תהלים א
קיצור דרך: t2601
תנ"ך > תהלים > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב
ב כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה
ג והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח
ד לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח
ה על כן לא יקמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים
ו כי יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד
א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.
ב כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
ד לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
ה עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
ו כִּי יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
(א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.
(ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
(ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
(ד) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
(ה) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
(ו) כִּי יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
א א א אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ
אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֢ת רְשָׁ֫עִ֥ים
וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד
וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃
ב כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ
וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
ג וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם
אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ
וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל
וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
ד לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים
כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
ה עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט
וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
ו כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הֹוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים
וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
.jpg)
| כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ: חקלאים זורים גרעיני-תבואה ברוח. הרוח הודפת את המוץ (הקליפה), והגרעינים הנקיים נשארים על הארץ. |
- א אַשְׁרֵי הָאִישׁ טוב לו לאיש אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים של אנשים הרגילים לחטוא לֹא עָמָד להסתכל לאן הם הולכים, כדי ללכת אחריהם, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים מקום בו מתכנסים רשעים לדבר לֹא יָשָׁב.
- ב כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
- ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם נחלים קטנים, שהתפלגו מנהר אחד, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
- ד לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אלא הם כמו הקליפה העוטפת את גרגירי התבואה אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ תטלטל אותו רוּחַ.
- ה עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ לא יהיה להם קיום רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט כאשר ישפוט אותם ה', וְחַטָּאִים ולחוטאים לא יהיה קיום בַּעֲדַת צַדִּיקִים בקרב הצדיקים (כי ה' בורר את הצדיקים ומשליך את הרשעים, כמו ברור הגרעינים מן המֹּץ).
- ו כִּי אכן יוֹדֵעַ שומר יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד הם יאבדו את דרכם.
פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה