שולחן ערוך אבן העזר קעג ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:

מפרשים

בית שמואל

(ב) יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה או ספק ערוה וכו':    כצ"ל וכן הוא ברמב"ם והטור תמה ע"ז למה היא אסורה לייבם דהא ממ"נ מותרת דאם היא ערוה לבעל הוי כאלו אינה אשתו ומותרת ליבם ואם היא אינה ערוה לבעל א"כ היא זקוק' ליבם ובכ"מ כתב דיש למחוק האלף של או וצ"ל וספק ערוה על היבם היינו שהיה ספק ערוה על היבם ועל הבעל לכן אסורה ליבם ומ"מ אין מיושב שפיר דאכתי קשה ל"ל דהיא לשניהם ספק ערוה ת"ל דאם היא ליבם לבד ספק ערו' נמי אסורה לייבם ובמ' כתב ומפרש דברי הרמב"ם דקאי על הצרה, ואנ"ל דהא לא אדכר כלום צרה, ולכאורה נ"ל דאיירי ג"כ דאסורה לבעלה מספק כמו הספק דאסורה ליבם ובשני בבות אסורה ליבם מספק או מחמת קידושין שלו או מחמת קידושי אחיו היינו שבעלה קידש אחת מספק קדושין ואח"כ נשא אחותה א"כ היא ספק ערוה לבעלה ואסורה ליבם דשמא קידושין של אחותה קידושין מעלייתא הם א"כ אחותה זקוקה לו והיא אחות זקוקתו:

(ג) שהיא ספק קרובת חלוצתו:    אף על גב אחות חליצתו מדברי סופרים א"כ הוי ספק דרבנן אפ"ה קנסו רבנן וגזרו באחות חליצה אטו אחות גרושה דאורייתא לפיכך אלמוה לגזרותם להוציא אפי' על הספק אפילו בדיעבד כ"כ הנ"י פ"ב במתני' מי שקידש ולא כב"ח שכתב לכתחילה אסור מיהו אם קדם וכנס אין מוצאין אלא אף בדיעבד אם כנס מוציאין ממנו ותימא על הב"ח שהביא בסי' קט"ו דברי הנ"י וכאן אשתמט' מיניה:


באר היטב

(א) חלוצתו:    צ"ע כיון דאחות חלוצה מדרבנן למה אסר בס"ס דרבנן ובפרק כיצד אמרו דספק חלוצה לא גזרו רבנן כנה"ג וכ"כ הב"ח ופסק דלכתחלה אסור מיהו אם קדם וכנס אין מוציאין ע"ש. והב"ש חולק עליו ופסק דאפי' בדיעבד אם כנס מוציאין מידו ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש