ירושלמי יבמות ג א

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ג · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אילו חולצות ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו ר' לעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו

הלכה א גמרא

אילו ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי נכריות שמא אינן מתייבמות שנייה היא הכא שיש בו איסור אחיות מעתה לא יהו צריכות הימינו חליצה אמר רבי מתניה על ידי זיקה ואין בו איסור אחיות ברורות תמן תנינן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יודה בן בתירה אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה מעשה חלצו אחים או כנסו יכנוס מתה היבמה יכנוס מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה לא אמר אלא מתה יבמתו מותר באשתו אבל מתה אשתו אסור ביבמתו אמר רבי יוחנן זו דברי ר' לעזר אבל דברי חכמים מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו מותר ביבמתו דברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור ודרבי לעזר אפילו בטל הגורם האיסור במקומו רבי יוסי בי רבי חנינה בעא קומי רבי יוחנן הכא את אמר מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו מותר ביבמתו והכא את אמר אכין אמר ליה איני יודע טעם אחיות מהן הן אמר רבי זעורה אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות מה הן ר' בא ר' חייא בשם רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות אמר ר' ירמיה תיפתר שנפל הבית על שניהן כאחת רבי יוסה בעי אם בשנפל הבית על שניהן כאחת בדא אמר רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות יבמות מהו אלא בשמתו זה אחר זה הוון בעיי מימר מה צריכה לרבי יוחנן מתה השנייה למה אינו מותר בראשונה אבל אם מתה הראשונה יהא אסור בשנייה אמר רבי יודה היא דא היא דא צריכה ליה ולית זיקה כלום אילו שלשה אחין שנים מאב ולא מאם שנים מאם ולא מאב מת בנו של אב תחילה לא הספיק השני להחליץ ולייבם עד שמת ונפלה לפני אחיו מאמו שמא אינו מותר בה אין מאמר זיקה כלום יהא אסור בה משום אשת אחיו מאמו מהו שיהא לה צרה רבי הילא בשם רבי אבינא קל וחומר מה אם אחות חלוצתו כשיהא מדבריהם נתנו לה חכמים צרה כאן שיש כאן איסור אחיות לא כל שכן בתו פשיטא לך שיהא לה צרה רבי בון בר חייה בשם רבי אבינא תני תמן חלצו הצרות נפטרו האחיות חלצו אחיות לא נפטרו הצרות וכמה דאת אמר חלצו צרות נפטרו אחיות ודכוותה אפילו חלצו אחיות יפטרו צרות אלא כרבי יוחנן בן נורי דרבי יוחנן בן נורי אומר בואו ונתקן שיהו צרות חולצות ולא מתייבמות והתקינו לא כן תני לא הספיקו להתקין עד שנטרפה השעה אלא כבית שמאי דב"ש מתירין את הצרות לאחין אמר רבי פינחס קומי ר' יוסי אין כבית שמאי אלא אפילו חלצו הצרות לא נפטרו אחיות ותנינן רבי לעזר אמר משום בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו הוי תרין תנאין אינון על דבית שמאי חד אמר חלצו צרות נפטרו אחיות וחרנה אמר חלצו צרות לא נפטרו אחיות תני אבא שאול אומר קול הווי בית הלל בדבר הזה מה לגנאי לשבח מליזי' מה איסור יש כאן אשכח תני בשם רבי שמעון אם קדמו וכנסו יקיימו והן שבעלו שניהן כאחת על דעתיה דאבא שאול מותר לבעול בתחילה על דעתיה דרבי שמעון והוא שעבר ובעל כנס הראשון ובעל אומר לשני שיבעול לא בעל הראשון אסור לבעול בעילה שנייה שמא ימות אחד מהן ונמצא כבא על אחות יבמתו תני מת השני הראשון מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה אפילו מת השני לא רבי שמעון היא דרבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום אמר רבי זעורה קיימתי' כל יבמה שנראית לצאת בחליצה אינה מותרת בלא חליצה היה לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה ובא עליה ביאת איסור היא ולא נפטרה צרתה חלץ לה ובא עליה מה נפשך אם בחליצה היא תתיר אם בביאה היא תתיר אמר ר' יודן קיימתי' כהדא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דתימר תמן צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא ניתרת אם בעובר אם בביאה אף הכא צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא ניתרת אם בחליצה אם בביאה היה לשניי' צרה כונס את הצרה ומקיים את אשתו ואסור בשניי' הדא היא מותר הוא אדם באחות צרת חלוצתו ויהא אסור בצרה משום צרת אחות חלוצתו אמר רבי יודן אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס שמא אינו מותר בה בתחילה הוא מותר בה ובסוף הוא אסור אם אומר את כן נמצאתה עושה צרה לאחר מיתה ואין צרה לאחר מיתה היו חמשה אחין שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו רב אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצה שמואל אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת משניהן רבי אומר חליצה קניין שמואל אמר חליצה פטור רבי זעירא אמר חליצה קניין רבי הילא אמר חליצה פטור מיליהון דרבנין אמרין חליצה פטור שמעון בר בא בעא קומי ר' יוחנן מה בין חולץ מה בין מגרש א"ל את סבור חליצה אינו קניין אינה אלא פטור אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ אבל חייבין עליה משום אשתו של מת לוי אמר זיקה קניין וכל אחת ואחת צריכה חליצה משניהן מתניתא פליגא על שמואל החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותי' והיא אסורה בקרוביו שנייה היא הכא שכבר נראה לפטור בה מתניתא פליגא על רב החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור ברם הכא כמאן דאמר חליצ' קניין ויש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת פתר לה לאחר מיתה אין לאחר מיתה ייבום פתר לה כרבי לעזר דרבי לעזר אמר אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו מתניתא פליגא על רב שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה המופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני בית שמאי אומרים אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה בית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור ברם כמ"ד חליצה קניין ויש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת פתר לה לאחר מיתה ואין לאחר מיתה ייבום פתר לה כרבי לעזר דרבי לעזר אמר אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו מתניתא פליגא על רב שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יודה בן בתירה אמרו אומר לו המתן עד שיעשה מעשה חלצו אחין או כנסי יכנסו את אשתו מתה היבמה יכניס מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור ברם כמאן דאמר חליצה קניין יש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת פתר לה כרבי לעזר דרבי לעזר אמר אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו מתניתא פליגא על רב כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם הדא מסייע למאן דאמר חליצה פטור ברם כמאן דאמר חליצה קניין אמר לו עבור על דברי תורה התיב רבי חמא חברין דרבנן והא מתניתא פליגא על רב שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנו הרי אלו חולצות ולא מתייבמות שנייא היא איסור אשה ובתה בין בחיים בין לאחר מיתה אילין תרין אחרייתא פליגי על רב ולית להון קייום