קטגוריה:במדבר כה ו
נוסח המקרא
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד
וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְ/הִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִ/בְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַ/יַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָי/ו֙ אֶת־הַ/מִּדְיָנִ֔ית לְ/עֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּ/לְ/עֵינֵ֖י כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ/הֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְהָא גּוּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲתָא וְקָרֵיב לְוָת אֲחוֹהִי יָת מִדְיַנֵיתָא לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִנּוּן בָּכַן בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְהָא גְבַר מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אָתָא וְאָחַד בְּבֵלוּרִיתָא דְמִדְיָנֵיתָא וְקָרֵיב יָתָהּ לְוַת אָחוֹהִי לְמֶחֱמֵי משֶׁה וּלְמֶחֱמֵי כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל עָנֵי וְכֵן אָמַר לְמשֶׁה מַה דָא לְמִקְרַב לְגַבָּהּ וְאִין אָמַר אַנְתְּ דַאֲסִירָא הִיא הֲלָא אַנְתָּ נְסֵיבַת יַת מִדְיָינֵיתָא בְּרַת יִתְרוֹ וְכַדִי שָׁמַע משֶׁה רָתַח וְאִשְׁתְּלֵי וְאִינוּן בַּכְיַין וְקַרְיַין שְׁמַע וְקַיְמִין בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
ירושלמי (קטעים): | וְהָא גְבַר מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אָתָא וּקְרֵיב לְוַת אָחוֹי יַת מִדְיָנִיתָא קֳדָם משֶׁה וְקָדָם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל וְהָא אִינוּן בַּכְיַין בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י
"את המדינית" - כזבי בת צור
"לעיני משה" - אמרו לו משה זו אסורה או מותרת א"ת אסורה בת יתרו מי התירה לך וכו' כדאיתא התם
"והמה בכים" - נתעלמה ממנו הלכה (כל הבועל ארמיתצ קנאים פוגעים בו) געו כולם בבכיה בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא שנאמר ויטחן עד אשר דק וגו' וכאן רפי ידיו אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו
[ז] [נתעלמה ממנו הלכה] געו כולם בבכיה כו'. דאם לא כן, למה בכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת הַמִּדְיָנִית – כָּזְבִּי בַּת צוּר.
לְעֵינֵי מֹשֶׁה – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? אִם תֹּאמַר: אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָהּ לְךָ? וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא הָתָם.
וְהֵמָּה בֹכִים – נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה; גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה. בָּעֵגֶל עָמַד מֹשֶׁה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק" וְגוֹמֵר (שמות לב,כ), וְכָאן רָפוּ יָדָיו? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא פִּינְחָס וְיִטֹּל אֶת הָרָאוּי לוֹ (מדרש תנחומא בלק כ).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל. לא חלק כבוד לשמים ולבריות.
והמה בוכים. היו בני ישראל בוכים מפני המגפה שהתחילה בהם חרון אף של מקום. ודרשו רז"ל שהיו בוכים על שנתעלמה הלכה ממשה שהרי אמר לה זמרי השמעי לי אמרה לו איני נשמעת לך אלא למשה ולאלעזר שאני בת מלך, אמר לה אני גדול כמותן שלעיניהם אני מביאך, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה אמר לו, בן עמרם זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך, מיד נתעלמה ממנו הלכה, געו כלם בבכיה, היינו דכתיב והמה בוכים פתח אהל מועד, למה בוכים וכי תעלה על דעתך שרפו ידיו של משה שעמד כנגד ששים רבוא, שנאמר (שמות לב) ויקח את העגל אשר עשו וישרוף באש, אלא כדי שיבא פנחס ויטול שכרו, וע"ז נאמר (משלי ל) זרזיר מתנים או תיש וגו', ודרשו רז"ל על זמרי, ומלך זה משה שלא היתה לו תקומה עמו, לפי שנתעלמה ממנו הלכה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ועי"כ רפו ידיהם מלעשות משפט בחוטאים ולהשיב אף ה', רק שבכו פתח א"מ, כי לא ידעו מה לעשות. והנה אף שנאמר שלא נעלם מהם הא דהבועל ארמית קנאים פוגעים בו בכ"ז לא יכלו לפגוע בו רק בשעת מעשה וגם אין מורין כן לשואל כמ"ש הרמב"ם (פי"ב מה' א"ב), ואם היה זמרי מקדים א"ע והורג את הבא להרגו פטור, וע"כ לא ידעו מה לעשות, בשגם
שפחדו משבט שמעון שחזקו ידי זמרי נשיאם:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אחזה בידו והעמידה באמצע כל ישראל, שנאמר "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אהל מועד".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר כה ו.
והמה בוכים פתח אוהל מועד
(במדבר כה ו): "וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד".
הפסוק מתאר חוסר-אונים של משה רבנו. הוא רואה אדם חוטא ואינו מסוגל להגיב - הוא מסוגל רק לבכות.
מדוע? הרי זו לא הפעם הראשונה שבני-ישראל חוטאים. בחטא העגל (שמות לב), היו חוטאים רבים, ומשה ידע להגיב בתקיפות. כך גם בחטא המרגלים (במדבר יג) והמעפילים (במדבר יד). מה נשתנה החטא הזה?
נראה שהחטאים הקודמים נבעו מתוך חולשה ותאוה. בחטא העגל, בנ"י נחלשו מרוב המתנה למשה, והתאוו לדמות שתנהיג אותם. בחטא המרגלים, בנ"י נחלשו מהדיווח המאיים של המרגלים, והתאוו לחזור לביטחון המדומה במצרים.
אבל כאן, החטא נעשה בגאווה והפגנתיות. החוטא לא רק חטא בסתר כדי להרגיע את תאוותו, אלא הפגין את חטאו בגאווה לעיני כל ישראל. משה, הענו מכל אדם, לא מסוגל להגיב לגאווה - במיוחד לא גאווה על חטא. לכן הוא יכל רק לבכות.
הקבלות
1. ראו עוד שישה מקומות שבהם משה לא ידע איך לנהוג .
2. לצערנו אנו רואים תופעה דומה בימינו. מנהיגי ישראל ידעו בעבר להפגין בתקיפות נגד מצעדי התועבה (ראו למשל כתבה מתחילת ה'תשס"ז: בראש מטה נגד מצעד התועבה – הרב עובדיה יוסף / ערוץ 7 ). אולם בימינו כמעט ולא שומעים אותם. הסיבה הרשמית היא, שהם לא רוצים שבחורי הישיבות יראו שיש מעשי-תועבות כאלה בעולם: "מפני כבודם של צעירי הצאן קודשים, שלא ידעו שיש דברים כאלה" ( הרב שלמה עמאר, י"ז באב ה'תשע"ה ). במקום למחות ברחובות, הם נשארים בישיבה ובוכים.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-08-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ הָלַךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי בֶּן סָלוּא, אָמְרוּ לוֹ: הֵן דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק?! מֶה עָשָׂה? עָמַד וְקִבֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְהָלַךְ אֵצֶל כָּזְבִּי, אָמַר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! אָמְרָה לוֹ: בַּת מֶלֶךְ אֲנִי, וְכֵן צִוָּה לִי אָבִי: לֹא תִּשָּׁמְעִי אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. אָמַר לָהּ: אַף הוּא נְשִׂיא שֵׁבֶט הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא שֵׁנִי לְבֶטֶן וְהוּא שְׁלִישִׁי לְבֶטֶן. תְּפָשָׂהּ בִּבְלוֹרִיתָהּ וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: בֶּן עַמְרָם, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? וְאִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָהּ לְךָ? נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה.
- ^ הָלַךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי בֶּן סָלוּא, אָמְרוּ לוֹ: הֵן דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק?! מֶה עָשָׂה? עָמַד וְקִבֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְהָלַךְ אֵצֶל כָּזְבִּי, אָמַר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! אָמְרָה לוֹ: בַּת מֶלֶךְ אֲנִי, וְכֵן צִוָּה לִי אָבִי: לֹא תִּשָּׁמְעִי אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. אָמַר לָהּ: אַף הוּא נְשִׂיא שֵׁבֶט הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא שֵׁנִי לְבֶטֶן וְהוּא שְׁלִישִׁי לְבֶטֶן. תְּפָשָׂהּ בִּבְלוֹרִיתָהּ וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: בֶּן עַמְרָם, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? וְאִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָהּ לְךָ? נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה.
דפים בקטגוריה "במדבר כה ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.