שולחן ערוך אבן העזר קעה ח

שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, גרש אחד מבעלי אחיות אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש, ומת -- מותרת לאח הנשאר.

אבל אם מת נשוי נכרית קודם שגרש אחד מבעלי אחיות את אשתו, אפילו אם לא כנס נכרית ומת -- אסורה לאח הנשאר, מפני שהיתה צרת ערוה בזיקה, אפילו אם גרש הערוה קודם שמת.

והוא הדין אם היה נשוי נכרית, ויש לו בנים, אסורה לו משום זיקת אשת אחיו שיש לו בנים (הגהות אלפסי פ' ד' אחין).

אבל אם כנס בעל (האחיות) [האחות] את הנכרית, וגירש הערוה, ומת, לא שנא גירש קודם שכנס הערוה, לא שנא אחר כך, מותרת הנכרית לאח הנשאר:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ז) אבל אם מת נשוי נכרית וכו': דאז היא זקוקה לשניהם והיא בזיק' צרת אחות אשתו ומ"מ כל זמן ששניהם בחיים מותר אחד מהן לייבם ואין איסור משום צרת אחות אשתו אא"כ אם מת א' משנים אלו ונפלו זו ואשתו שהיא אחות אשת החי אסורה זו כמ"ש בתוס' והרא"ש:

(ח) אפי' אם לא כנס וכו': הנה יש כאן מקום להאריך וראיתי בדרישה וב"ח מאריכים בזה ואכתוב בקיצור אם מת הנשוי נכרית ולא גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת אחד מהם לכ"ע אסורה כיון דנשארת זקוקה ולכ"א היא בזיקת צרת אחות אשתו ואם מת הנשוי נכרית ואח"כ גירש א' מהם אשתו אז לדעת רש"י אם מת זה שגירש מותרת הנכרית דקי"ל מיתה מפלת כמה דקי"ל אם כנס הערוה ונכרי' וגירש הערוה מותרת הנכרית כן הוא דעת הראב"ד ורשב"א וכו' וכ"פ הש"ג מיהו להרי"ף והרמב"ם והרא"ש אסורה אף על גב דקי"ל בעלמא מיתה מפלת מ"מ הכא גרע טפי מטעם המבואר בהרי"ף דגזרינן דאתי לייבם הנכרית אף אם לא יגרש הערוה כיון דאין אסורה לו אלא מחמת הזיק' וכ"כ הרמב"ם טעם זה ועוד טעם אחר כיון דהנכרית בשעת נפילה באיסור זיקה קא נפלה קמיה לא מהני בה גירושין ויש כאן מקום לומר דוקא בלא כנס הנכרית אז אסורה אבל בכנס ואח"כ גירש הערוה מותרת דאז לא שייך הגזירה הנ"ל וכ"כ בדרישה ומגיה בטור מ"ש ואפילו אם לא כינס צ"ל אם לא כינס וי"ל הטור ס"ל כסברא זו ולא כהרא"ש דאוסר אפילו בכונס לפ"ז שפיר הסוגיא בפ"ק דהקשה אפילו כנס ולבסוף גירש ורמינהו וכו' טעמא גירש ואח"כ כנס אבל כנס ואח"כ גירש לא משום כאן כנס ג"כ מותר לכן הקשה ל"ל שגירש קודם שמת אחיו וכנס אח"כ ת"ל אפילו אם מת אחיו וכנס וגירש או בגירשה וכנס מותר מיהו המגיד כתב בשם הראב"ד והרשב"א ורמב"ן וכן הוא מפרש דברי הרמב"ם בכנס פשיטא דאסור' והסוגיא י"ל באמת לפי סברת רב אשי במת הנשוי נכרית ואח"כ גירש א' מבעלי אחיות אסורה וס"ל דהכא גרע מטעמים שכתב הרי"ף תו א"צ התירוצים של ר' ירמיה ורבא בפ"ק דף י"ג ואפשר לדחוק ולפרש מ"ש הטור והמחבר בסמוך אבל אם כנס בעל האחיות וכו' לא קאי על ד"ז אם מייבם הנכרית אלא דין בעלמא קאמר אם ב"א יש להם ב"א וכנס א' נכרית וגירש את אחות א"א מותר הנכרית והיינו כקושי' הרי"ף ומחלק בין דין שכונס דרך יבום ובין הכונס שלא דרך יבום וגירש מותרת הנכרית ולכאורה נראה דמוכח כן דכנס אסור דאי אמרת כנס עדיף א"כ למה לש"ס למימר אליבא דרב' זו היא למעוטי מת בלא גירש דלמא מודה רבא אם מת וגירש אסור אף על גב דס"ל מית' מפלת מ"מ איכא למגזר כהנ"ל משא"כ בשאר ערוה שכנס עם נכרית והא דצריך לתרץ בפ"ק לא זו אף זו ולא תירץ כאן גרע טפי משום גזירה משום קושיית המקשן היא בכנס אז גם כאן מותר למה תנא גירש ואח"כ מת וכנס הא מת ואח"כ כנס וגירש ג"כ מותר:

(ט) אסורה לו וכו': נראה דס"ל הטעם דאסורה הנכרית לאחי' אף על גב דהיא צרת אחות אשתו בזיקה ואינה אסורה אלא אחר מיתת אחיו השני משום בחייהם אמרינן דאינה זקוקה להם אלא מחמת אחיו הראשון ומותרת אבל אחר מיתת השני והיתה זקוקה לו מחזי כאלו אח השלישי נושא אותה מחמת אח השני והיא היתה בזיקת צרת אחות אשתו כן ה"נ דמחזי כאלו היה נושא אשת אחיו דיש לו בנים:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}