שולחן ערוך אבן העזר יב ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יב · ד
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
וכולם שהיו להם נשים באותה שעה ואחר כך מתו או שנתגרשו, והיו הנשים הן שהרגילו את בעליהן לגרשן, הרי אלו מותרות לינשא להם לכתחילה. (היו נשותיהם חולים ומתו לא יכנסו) (נ"י פ"ב דיבמות). וכל אחת מהם מותרת לינשא לבן העד שהעיד לה, או לבן החכם שאסרה על בעלה, או לשאר קרובים, דליכא למיחש שיוציאום מבעליהם בשביל קרוביהם:
מפרשים
(ב) היו נשותיהן חולים: (פי' בשעה שאסר לה החכם והעיד העד כן כתב הנ"י וז"ל ומי אם היתה חולנית כשהעיד חיישינן) (שנתכווין לכנוס אותה) ולפי זה ה"ה אפשר לומר היכא דהיו להם קטטה עם נשותיהן ג"כ לא יכנוס (פי' ג"כ בשעה שאסר לה החכם והעיד העד חיישי' שמא נתכוין לכנוס אותה) ולפי זה אפשר לומר ולפרש הגמרא איפכא ממה שפי' רש"י יבמות (דכ"ו ע"א) והוא דקתני במתניתין כולם שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם ופירש"י וכולם החכם והמביא גט והמעיד באשה להשיאה דתנן בהם לא יכנוס שהיו להם נשים בשע' מעשה ומתו לאחר זמן מותרות אלו להנשא להם דהשתא ליכא חשד שהרי בשע' שהעיד בה העד או אסרה החכם היתה אשתו קיימת ולא לישא את זו נתכוין עכ"ל וקאמר בגמרא מתו אין נתגרשו לא ופרש"י דע"י שנתן את עיניו בזו שהתיר גירש את אשתו והתניא אפי' נתגרשו לא קשיא הא דהוי קטטה והא דלא הוי קטטה ופרש"י הא דקתני אפילו נתגרשו כגון דהוי לה קטטה מקמי הכי דעדיין לא נתן דעתו על זאת (לפיכך אפילו נתגרשו מותרו' לינשא להן) והנה לפי דין הנ"ל יש לפרש איפכא והא דהוי קטטה בעת שאסר לה החכם והעיד העד אמרי' נתכווין לכנוס אותה והעיד שקר ואסרה שלא כדין ע"כ נתגרשו אסורות והא דקתני אפילו נתגרשו דלא הוי קטטה להם בעת שאסר לה (ודוק):
(ז) שהיו להם נשים: ולא חשדינן שהיה רצונו לישא את זו ג"כ פרישה:
(ח) הנשים: הן שהרגילו ואם הי' להם קטטות קודם לזה מבואר ברש"י ונ"י לתירוץ קמא בש"ס דמותר בה אף על גב בחולנית כתב הנ"י דאסור' כמ"ש בסמוך וא"ל מנ"ל לרש"י ונ"י זאת דלמ' מה שתירץ בש"ס הא דהוי קטטה ה"ק שהיה להם קטטה בעת העדות אז היא אסורה לו כמו בחולנית וכן הקשה בח"מ וי"ל דא"כ קשה על מתניתין דתנא מתה ולא תנא נתגרשה משום דהי' לו עמיה קטטה מ"ה אסורה לו לפ"ז קשה למה במתו מותרת דלמ' נתן עיניו בזו והיה בדעתו לגרשה אלא דמתה ולא בא לידי גירושים וא"כ צריך לחלק אם מתו סמוך לזה או אחר זמן רב אלא ודאי להיפוך הוא ואם היה להם קטטה קודם לזה אין חשש ומתני' דתנא מתה איירי דלא היה להם קטטה מ"ה לא תנא נתגרשה דכל שנתגרשה מסתמ' היה להם קטטה ומתניתין לא איירי בקטטה מ"ה תנא מתה מיהו לפי תירוץ אחרון בש"ס י"ל אם הי' להם קטטה אסורה כמ"ש בח"מ:
(ו) נשים: ולא חשדינן שהיה רצונו ליש' את זו ג"כ. פרישה.
(ז) חולים: ר"ל בשעה שאסר לה החכם והעיד העד היתה חולה ודוק' חולה מות בה"י. וה"ה היכ' דהיה להם קטטה עם נשותיהם בשעה שאסר לה החכם והעיד העד חיישינן נמי שמא נתכוין לכנוס אותה ח"מ.