ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק שלישי
פרק שלישי – ארבעה אחין עריכה
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה א עריכה
מתני’: ג_אארבעה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, ומתו הנשואין את האחיות. הרי אילו חולצות ולא מתייבמות. ואם קדמו וכנסו, יוציאו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. °בית שמאי בית שמאי אומרים. יקיימו. ו°בית הלל בית הלל אומרים ג_ביוציאו:
גמ’: אילו ארבעה אחין, שנים מהן נשואין שתי נכריות, שמא אינן מתייבמות? ולמה כאן אינן מתיבמות שנייה היא הכא, שיש בו איסור אחיות. מעתה לא יהו צריכות הימינו חליצה? אמר רבי מתניה רבי מתניה°, כיוון שכל האיסור הוא על ידי זיקה, ואין בו איסור אחיות ברורות שאינו אלא מדרבנן שנראת כאחות אשתו לפיכך חולצות. תמן תנינן
[ע"א]
15 ב_טו מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ב סעיף ב':
16 ב_טז מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ב סעיף ד':
17 ב_יז מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ב סעיף ג':
18 ב_יח מיי' פ"י מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ב סעיף ד':
[ע"ב]
-----------------------------------דף טז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף טז עמוד א]
שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה, משום °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אמרו, אומרים לו, המתן עד שיעשה אחיך מעשה. חלצו אחים או כנסו, יכנוס. מתה היבמה, יכנוס. מת היבם האח השני, מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. לא אמר, אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל מתה אשתו, אסור ביבמתו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° זו דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אבל דברי חכמים, מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו, מותר ביבמתו. דלדברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם, בטל הגורם בטל האיסור. וכאן לא נאסרה אלא מפני אחותה וכשמתה הותרה ול°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אפילו בטל הגורם כיוון שנאסרה שעה אחת, האיסור במקומו. רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. הכא בשומרת יבם שקידש את אחותה את אמר, מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו, מותר ביבמתו. שיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון והכא את אמר אכין שכשנפלו שתי אחיות ליבום חולצות ולא מתיבמות? שאחד יחלוץ לשניה שנפלה ליבום, וכך הראשונה שבתחילה היתה מותרת, וכשנפלה אחותה נאסרה, וכשיחלוץ לאחותה תחזור להיתרה הראשון ותתיבם? אמר ליה, איני יודע טעם אחיות מה הן, למה יבם שקידש את אחותה אם מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו, מותר ביבמתו. וכן אמר רבי זעירה רבי זעירא° אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, איני יודע טעם אחיות מה הן. ורבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן למה לא תתיבם הראשונה אחר חליצה לשניה שהרי גורם האיסור הסתלק וגם מקיים מצוות יבום. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. האם לא דומה איסור אחיות יבמות, לאיסור אחיות שאינן יבמות? למה שם אמרנו שחזרה להתירה הראשון וכאן לא. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° מה שנאמר אצלנו במשנה שאחיות יבמות אסורות תיפתר שנפל הבית על שניהן כאחת ומעולם לא היתה אחת מותרת. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי. אם בשנפל הבית על שניהן כאחת, בדא אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° איני יודע טעם אחיות יבמות מהו? הרי ההבדל ברור . אלא בשמתו זה אחר זה ולכן לא ברור למה לא יחלוץ אחד לשניה וייבם השני את הראשונה. שהרי הותרה ונאסרה וחזרה להתירה. הוון בעיי מימר רצו לומר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף טז עמוד ב]
מה צריכה לרבי יוחנן רבי יוחנן°, אם מתה השנייה, למה אינו מותר בראשונה? אבל אם מתה הראשונה, פשיטה ליה שיהא אסור בשנייה שהרי השניה מעולם לא היתה מותרת. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, היא הדא היא הדא צריכה ליה רבי יוחנן רבי יוחנן° שאל על שני המקרים דלית זיקה כלום. שזיקה אינה אלא מדרבנן, וכיוון שאין האיסור חמור, אפילו השניה צריכה להיות מותרת אם תמות הראשונה. אילו שלשה אחין, שנים מאב ולא מאם. שנים מאם ולא מאב. כגון ראובן ושמעון אחים מהאב ושמעון ולוי אחים מהאם מת בנו של אב תחילה ראובן. לא הספיק השני שמעון להחליץ או לייבם עד שמת, ואחיו מאמו רוצה לשאת אותה. שמא אינו מותר בה? פשיטא שמותר. ואם תאמר שזיקה ככנוסה, יהא אסור בה משום אשת אחיו מאמו. שתי אחיות שנפלו לייבום משני אחין ולהן צרות, מהו שיהא הצרות אסורות? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אבינא רבי אבינא°. קל וחומר. מה אם אחות חלוצתו שהיא מדבריהם גזרה משום אחות גרושתו, נתנו לה חכמים צרה דתנן, אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו. והיינו צרת אחות חלוצתו. כאן שיש כאן איסור אחיות שנראת כאחות אשתו שאסורה מהתורה, לא כל שכן? אלא ודאי פשיטא לך שיהא לה צרה. שני אחיות שנפלו ליבום ולהם צרות. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם רבי אבינא רבי אבינא°. תני תמן. חלצו הצרות, נפטרו האחיות. חלצו אחיות, לא נפטרו הצרות.
[ע"א]
[ע"ב]
-----------------------------------דף יז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יז עמוד א]
אם זיקה ככנוסה, כמה דאת אמר חלצו צרות נפטרו אחיות. ודכוותה, אפילו חלצו אחיות יפטרו צרות? אלא כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. ד°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר. בואו ונתקן שיהו צרות חולצות ולא מתייבמות. נמצא שהצרות חיבות חליצה, שכך תקנו להן. והאחיות רק ספק, לכן חלץ לצרות נפטרו האחיות, חלץ לאחיות לא נפטרו הצרות: והתקינו? לא כן תני, לא הספיקו להתקין עד שנטרפה השעה? אלא כ°בית שמאי בית שמאי. ד°בית שמאי בית שמאי מתירין את הצרות לאחין אף ביבום. אמר רבי פינחס רבי פינחס° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אין כ°בית שמאי בית שמאי, אפילו חלצו אחיות נפטרו הצרות. שהרי ל°בית שמאי בית שמאי אף האחיות בנות יבום מעיקר הדין, ואם עבר ויבם לא יוציא. דתנינן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, °בית שמאי בית שמאי אומרים יקיימו. ו°בית הלל בית הלל אומרים יוציאו. הוי תרין תנאין אינון על ד°בית שמאי בית שמאי. חד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר, של°בית שמאי בית שמאי אם כנסו את האחיות יקיימו שמעיקר הדין הן בנות יבום, חלצו אחיות, נפטרו צרות. וחרנה תנא קמא שסובר שאף ל°בית שמאי בית שמאי אם קדמו וכנסו, יוציאו אמר, חלצו אחיות, לא נפטרו צרות. תני °אבא שאול אבא שאול אומר. מקילין הווי °בית הלל בית הלל בדבר הזה ההפך מ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר של°בית שמאי בית שמאי יוציאו ול°בית הלל בית הלל יקיימו. מה האם הוא אומר את זה לגנאי שהקלו יותר מדי? לא, לשבח. שהיו מליזים ואומרים להם, מה איסור יש כאן שהרי אחר שכנסו בטל הזיקה? אשכח תני בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אם קדמו וכנסו, יקיימו, והן שבעלו שניהן כאחת. אבל אם אחד כנס קדם, כיוון שהוא עבר איסור כופין אותו להוציא והשני שלא עבר איסור יכול לקיים. על דעתיה ד°אבא שאול אבא שאול מותר לבעול בתחילה, שהרי הוא תמה מה איסור יש כאן. על דעתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, והוא שעבר ובעל אבל לכתחילה לא יכנוס. כנס הראשון ובעל, אומר לשני שיבעול. לא בעל השני. הראשון אסור לבעול בעילה שנייה שמא ימות השני קדם שיחלוץ או ייבם, ונמצא כבא על אחות יבמתו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יז עמוד ב]
תני, מת השני, הראשון מוציא את אשתו בגט, ואת אשת אחיו בחליצה. אפילו מת השני למה השניה צריכה חליצה? לא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא שהרי °אבא שאול אבא שאול סובר ש°בית הלל בית הלל מקילין מותר באשתו שייבם ואשתו השניה פטורה לגמרי ? ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום דתנן, שלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות.ומתו הנשואים לאחיות הרי אילו חולצות ולא מתייבמות. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר. ואמר עולא בר ישמעאל עולא°, כך פירשה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אבי המשנה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום אבל הראשונה חייבת דכיוון שנפלה הראשונה הרי היא כאשתו בזיקה, והשניה יוצאת משום אחות אשתו. ולמה כאן צריך לחלוץ לשניה. אמר רבי זעורה רבי זעורה°, קיימתיה, כל יבמה שנראית לצאת בחליצה והרי אחר שהראשון יבם את האשונה, השניה הייתה זקוקה לחליצה או יבום מהשני לכן אינה מותרת בלא חליצה. היה לראשונה צרה. חלץ לה לאחת משני האחיות. נפטרה צרתה. בא עליה, ביאת איסור היא מדרבנן שהיא אחות זקוקתו ולא נפטרה צרתה. בא עליה וחלץ לה? מה נפשך, אם בחליצה היא תתיר. אם בביאה היא תתיר. אמר רבי יודן רבי יודן°, קיימתיה כהדא דתנן, הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת. אף שממה נפשך צרתה מותרת. שהרי אם הולד בן קימה, הרי יש לאח בנים והיא פטורה. ואם אין העובר בן קימא, הרי נתיבמה צרתה והיא פטורה. כמה דתימר תמן, צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא ניתרת, אם בעובר אם בביאה. אף הכא צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא ניתרת, אם בחליצה אם בביאה. בא על הראשונה. אם היה לאחות השנייה צרה. כונס את הצרה, שצרת אחות אשתו מותרת, ומקיים את אשתו, ואסור בשנייה שהיא אחות אשתו.
[ע"א]
[ע"ב]
-----------------------------------דף יח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יח עמוד א]
הדא היא דתנן, מותר הוא אדם באחות צרת חלוצתו או יבימתו. וכאן כשמיבם את צרת השניה, נמצאת הראשנה, אחות צרת יבימתו שהיא מותרת. והרי הוא אסור בצרת אחות חלוצתו או יבמתו. ויהא אסור בצרה אחר שיבם את הראשונה משום צרת אחות יבימתו? אמר רבי יודן רבי יודן°, כל איסור צרות ערוה זה רק בשעת נפילה. ואם בשעת נפילה הצרה היתה מותרת, שוב אינה נאסרת משום צרת ערוה. אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס את הראשונה, שמא אינו מותר בה? בתחילה הוא מותר בה ובסוף הוא אסור? אם אומר את כן, הרי כשמת הראשון שני נשיו היו מותרות. ואחר כך כשמת השני ואחת נאסרה משום שהיא אחות זקוקתו, ואתה רוצה לאסור גם את צרתה נמצאתה עושה צרה לאחר מיתה, ואין צרה לאחר מיתה. היו חמשה אחין, שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת אבל לא הראשון כיוון שהיא אחות חלוצתו והזיקה אליו חלשה יותר , והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצה שזיקת שניהם שוה בה . רב רב (אמורא)° אמר, זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת, והשלישית חולצת משניהן כיוון שחליצת כל אחד נחשבת חליצה פסולה שהרי היא אחות חלוצתו. רב רב (אמורא)° אומר חליצה קניין. והחולץ כאילו קנה וגרש והשלישית נחשבת אחות אשתו של כל אחד מהם לכן השלישית צריכה חליצה משניהם. שמואל שמואל (אמורא)° אמר חליצה פטור שאינה אלא הסרת הזיקה והשלישית אינה אסורה אלא מדרבנן משום אחות חלוצתו. לכן לשלישית יחלוץ מי שירצה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר חליצה קניין. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר חליצה פטור. מיליהון דרבנין אמרין חליצה פטור. דתנן, החולץ ליבמתו, ונשא אחיו את אחותה ומת. חולצת ולא מתיבמת. המגרש את אשתו, ונשא אחיו את אחותה ומת. הרי זו פטורה. שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה בין חולץ מה בין מגרש? אמר לו, את סבור חליצה קניין ולכן שאלתה מה בין חליצה לגרושין, אינה אלא פטור. ואם אחר שחלץ יבואו עליה האחים, אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ אבל חייבין עליה משום אשתו של מת. לוי לוי בר סיסי° אמר זיקה קניין וכל אחת נחשבת כאחות אשתו, וכל אחת ואחת מהשלושה צריכה חליצה משניהן. מתניתא פליגא על שמואל שמואל (אמורא)° שאמר שחליצה פטור דתנן, החולץ ליבמתו, הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. ואם חליצה אינה קנין, למה אסור בקרובותיה? שנייה היא הכא שכבר נראה לפטור בה על ידי יבום ונאסר בקרובותיה, אף כשחלץ אסור בקרובותיה מדרבנן אבל האחרים מותרים שכיוון שיבם או חלץ הוברר שרק לו הייתה קשורה בזיקה. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° שאמר שחליצה קנין דתנן, החולץ ליבמתו, ונשא אחיו את אחותה ומת, חולצת ולא מתייבמת. ואם חליצה כקנין, הרי היא כאחות אשתו ולמה צריכה חליצה? הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור. ברם למאן דאמר חליצה קניין נמצא שכשהוא חולץ לשניה, הרי הוא כמקדש אחות אשתו. ויש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת? פתר לה שאינו חולץ לה מיד, אלא מחכה וחולץ לה לאחר מיתת אשתו. אין לאחר מיתה, ייבם? פתר לה כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, כל יבמה שבשעת נפילה היתה אסורה ביבום, אף על פי
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יח עמוד ב]
שבטל הגורם, האיסור במקומו. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° שאמר שחליצה קניין דתנן, שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד מופנה. מת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה המופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני שנשוי לאחות השניה. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אשתו עמו שמאמר קונה מהתורה והלזו תצא משום אחות אשה. °בית הלל בית הלל אומרים, מוציא את אשתו שעשה בה מאמר בגט ואת אשת אחיו בחליצה. הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור. ברם כמאן דאמר חליצה קניין הרי כשיעשה לשניה חליצה הרי הוא כמקדש ומוציא אותה, ויש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת? פתר לה שאינו חולץ לה מיד אלא ממתין שתמות אשתו, וחולץ לה לאחר מיתת אשתו. ואין לאחר מיתה, שייבם? פתר לה כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, כל יבמה שבשעת נפילה היתה אסורה ביבום, אף על פי שבטל הגורם, האיסור במקומו. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° שאמר שחליצה קנין דתנן, שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה, משום °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אמרו. אומר לו הדיין, המתן עד שיעשה אחיך מעשה. חלצו אחין או כנסו, יכנוס את אשתו. מתה היבמה, יכניס. מת היבם, מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור. ברם כמאן דאמר חליצה קניין. הרי כשיעשה לשניה חליצה, הרי הוא כמקדש ומוציא אותה, יש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת? פתר לה שאינו חולץ לה מיד אלא ממתין שתמות אשתו, וחולץ לה לאחר מיתת אשתו. ואין לאחר מיתה, ייבם? פתר לה כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, אף על פי שבטל הגורם, האיסור במקומו. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° שאמר שחליצה קנין דתנן, כהן גדול שמת אחיו. חולץ ולא מייבם. הדא מסייע למאן דאמר חליצה פטור. ברם למאן דאמר חליצה קניין, הרי כשיעשה חליצה הרי הוא כמקדש אלמנה. וכי אמרים לו עבור על דברי תורה? התיב רבי חמא חברין דרבנן רבי חמא חברין דרבנן°. והא מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° שאמר שחליצה קנין דתנן, שלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות, או אשה ובתה. או אשה ובת בתה. או אשה ובת בנה. הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. ואם חליצה כנשואין, הרי הוא עובר איסור ולא ניתן לתרץ כמו קדם שיחלוץ לאחר שתמות אשתו שכן, וכי שנייא היא איסור אשה ובתה, בין בחיים בין לאחר מיתה הרי איסורם לעולם ולא שיך לתרץ שחולץ לאחר מיתה? אילין תרין אחרייתא, פליגי על רב רב (אמורא)°, ולית להון לקייום אי אפשר להעמידם בשיטת רב רב (אמורא)°
[ע"א]
[ע"ב]
-----------------------------------דף יט עריכה
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יט עמוד א]
מתני’: ג_גהיתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה. אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן. ג_דאיסור מצוה או איסור קדושה. חולצת ולא מתייבמות ג_ההיתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה, והשניה אסורה על זה איסור ערוה. האסור לזה מותר לזה, והאסור לזה מותר לזה. וזו היא שאמרו, אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת:
גמ’: תנן, היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה. אסור בה ומותר באחותה, והשני אסור בשתיהן. כיצד? אנס אשה וילדה בת, והלכה ונישאת לאחיו, ולה אחות מאם מאיש אחר נשואה לאחיו השני ומת בלא בנים. הרי זה אסור בבתו ומותר באחותה. הדא היא בתו שמתקיים בה, אחותה שהיא יבמתה מתייבמת. תנן, היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה, והשניה אסורה על זה איסור ערוה. האסור לזה מותר לזה, והאסור לזה מותר לזה. כיצד? אנס אשה וילדה בת, ובא אחיו ואנסה וילדה בת. ונשאו שתיהן לשני אחיהם מאב ומתו. זה אסור בבתו ומותר באחותה. וזה אסור בבתו ומותר באחותה. הדא היא האסור לזה מותר לזה והאסור לזה מותר לזה
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ג עריכה
מתני’: ג_ושלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות, או אשה ובתה, או אשה ובת בתה, או אשה ובת בנה. הרי אילו חולצות ולא מתייבמות. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר. היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה. אסור בה, ומותר באחותה. איסור מצוה או איסור קדושה, חולצות ולא מתייבמות. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר:
גמ’: עולא בר ישמעאל עולא° אמר, כך פירשה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אבי המשנה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום אבל הראשונה חייבת, דכיוון שנפלה הראשונה, הרי היא כאשתו מדאוריתא, והשניה יוצאת משום אחות אשתו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. חבורה היתה מקשה, למה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אומר שרק השניה פטורה, הרי כיוון ששניהן נפלו לפניו כאחת לא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת ושניהן צריכות להיות פטורות? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° קומי רבי מנא רבי מנא° ופליגא רבי יוחנן רבי יוחנן° לא בא להקשות על רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, אלא להסביר למה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום. דכיוון שהראשונה ככנוסה, השניה פטורה שלא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יט עמוד ב]
תמן אמרין, לדברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אין זיקה נופלת למקום זיקה דכשנפלה לפניו הראשונה הרי היא ככנוסה, והשניה נפטרת משום אחות אשה. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. והוא שעבר ובעל שזקוקה לבד אינה ככנוסה, ואסור בשניהם. אבל אחר שבעל, נעשת הראשונה אשתו והשניה יוצאת בלא כלום. היך עבידא מאי נפקא מינא בין שניהם? קידש אחד מן השוק את השנייה. על דעתין דרבנן דהתם שאמרו שזיקה ככנוסה ואין זיקה נופלת למקום זיקה, קידושין גמורין שהרי השניה נפטרה מיד. על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° קידושין תלויין. לכשיבעל את הראשונה, הקידושין תופסין. בא היבם על השנייה. על דעתין דרבנן, ביאת ערוה. על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אינה ביאת ערוה. מתה הראשונה. על דעתין דרבנין אסור בשנייה, על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מותר בשניה. היה לראשונה צרה. חלץ לה נפטרה צרתה היה לשנייה צרה, כונס צרה ומקיים את אשתו ואסור בשנייה. הדא היא דתנן מותר הוא אדם באחות צרת חלוצתו או יבמתו שהראשונה היא אחות צרת השניה שחלץ או ייבם. ויהא אסור בצרה אחר שיבם את הראשונה משום צרת אחות יבימתו? אמר רבי יודן רבי יודן°, כל איסור צרות ערוה זה רק בשעת נפילה. ואם בשעת נפילה הצרה היתה מותרת, שוב אינה נאסרת משום צרת ערוה. אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס את הראשונה, שמא אינו מותר בה? בתחילה הוא מותר בה ובסוף הוא אסור? אם אומר את כן, הרי כשמת הראשון שני נשיו היו מותרות. ואחר כך כשמת השני ואחת נאסרה משום שהיא אחות זקוקתו, ואתה רוצה לאסור גם את צרתה נמצאתה עושה צרה לאחר מיתה, ואין צרה לאחר מיתה. מחלפא שיטתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי האם רבי שמעון חזר בו? תמן גבי שלשה אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד ועשה בה השני מאמר ומת. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר שמייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה, דמספקא ליה אם זיקה ככנוסה והשניה פטורה, או אין זיקה ככנוסה והוו להו שתי יבמות הבאות משני בתים. והכא הוא אמר אכין שהשניה פטורה כיוון שזיקה ככנוסה? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. עד דאנא תמן בבבל שמעית טעמא. תמן הראשונה נפלה לפני שניים זיקת שני יבמין אינה זיקה גמורה להחשיבה ככנוסה. ברם הכא, זיקת יבם אחד, ואין זיקה נופלת למקום זיקה. אמר רבי מתנייה רבי מתניה°, מה איכפלין מה משווים אחיות גבי נכריות? בשני אחיות אין בכלל זיקה, דכתיב אישה אל אחתה לא תקח לצרור. בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהיה לך ליקוחין אפילו באחת מהן. אין את בעי מקשייא, קשיתה על ההיא דאמר רבי זעורא רבי זעורא° בשם רב ששת רב ששת°, דתנן, שני אחין ומת אחד מהן, וייבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת, הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, ושנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת, שנייה חולצת ולא מתייבמת משום שהיא אשת שני מתים. ותני עליה רב ששת רב ששת°, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר שתיהן אסורות וצריכין חליצה. וקשיא, אי קנה מאמר, שתיהן מותרות. ואי לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשניה מותרת. ולמה אסרו את שניהן? לעולם ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מאמר לא קונה אלא לזיקה שבטל זיקת אחיו ונהית זקוקה רק לו ושניהן אסורות. הראשונה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום שהיא צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה. דאי קנה זיקה, שתיהן מותרות. לא קנה זיקה, הראשונה אסורה והשנייה מותרת. ומספק שניהן אסורות. שמא זיקת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כמאמר דרבנן. כמה דרבנן אמרו, המאמר קונה ומשייר. כן אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, זיקה קונה ומשיירת. אם כך ממה נפשך תהא השנייה מותרת. דצד שקנה זיקה להיות כאשתו, היתר בצרה. דהא מצאה לראשונה בהיתר ולא הויא שנייה צרת ערוה. וצד שלא קנה, נמי היתירא הוא, דהא לאו צרתה היא. אמר שמי, וכי דנין מה נפשך בעריות? מאי כדון אז למה באמת שניהן אסורות? כהיא דאמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. כל יבמה שאין כולה לפנים היינו שיש בה צד שאוסר ליבמה, אף צד הקנוי שבה שהיא זקוקה לו נידון לשם כאילו כולה ערוה וערוה פוטרת צרתה. וכאן כיוון שחלק מהראשונה אסורה עליו משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, גם אותו חלק שנקנה לשני ונופלת לפניו ליבום נחשב ערווה והשניה אסור משום צרת ערווה משמע של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי זיקה קונה ומשיירת
[ע"א]
3 ג_ג מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ד':
4 ג_ד מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה ו', מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ה':
5 ג_ה מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה ו', מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ה':
6 ג_ו מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ו', סמ"ג עשין נא:
[ע"ב]
-----------------------------------דף כ עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כ עמוד א]
מחלפא שיטתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי האם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי חזר בו? תמן הוא אמר שתיהן אסורות בגלל שזיקה קונה ומשיירת. והכא הוא אומר שאין דבר כזה אשת שני מתים, משום שזיקה או קונה או לא קונה, ושניהן מותרות ומיבם לאיזה שירצה. ואם זיקה קונה ומשיירת הרי זה אשת שני מתים ויהיה אסור ליבם?
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ד עריכה
מתני’: שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחד מופנה. ומת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני. °בית שמאי בית שמאי אומרים אשתו עמו, והלז תצא משום אחות אשה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ג_זמוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. וזו היא שאמרו, אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו:
גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים אשתו עמו, והלז תצא משום אחות אשה. °בית שמאי בית שמאי כ°רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך. ד°רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך אמר, המאמר קונה קניין גמור ביבמה. אין כ°רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך, גירש לבעלת מאמר לא תהיה צריכה חליצה. והא אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מודים °בית שמאי בית שמאי שאם גירש לבעלת מאמר, שהיא צריכה ממנו חליצה. אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, המאמר או קונה או לא קונה. אין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מה נפשך, אם קנה מאמר אין אחריו כלום, ולמה אם גירש לבעלת מאמר צריכה ממנו חליצה? אם לא קנה מאמר, למה לי אשתו עמו? הרי היא אחות זקוקתו ותצא משום אחות אשה? שמא מאמר ד°בית שמאי בית שמאי, כזיקת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי על דעתין דרבנן דתמן. כמה דרבנין דתמן אמרין, המאמר קונה ומשייר. כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר זיקה קונה ומשיירת. כמו ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אין זיקה נופלת למקום זיקה כיוון שאת אותו חלק שיכולה הזיקה השניה לקנות, כבר קנתה הזיקה הראשונה. לכן אם נפלה ראשונה ליבום ואחריה נפלה אחותה, הרי השניה תצא משום אחות אשתו בזיקה. כן °בית שמאי בית שמאי אומרים הכא, אין זיקה נופלת למקום מאמר. שאם עשה מאמר באחת, השניה תצא בלא חליצה. אבל אם גירש לבעלת מאמר, צריכה ממנו חליצה לאותו חלק שהמאמר לא קנה. דרבי יודן רבי יודן° בעי. קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים יום, שבכל יום הקידושין חלין במקצת ומשיירים ונפלה לו אחותה בתוך שלשים יום.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כ עמוד ב]
אפילו כן אשתו עמו והלז תצא בלא חליצה משום אחות אשה? אמרי, לא אמרו °בית שמאי בית שמאי אלא על ידי זיקה ועל ידי מאמר שאחר שעשה מאמר באחת נפלה אחותה דמה שהזיקה יכולה לקנות כבר קנה מאמר. אבל כאן שאין קידושין אלא אחר שלושים יום, יש מקום לזיקה לחול ומוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה: וההיא דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° אפילו קידושין מאה תופשין בה שאם אחד קדש מעכשיו לאחר שלושים יום, בכל יום הקידושין חלין במקצת ומשיירים. ולכן אם יבואו אפילו מאה ויקדשו באותה צורה, כל הקידושין חלים. האם זה דלא כ°בית שמאי בית שמאי? שם לכל קידושין יש מקום לחול. כאן מה שהזיקה יכולה לקנות כבר קנה מאמר, לכן ל°בית שמאי בית שמאי השניה יוצאת בלא חליצה.
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ה עריכה
מתני’: שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת. שנייה יוציא משום אחות אשה, וראשונה הנכרית משום צרתה. עשה בה מאמר ומת, נכרית חולצת ולא מתייבמת:
גמ’: תנן, עשה בה מאמר ומת, נכרית חולצת ולא מתייבמת. בין רבנין בין °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודין בה. כרבנין ששסוברים שמאמר קונה ומשייר, צד שקנה מאמר כנגדה אסור בצרה. וצד שלא קנה בה מאמר כנגדו מותר בצרה. לפיכך חולצת ולא מתייבמת. כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שמסופק האם מאמר קונה הכל או שאינו קונה כלום, אם קנה מאמר שתיהן אסורות. לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשניה מותרת. מספק חולצת ולא מתייבמת
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ו עריכה
מתני’: ג_חשלשה אחים. שנים מהן נשואין שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית. ומת נשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות מהן את אשתו ומת. ראשונה יוצאה משום אחות אשה, והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. נכרית חולצת ולא מתייבמת:
גמ’: תנן, עשה בה מאמר ומת. נכרית חולצת ולא מתייבמת. בין רבנין בין °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודיי בה כמו במשנה הקדמת
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ז עריכה
מתני’: ג_טשלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו. ומתה אשתו של שני ואחר כך מת נשוי נכרית. הרי זה אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
גמ’: אמר רבי אבינא רבי אבינא°. הדא היא דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. איני יודע מה טעם אחיות יבמות שנפלו ליבום שניהם חולצות. כשם שאם מתה אחת יכול ליבם את השניה כיוון שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה שהיא מותרת, אף כאן יחלוץ לשניה ותהיה הראשונה כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה שהיא מותרת דלא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות. דאיסור אחיות יבמות שנפלו ליבום הוא מדרבנן משום זיקה, ואיסור אחיות שאינן יבמות כגון כאן ששני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם. אף אם אחר כך תמות אשתו של שני, אסור באשת הראשון. ולא אומרים כיון שבטל הגורם בטל האיסור, כי בשעת נפילה היה עליה איסור תורה של אחות אשתו
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ח עריכה
מתני’: ג_ישלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית. גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש ומת. זו היא שאמרו, וכולן אם מתו, או שמיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות, צרותיהן מותרות.
[ע"א]
7 ג_ז מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ו', סמ"ג עשין נא:
[ע"ב]
8 ג_ח טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ז', סמ"ג עשין נא, סמ"ג עשין נב:
9 ג_ט מיי' פ"ז מהל' יבום וחליצה הלכה י"א:
10 ג_י טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף ח':
-----------------------------------דף כא עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כא עמוד א]
גמ’: תנן, גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש ומת. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. לא סוף דבר בשגירש ואחר כך כנס. אלא אפילו כנס ואחר כך גירש דמיתה מפלת. הדא היא דתנינן. שאם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות. אמר רבי יודן רבי יודן°. אף רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאמר שאפילו בטל הגורם, כיוון שנאסרה שעה אחת נאסרה עולמית, מודה כאן שהיא מותרת, כיוון שמעולם לא נאסרה. שבשעת מיתה כשנפלה ליבום, כבר לא היתה באיסור . אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, ויאות. אילו מי שהיה לו בנים ומתו, ואחר כך מת הוא. שמא אין אשתו זקוקה לייבום? כמו דתמן מי שהיה לו בנים אין מיבמים את אשתו והוא שהיו לו בנים בשעת מיתה. אף הכא, אין מיבמים צרת אחות אשה והוא שתהא צרה לאחר מיתה
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה ט עריכה
מתני’: ג_יאוכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק, הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין? ג_יבזרק לה קידושיה, ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד. זהו ספק גירושין:
גמ’: תנן, כיצד ספק גירושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד. זהו ספק גירושין. לית כאן ספק גירושין, שהרי מדאוריתא מגורשת ממש. ואיזהו ספק גירושין? כמו שאמרנו כיצד ספק קידושין? זרק לה קידושיה. ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין. אף הכא זרק לה גיטה. ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק גירושין. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי חלפתא דמן הוה רבי חלפתא דמן הוה°, וכולן שלוש הגיטין שנמנו כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד אם נישאת בו לא תצא, שלא להוציא ליזה על בניה. ואילו ספק קרוב לו ספק קרוב לה, תצא. בתו שגרשה אחיו באחד משלוש הספקות ומת שנישאת לשוק בגט זה, לא תצא אלא מחזיקים את הגט ככשר , כדי לזוק צרתה לאביה, ולא יאמרו שבשעת מיתה היתה אשת אחיו וצרתה פטורה מיבום משום צרת ביתו. צרתה שנישאת לשוק בגט זה שחשבה שהוא פסול והיא צרת ביתו ואינה זקוקה לו תצא. שהרי מדאוריתא הגט כשר, ובשעת מותו כבר לא הייתה צרת ביתו והיא זקוקה לו. בתו שנישאת לאחיו בגט זה שחשבו שהוא פסול והיא עדיין אשת המת ואחד האחים יבם אותה, תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה, ואפילו לאביה לא תצא שמדאוריתא הגט כשר וכבר אינה צרת ביתו. תני, שלשה שטרות הללו כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים ואין עליו זמן. יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, בשטרי חוב, גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר רבי אבא רבי אבא°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כא עמוד ב]
הדא דתימר, בשלא הוחזק השטר ביד המלוה שלא הודה הלוה בפני בן דין, או שלא זיהו שזה כתב ידו ולא כתבו קיום. אבל הוחזק השטר ביד המלוה, גובה שכתב ידו כחתימת עדים. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי, אם שלא הוחזק השטר ביד המלוה, אפילו מבני חורין לא יגבה שאולי השטר מזויף. אלא כן אנן קיימין, כשהוחזק השטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה? אמר רבי ביסנא רבי ביסנא°, מפני קינונייא. שמא הלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו כדי לטרוף לקוחות. רבי אבון רבי אבין° אמר, אינו גובה בו מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב על פי תקנת חכמים. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן שהלוה עצמו שלוה הוא זה שמכר קרקעות שאז חוששים לקנוניה ויכולים הקונים לטעון שבאמת ההלואה הייתה אחרי שהם קנו. לוה הזקן ושיעבד מכר הבן אחרי מות אביו. הרי גם במקרה כזה אינו גובה בשטר הזה שהרי המשנה לא חילקה. למה אינו יכול לגבות בשטר הזה, אית לך מימר מפני קינונייא? לא מפני שהוא פסול? שהרי האב ודאי לווה קדם שהבן מכר. אף הכא מפני שהוא פסול לפי שלא נכתב על פי תקנת חכמים. אמר רבי אבון רבי אבין°. והא תני אף בגיטי נשים כן. אית לך מימר מפני קינונייא. לא מפני שהוא פסול? אף הכא מפני שהוא פסול
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה י עריכה
מתני': ג_יגשלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות. ומת אחד מהן, ועשה בה שני מאמר ומת. הרי אילו חולצות ולא מתייבמות שזו אשת שני מתים שנאמר. יבמה יבא עליה. שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת שני יבמין. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשנייה של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מאמר או קונה או אינו קונה ובכל מקרה אין כאן אשת שני מתים ושניהן מותרות לו:
גמ’: תנן, שנאמר יבמה יבא עליה. שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת שני יבמין. אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין. שמא אינה מתייבמת? תני רבי חייה רבי חייא רבה°, אשת מת אחד מתייבמת. ולא אשת שני מתים. שכיוון שעשה בא מאמר הרי היא כאשתו במקצת. ניחא חולץ לבעלת מאמר, על שם אשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים. שנייה למה אינה מתייבמת ממה נפשך? אם מאמר לא קנה, הרי היא מבית אחר. ואם מאמר קנה, יכול ליבם לאיזה שירצה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. דאמר °רבי מאיר רבי מאיר. כל שאין את מייבמה, אין את מייבם צרתה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם אמרה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ממני שמעה ואמרה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן דתנן, בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו וביאת בן תשע עד שלוש עשרה כמאמר, ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת. אם לא ידע את הראשונה משהגדיל, השנייה או חולצת או מתייבמת. הראשונה חולצת ולא מתייבמת משום שביאת קטן כמאמר, ונמצא שעליה זיקת שני יבמים. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר מיבם לאיזה שירצה. הכא במשנה שלנו בעשה מאמר ומת את אומר צרתה חולצת. דתנן, הרי אילו חולצות ולא מתייבמות. והכא בבן תשע שביאתו כמאמר את אומר מתייבמת? הא המשנה שלנו דאת אמר חולצת, מחלוקת תנא קמא °רבי מאיר רבי מאיר שסובר כל שאין את מייבמה, אין את מייבם צרתה. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שסובר מאמר או קונה או אינו קונה ובכל מקרה שניהן מותרות לו. והן דאת אמר הבריתא מתייבמת, מחלוקת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ורבנן ולא °רבי מאיר רבי מאיר שהרי ל°רבי מאיר רבי מאיר כל שאין את מייבמה, אין את מייבם צרתה, ואילו הם סוברים שצרת אילונית מתיבמת. תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשנייה של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מאמר או קונה או אינו קונה, ובכל מקרה שניהן מותרות לו רבי אבון רבי אבין° ורבי ביסנא רבי ביסנא° אמרו בשם רבי אחא רב אחא°. מה של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מיבם לאיזה שירצה, והוא שייבם ואחר כך חלץ. אבל אם חלץ בתחילה, אסור. שמא קנה מאמר ושניהם נשותיו של השני, ונפטרה בחליצת חבירתה
[ע"א]
11 ג_יא מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ג', סמ"ג עשין נא:
12 ג_יב מיי' פ ד' מהל' אישות הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ל' סעיף ה':
[ע"ב]
13 ג_יג מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ד סעיף ד', סמ"ג עשין נא:
-----------------------------------דף כב עריכה
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה יא עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כב עמוד א]
מתני’: ג_ידשני אחין נשואין שתי אחיות. ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני. הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
גמ’: אמר רבי אבינא רבי אבינא°. הדא היא דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא דומה איסור אחיות יבמות שכל האיסור הוא מדרבנן משום זיקה ששתיהן נפלו ליבום שאז לחכמים אם מתה אחת יכול ליבם את השניה, ותמה רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר איני יודע מה טעם שניהם חולצות, דהואיל ואינן אסורות אלא מכח זיקה דרבנן, אם כן יחלוץ לשניה ותהיה הראשונה כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה שהיא מותרת. זה אינו דומה לאיסור אחיות שאינן יבמות. כגון כאן ששני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם. ואף אם אחר כך תמות אשתו של שני, אסור באשת הראשון. ולא אומרים כיון שבטל הגורם בטל האיסור, כי בשעת נפילה היה עליה איסור תורה של אחות אשתו
ירושלמי יבמות, פרק ג, הלכה יב עריכה
מתני’: ג_טושנים שקידשו שתי נשים, ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה בזה ואת של זה לזה. הרי אלו חייבין משום אשת איש. ואם היו אחין, חייבין אף משום אשת אח. ואם היו אחיות, חייבין אף משום (ויקרא אחרי מות יח יח) ואשה אל אחותה. ואם היו נידות, חייבין אף משום נידות. ג_טזוכולן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות שאינן ראויין לילד מחזירין אותן מיד. אם היו כהנות, נפסלו מן הכהונה:
גמ’: תנן, שנים שקידשו שתי נשים, ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה בזה ואת של זה לזה. הרי אלו חייבין משום אשת איש. ואם היו אחין, חייבין אף משום אשת אח. חייב שתים. משום אשת אח. ומשום אשה אל אחותה. תני רבי חייה רבי חייא רבה°. פעמים שיש שם ארבע חטאות פעמים שמונה, פעמים שתים עשרה. פעמים שש עשרה. אם היו זרים הרי אילו חייבין משום אשת איש, ההין שני הגברים תרתיי, ההין שתי הנשים תרתיי. אם היו הגברים אחין, חייבים אף משום אשת אח. ההין שני הגברים ארבע, וההין שתי הנשים ארבע. אם היו אחיות, חייבים אף משום אשה אל אחותה. ההין שני הגברים שיתא וההין שתי הנשים שיתא. אם היו נידות משם נידה. ההין שני הגברים תמני וההין שתי הנשים תמני. היו הן הגברים קטנים והן גדולות פטורין. שאין קידושי קטן כלום, ואף על הנידה פטורים שקטן פטור ואין ביאת קטן פחות מבן תשע כלום. וכולן בכל המקרים הללו אם היו הן הגברים גדולין והן קטנות, חייבין שתים רק הגברים ורק משום נידה דקדושי קטנה אינם מהתורה. ואם השיאן אביהן, משום שמונה שהגברים חייבים בכל והקטנות פטורות. היו אחד גדול ואחד קטן. הנבעלת מן הקטן מעל גיל תשע, חייבת משום שהיא אשתו של גדול. הנבעלת מן הגדול, פטורה משום שהיא אשתו של קטן שאין קידושיו מהתורה. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים מפני שהיא מתהפכת. והא תנן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. אם לא היו ראויות לילד מחזירין אותן מיד? שנייא היא הכא, מפני תיקון הוולד שהרי לא ידעה שאין זה בעלה, ולכן לא התהפכה. תנן, אם היו כהנות נפסלו מן הכהונה. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, זאת אומרת שהאונסין פוסלין בכהונה שהרי כאן החליפו בטעות וזה כאונס
[ע"א]
14 ג_יד מיי' פ ז' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ה סעיף א':
15 ג_טו מיי' פ"ד מהל' שגגות הלכה א':
16 ג_טז מיי' פי"א מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ג סעיף א', סמ"ג עשין נ:
[ע"ב]
הדרן עלך פרק ארבעה אחין