פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר יב

סעיף אעריכה

המביא גט שצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, וכן העד האחד שהעיד לאשה שמת בעלה, לא ישאנה משום חשד, ואם כנס לא יוציא. אבל המביא גט שאינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, מותר לישא אותה כיון שאינה נשאה על פיו. ושני עדים המעידים לאשה שמת בעלה, מותר אחד מהם לישא אותה, שאין שנים מצויים לחטוא בשביל אחד, ועיין בטור זה עצמו סימן קמ"א:

הגה: בתשובת הרא"ש שהביא בא"ע. ויש אומרים דאף בשנים, אף על גב דשרי, מכל מקום בעל נפש ירחיק מזה (הגהות מיי' פרק י' דגירושין וכלבו ותוספות דיבמות):

סעיף בעריכה

אשה שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה, ובאה לפני חכם להתירה ואסרה, שלא מצא לה פתח להתירה, לא ישאנה, שמא יאמרו: אסרה כדי שישאנה. ואם כנס לא יוציא. והני מילי ביחיד מומחה, אבל בי דינא לא חשידי. ומטעם זה אם מיאנה או חלצה בפני בית דין, יכול א' מהם לישא אותה:

סעיף געריכה

וכולם שנשאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו, מותרות לינשא להם:

סעיף דעריכה

וכולם שהיו להם נשים באותה שעה ואחר כך מתו או שנתגרשו, והיו הנשים הן שהרגילו את בעליהן לגרשן, הרי אלו מותרות לינשא להם לכתחילה. (היו נשותיהם חולים ומתו לא יכנסו) (נ"י פ"ב דיבמות). וכל אחת מהם מותרת לינשא לבן העד שהעיד לה, או לבן החכם שאסרה על בעלה, או לשאר קרובים, דליכא למיחש שיוציאום מבעליהם בשביל קרוביהם: