שולחן ערוך אבן העזר קעה א
שולחן ערוך אבן העזר · קעה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
יבמה שאינה ראויה להתיבם בשעת נפילה, משום איסור ערוה -- אסורה עולמית, אפילו אם יפקע האיסור.
כגון שני אחים שנשואים שתי אחיות, ומת אחד מהם, ונפלה אשתו לפני השני שנשוי אחותה, אפילו אם תמות אשתו אחר כך, שפקע איסור אחות אשה, אפילו הכי אסורה. ואפילו נפלה לפניו פעם אחרת אחרי מות אשתו, כגון שהיה להם אח שלישי שלא היתה ערוה עליו, וכנסה, ומתה אשתו של זה שהיה נשוי אחותה, ומת השלישי שכנסה, וחזר ונפלה לפניו, אסורה לו. לא שנא מתה אשתו קודם שכנס השלישי, לא שנא מתה אחר שכנס, אף על פי שלא היתה אסורה עליו בשעת נפילה אחרונה, אפילו הכי אסורה לו, היא וצרתה, כגון שהיה אשה אחרת לאח השלישי, כיון שהיתה אסורה לו בשעת נפילה ראשונה.
אבל אם היתה מותרת לו בשעת נפילה, אפילו אם תאסר אחר כך, אם פקע האסור, חוזרת להתרה.
כיצד? שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ומת אחד מהם, ונזקקה אשתו לשלישי שאינו נשוי אחותה, ולא הספיק לכנסה עד שמת האח השני שהיה נשוי האחרת, והרי שתיהן אסורות עליו.
מתה האחרונה -- חזרה הראשונה להתרה, כיון שהיתה מותרת בשעת נפילה, אף על פי שנאסרה בינתים.
אבל אם מתה הראשונה -- לא התרה האחרונה, כיון שהיתה אסורה בשעת נפילה.
וכן אם היו שם עוד אחים, וקדם אחד מהם וחלץ לאחרונה, או שהיתה הראשונה אסורה לאחד מהאחים, ויבם את האחרונה, שהרי מותרת לו, הותרה הראשונה לשאר אחים, שהרי האחרונה שאסרה אותה, חלצה או נתיבמה למותר לה.
אבל אם האחרונה אסורה לאחד מהם משום ערוה, הרי הוא מותר ליבם הראשונה, ושאר האחים אסורים בשתיהן, וחולצות ולא מתיבמות:
מפרשים
(א) ל"ש מתה אשתו קודם שכנסה השלישי: אז הוי תרתי לטובה דזו אינה נדחה מהאי בית לגמרי דהא ראויה לנשוי נכרית גם בהאי נפילה אתחזי' לזה מ"מ אסורה ש"ס וצרתה ג"כ אין חילוק בין אם נשא נכרית קודם שייבם את זו או אח"כ מיהו מ"ש הרמב"ם דנכרית אסורה לזה כשייבם את זו נראה ל"ד קאמר אף אם לא ייבם מ"מ בזיקה היתה אשתו צרה לזו:
(ב) וחלץ לאחרונה: דוקא בדיעבד אבל לכתחל' חיישינן שמא יחלוץ להראשונ' ש"ס והנה לפירוש הרמב"ם והטור חיישינן שמא זה יחלוץ לראשונ' אבל אם חלץ כבר לא חיישינן שמא בעלמא יחלוץ לראשונ' ועיין בתוס' שם דפירשו ג"כ אליבא דרש"י כן, מיהו אם הראשונה אסורה לזה שכתבו ג"כ לשון בדיעבד משמע נמי לכתחלה אסורה מטעם דאיכא למיחש שמא אתי לייבם את השניה קודם לזה ליתא אלא אף לכתחלה מותרת כמ"ש שם דפריך וליקו החתן ליבם הך דאינה חמותה תחלה ותהוי חמותה לגבי אידך כיבמה שהותרה וכו' ש"מ אף לכתחלה מותרת משום דל"ד הנך חששות זה לזה דשם חשש בזה דאתי שיחלוץ להראשונה אבל לא חיישינן שאח השני אתי לייבם קודם לזה:
(ג) הותרה הראשונה: ומה שסתם ופסק כאן אם חלץ לאחרונה מותרת הראשונה היינו למ"ד חליצה פסולה א"צ לחזור על כל האחים, אבל למ"ד ח"פ צריך לחזור על כל האחים נמצא צריכה כ"א חליצה מכל האחים דהא חליצתה פסולה היא מחמת שהיא אחות זקוקתו א"כ א"א לומר שמותרת הראשונה וכ"כ תוס' שם ד"ה איתיבי: