא עזרו למדינים ולו עצמו.

כאשר אלוהים אמר לבלעם מה להגיד, דבריו התקימו, כאשר הוא דיבר מעצמו, דבריו היו סתם בילבול מוח לפתיים.
אפילו אם מלכי מדין היו שורדים את תבוסת הצבא שלהם, הם היו מענישים את בלעם במוות על דברי השקר שלו שנתנו להם תקווה להלחם בבני ישראל במקום לברוח לארץ קדם, או לבקש רחמים ממשה בגלל שהם מבני אברהם.