שולחן ערוך אבן העזר ל ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ל · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם, וזרק לה קידושיה, קרוב לו -- אינה מקודשת, קרוב לה -- הרי זו מקודשת. מחצה למחצה, או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ואבדו קודם שהגיעו לידה, הרי זו ספק מקודשת. כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה, כל שהוא יכול לשמר אותם והיא אינה יכולה, זהו קרוב לו. היא יכולה לשמר אותם והוא אינו יכול, זה הוא קרוב לה. שניהם יכולים לשמר אותם, או שניהם אינם יכולים לשמר, זהו מחצה למחצה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ז) קרוב לה הרי זו מקודשת: אף על גב דלא מצינו בשום מקום שיהא הקניה תלויה בשמירה מ"מ מפני תקנ' עגונות אמרו כן בגיטין ומשום לתא דגיטין תקנו כן בקידושין וע' בר"ן שהאריך שם וכ' דאפשר לומר מאחר שחזרו בגמר' גבי גיטין דלא תיעבד בה עובדא עד דמטי גיטה לידה ה"ה אפשר גבי קדושין ואפשר לומר דלענין קידושין התקנה במקומה עומדת ומקודשת מדאורייתא דהפקר ב"ד הפקר ודלא כר' ירוחם דכתב דאינו רק קדושי דרבנן בקנין דרבנן וע' בדברי הר"ן שהאריך שם:
(ח) או שהיו ספק קרוב לה: משמע מלשון זה אם היו העדים מסופקים למי קרוב יותר זה מקרי ספק אבל במרדכי כתב בשם מהר"מ דוקא בשתי כתי עדים המחולקים אבל כת אחת המסופקת אין כאן בית מיחוש דאוקי אשה אחזקת פנויה דמעיקרא ואם כת א' נחלקה ע"א אומר קרוב לה וא' אומר קרוב לו הוי ספיק' דרבנן משום דאיכ' חד סהדא דאמר קרוב לה גזרו בה רבנן והוי קידושי דרבנן:
(ט) או שניהם אינם יכולין לשמור: כלומר אין יכולין לשמרו כל אחד לבדו רק שניהם יחד אבל אם אין יכולין לשמרו כלל פשיט' דאינה מגורשת כלל לשון התו' פ' הזורק דף ע"ח:
בית שמואל
(ח) מקודשת אפילו אם הוא בא אח"כ לתוך ד"א שלה: אף על גב בגט פסול בכה"ג דשם אינו פסול אלא מחמת חומר' וכל כה"ג בקדושין היא מקודשת בודאי כמ"ש בסמוך ואם ב' באו כא' הוי כחצר של שניהם וע' בחושן המשפט סי' רס"ח שם מבואר הפלוגתא אם ד"א קונה במהלך וכתב בח"מ כאן בקדושין יש לחוש לחומרא ואינו אלא ס"ק:
(ט) ספק קרוב לו: היינו שתי כתי עדים המחולקים אם היה קרוב לו או קרוב לה אבל אם היה לעדים ספק אם היה קרוב לה אין חשש קידושין דהוי כאלו קידש בלא עדים הג"א סוף גיטין ואם כתב א' בפנינו וע"א אומר קרוב לו הוי ספיק' דרבנן וכ' בתשו' ריב"ש ביהכ"נ הוי כסימט' לענין ד"א, ובספר ב"ה מביא ראיה דהויא כחצר שותפות כמ"ש בש"ס נדרים וביורה דעה סי' רכ"ד המודר הנאה דין ב"ה כשותפו' של אותה העיר וכ"כ מהרי"ל בהל' ע"א ובודאי לא נעלם זאת מריב"ש אלא גיטין וקדושין שאני דרגילין לעשות בב"ה כמ"ש שם מ"ה ס"ל דהוי כסימט':
(י) שניהם א"י לשמור: תו' פ' הזורק כתבו כששניהם א"י לשמור לא הוי גט כלל וכן בקידושין אלא הפי' מ"ש שניהם א"י לשמור היינו כ"א א"י לשמור לבדו אלא שניהם יחדיו ועיין סי' קל"ט:
באר היטב
(ה) קרוב לו: עיין ב"ש. ובית הכנסת הוי כסימטא לענין ד"א. ובה"י כתב דהוי כחצר שותפות ע"ש.